"בשבת בבוקר הלכתי לבית הכנסת ושם שמעתי שיש בלאגן בדרום. חזרתי הביתה ואשתי סיפרה לי שעמית שלח הודעה שהוא במיגונית והכל בסדר, אבל שאין תקשורת מאז. אמרתי לה 'אין ילד'. לקחתי את הטלפון, למרות שאני שומר שבת, לקחתי את המפתחות של הרכב, לקחתי חבר טוב שגם הוא דתי ולא שאל שום שאלה ונסענו לבית החולים בבאר שבע. לא הייתה מיטה שלא עברתי. נכנסתי לחדר ניתוח, חדר טראומה, חיפשתי את עמית ולצערי לא מצאנו אותו".
"לא יתכן שחיילים שלנו ואזרחים שיצאו ב-7 באוקטובר להגן על המדינה יעצרו באמתלה של רצח מחבלי נוח'בה. איפה ישמע דבר כזה? לאן הולכת המדינה שלנו? האנשים האלה עשו הכל כדי להגן על כולנו כולל המשפטנים, השופטים, הפרקליטים, כולם! אנחנו נעשה הכל ונעמוד לצד כל הגיבורים והגיבורות שפעלו בימים הקשים האלה של אוקטובר השחור. לא ניתן לאף אחד לפגוע בהם. חשוב לי לחזור ולומר- הבן שלי שנרצח ב'נובה' לא מת לשווא! חייבים להמשיך הלאה עד הניצחון".