בפתח דבריה אמרה, "היה יום סוער, אבל אני בסדר. אני חושבת על מה שהיה וכל מה שקורה - אני מתעסקת באירוע הזה. אתמול בבוקר כבר שלחו לי הצעה לתביעה, אני אמרתי שלא. אני חושבת שהבנתם שאני לא בן אדם שפועל באופן אוטומטי, אבל זה עבודה שעשיתי במשך שנים רבות לא להגיב מהבטן. לא להגיב מהאופן הכי כואב אלא מתוך מחשבה".
"הרי אם אני אתבע אותו, מה זה ייתן? מה זה ייתן למדינה שלנו ולעם ישראל? האם זה יקדם אותנו? המצפן שלי היום הוא המצפן של עם ישראל - מה יעשה טוב לעם ישראל. לכן, הרגשתי שזה לא מתאים. אנחנו גם ככה שקועים כל כך עמוק בדיבור הנוראי בעיניי. אני לא רוצה להיגרר למקום שאליו החברה שלנו מדרדרת, גם ככה אנחנו במקום מספיק מסוכן", הדגישה.
עוד הוסיפה ואמרה כי "זה כמו ההורים שמקללים ולא מבינים למה הילדים מקללים גם כן. השיח בכנסת חייב להיות מכבד. הדוגמא האישית שההנהגה נותנת היא נוראית. אני חושבת שיש אלימות מכל הכיוונים. הייתה לנו הפוגה מהאלימות הזאת במשך כמה חודשים, רק כשנלחמנו על חיינו".
"אני עמוק מאוד בעולם הזה של התמיכה. לקבל את המציאות זה לא קל, אבל יש בי השלמה. אני מקבלת מיותם הרבה מאוד מסרים וזה עוזר לי מאוד. אני לא דתייה, אבל יש בי בתוכי מקום שמבין שאני לא היחידה שגורמת על המציאות שלי, יש דברים שהם גדולים ממני - התחברתי מאוד למקום היהודי שבי, פתוחה מאוד לקולות שפעם לא הייתי מוכנה לשמוע. אחרי ה־7 באוקטובר נפתח לי משהו בלב - לאהוב את עם ישראל", סיכמה.
סייע בעריכת הכתבה: דוד זבולוני 103FM