אני נלחמת כל בוקר מחדש לחיות, כי אני יודעת עמוק בתוך הלב שלי שזה מה שאתה מצפה ממני לעשות. אחרת, לשם מה נהרגת? אז אני מזכירה לעצמי מנטרות בראש: "את מסוגלת, את תותחית, והחיים מזמנים לך רק אתגרים שאת מסוגלת להם". ככה, מנטרות בראש כל היום. אנשים בטח חושבים שאני משוגעת.
אבל זה חצי מנטרה-חצי שיחה איתך, כי אני יודעת שאתה שומע אותי. אנחנו מדברים כל היום במחשבות, צוחקים ביחד. אני כל כך מפחדת שהזמן במחיצתך חולף לי מבין הידיים, שכל זיכרון שלנו שעולה אני ישר כותבת. וכל חלום עליך מרסק לי את הלב בבוקר כשאני קמה לאותה מציאות שבה אתה לא נמצא. אז אני כותבת הכל, כדי לא לשכוח. כדי שחס וחלילה לא אשכח את התקופה הכי יפה שהייתה לי בחיים ונלקחה ממני.