מיקי ברקוביץ', כוכב העבר של מכבי תל אביב וגדול שחקני הכדורסל בישראל בכל הזמנים, ציין השנה את תחילתו של עשור חדש לחייו, ובגיל 70 מוסיף עוד הישג מרשים לרזומה העשיר שלו - פרס ישראל לשנת תשפ"ד בתחום הספורטאים המצטיינים. בנימוקים למתן הפרס ציינה הוועדה: "ברקוביץ' זכה במגוון עשיר של תארים, מדליות ופרסים לאורך הקריירה שלו והוביל את מכבי תל אביב בכדורסל ואת נבחרת ישראל להישגים פורצי דרך.
כמו כן, הצעיד את הכדורסל הישראלי לקדמת הבמה העולמית. הוא השפיע באופן עצום על הספורט בישראל ושימש כשגריר של ישראל באמצעות הספורט בכל העולם. הוא נחשב לדמות מופת מעוררת השראה בכל בית בישראל, למבוגרים ולצעירים כאחד, בשל הצטיינותו בספורט, אופיו ומורשתו המלווה אותנו עד היום, שנים לאחר פרישתו ממשחק פעיל".
"אני מתרגש מאוד ומוקיר את האהבה שמרעיף עליי כל עם ישראל, מרגיש את האהדה ושמח שבחרו בי כספורטאי מצטיין. זה פרס שלא חלמתי עליו - והמציאות עלתה על כל חלום ודמיון. שאפתי להיות השחקן הכי טוב, והוכחתי לעצמי שעשיתי את זה בגדול. זאת ההצלחה הכי גדולה שלי, כאדם שתרם למדינת ישראל ולספורט הישראלי", משתף ברקוביץ' הנרגש בתחושותיו בנוגע לקבלת הפרס.
הראיון עוד לא התחיל וכבר נקטע - הטלפון מצלצל ומצדו השני של הקו מברך החבר הטוב מוטי ארואסטי, שותפו לרגעי השיא במכבי תל אביב.
עוד מספר: "בזמן שכולם כבר חזרו הביתה אחרי אימון, הייתי נשאר ועולה במדרגות של יד אליהו מספר פעמים. רץ עד למעלה ויורד וקופץ על חבל וזורק עוד 200 פעמים לסל. אני זוכר שאודי רקנאטי, הבעלים של מכבי, ראה אותי קולע בחושך אחרי שכיבו את האור, ואמרתי לו שאני ממשיך לזרוק בחושך כי אם אני אקלע בחושך אז אני לא אקלע באור? זו לא רק עבודה קשה. גם היה לי מזל גדול, אני מיקי מזליקי. בחיים לא נפצעתי, לא עברתי ניתוח, טפו טפו (דופק על השולחן שלוש פעמים). זה לא דבר שהוא מובן מאליו, לא להיפצע בספורט בכלל".
"לא ייאמן לאן הגענו"
בשבוע שעבר הגיע ברקוביץ' לגרמניה כאורח כבוד בטקס הדלקת אבוקה לרגל יום השואה: "הוזמנתי להדליק את האבוקה במחנה הריכוז זקסנהאוזן ליד ברלין, בחסות שגריר ישראל בגרמניה ויחד עם 'תגלית' ברלין. נסעתי לשם עם שלי אשתי, והשתתפתי בערב הגאלה של הקהילה היהודית. התרגשתי מאוד וזה היה מצמרר. זה כבוד בלתי רגיל להיות נציג של המדינה ולהדליק לפיד ביום השואה לזכר היהודים שנספו".
מי שיחסרו לו בטקס הם הוריו, שהלכו לעולמם. "הייתי רוצה שהם יהיו חלק מהמעמד הזה. אמא ואבא שלי חסרים לי מאוד בחיים, הייתי בן יחיד מסור מאוד. אבא שלי נפטר בגיל צעיר, 67, מדום לב, ואמא בגיל 84", אומר ברקוביץ' עם דמעות בעיניים. "הפכתי להיות מאוד רגשני בזמן האחרון. אני מאוד מתרגש ומאוד סנטימנטלי, בעיקר מזיל דמעות כשמדברים על ההורים שלי, אבל אני מתרגש גם מדברים משמחים".
"אני טיפוס רגוע"
הראיון נערך בלובי בניין המגורים היוקרתי של ברקוביץ' ואשתו שלי. שומר הבניין מגיש לנו שתייה, מדליק מזגן. עובר אורח עובר ולוחץ לברקוביץ' את היד. שלי יושבת לצדו, גאה, ומפנה לו, כמו תמיד, את כל הבמה.
עוד מוסיף ברקוביץ' בחיוך מבויש: "מה, לא אענה לאהבה? זה חייב להיות הדדי. אכלנו במסעדה, והנכדה שלי אמרה לי 'סבא, מפריעים לך לאכול'. נכון שלפעמים זה לא מתאים, אבל מבחינתי האהבה הזו היא לא מובנת מאליה, ואני תמיד משתף פעולה עם כל פנייה, גם אם לעתים זה פחות נוח".
לא רק בקריירה ובתדמית הכל מושלם, גם בחיי המשפחה. למיקי ולשלי שלושה ילדים, עדי הבכורה, המתגוררת בארצות הברית, רועי וניב, ותאמינו או לא, הם סבא וסבתא לתשעה נכדים (מספר חולצתו של ברקוביץ' במכבי תל אביב): "אמרתי לילדים שלי שיעצרו פה. אל תעשו עוד נכדים, זהו. תשעה זה מספיק. אני צוחק. אני אוהב את הנכדים שלי אהבת נפש. אני משחק איתם, אנחנו הולכים לצפות במשחקים של הבנים והנכדה, שלושה דורות של בני משפחת ברקוביץ' שעוסקים בספורט, הלב מתרחב מרוב גאווה".
עוד מספר ברקוביץ': "הנכדים שלנו משחקים כדורסל וכדורגל. אנחנו משפחה מאוד מלוכדת. זה הדגל שלנו, זו השאיפה שלנו וכך אנחנו מלמדים את הדור הבא. זה תענוג לראות את הפידבק מהם, הנכדים לומדים פה בתיכון לידנו ותמיד רוצים לבוא ולבלות איתנו. יש משפחות שזה לא מדויק, אצלנו זה מדויק. אנחנו מטיילים בכל שנה, כל השבט, חופשות מדהימות בארץ ובחו”ל, וכבר יש לנו חופשה מתוכננת לקיץ הקרוב”.
"תמיד הצלחתי"
ברקוביץ' זכה ב־16 אליפויות, 13 גביעי מדינה, שני גביעי אירופה לאלופות ובגביע הבין־יבשתי. הוא שיחק באוניברסיטת נבאדה בלאס וגאס, במכבי ראשון לציון, בהפועל ירושלים. הוא זכה במדליית כסף עם הנבחרת באליפות אירופה 1979, ונבחר למצטיין. קלע את סל הניצחון מול אלופת העולם יוגוסלביה. הוא גם זכה לשבע הופעות בנבחרת אירופה והוביל את ישראל לזהב במשחקי אסיה בטהרן ב־1974.
ברקוביץ' היה הישראלי הראשון שזכה להצעה מה־NBA כשהמאמן האמריקאי יובי בראון הציע לו להצטרף לניו ג'רזי נטס, אבל מיקי היה חתום על חוזה לשנתיים במכבי תל אביב, והיא סירבה לשחרר אותו. הצדדים ניהלו הליך משפטי אך לבסוף ברקוביץ' נותר במכבי והחמיץ את הליגה הטובה בעולם.
התרעות פיקוד העורף