שוחחנו עם 21 תושבים מכל תחומי החיים, הפעילות והתעסוקה, ושמענו מהם על הירוק שהפך לשחור, על התסכול, על שגרת החיים הבלתי נסבלת, על הניסיונות לשמור בכל זאת על אופטימיות ועל התחושה שהם נותרו לבדם.
"החוסן הקהילתי והאישי התפוצץ לנו בפנים"
משה דוידוביץ', תושב בוסתן הגליל, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות.
"כל מי שמגיע לכאן מזדעזע מהמציאות שבה אנו חיים"
אולגה יפרח, תושבת מושב עבדון, יו"ר הוועד המוניציפלי ויו"ר צוות החירום היישובי.
"כל דבר פשוט ושגרתי שהיה קיים לפני המלחמה, היום זה מאבק. יש תקלה באינטרנט? בזק לא נכנסים לאזור. ריכזתי את כל התקלות, ודרך איש קשר שקיבלתי מפיקוד העורף ארגנתי יום מרוכז לטיפול בהן. יצרתי קשר עם יישובים נוספים בגבול שלא פונו ויחד הגשנו עתירה לבג"ץ באמצעות עו"ד הרן רייכמן כדי לקבל פתרונות לחיים הבלתי אפשריים באזור הלחימה. בהמשך הקמנו את פורום 'מגן עוטף לבנון'. במסגרת הפורום אנחנו משקפים את המציאות באמצעות תקשורת ומדיה חברתית".
"השיח התקשורתי שהיה מופנה רק למפונים ודיבר על כך שהצפון ריק, הפך לשיח שמבין שקיימת אוכלוסייה שלמה שחיה באזור לחימה, בעוד שאר המדינה ממשיכה בשגרה רגילה לחלוטין. אנחנו יוצרים קשר עם חברי הכנסת והשרים, עם בעלי התפקידים במשרדי הממשלה, מבקשים לקיים דיונים בנושאים הקשורים למציאות שלנו (מיגון, כלכלה, פרנסה, חינוך ועוד)".
"אנחנו מגיעים לוועדות בכנסת, שולחים מכתבים, מארחים חברי כנסת ושרים ביישובים ומראים להם את המציאות הקשה והמסוכנת שאנחנו נמצאים בה. כל נציג מהכנסת ומהממשלה מזדהה ומזדעזע מהמציאות שבה אנחנו חיים, אך חסר מנגנון שיהפוך את הזעזוע להחלטת ממשלה שתיתן פתרונות ברמה המיידית".