אשר, נהג מונית ששהה במקום, תיאר: "אנחנו עמדנו פה בתחנה ופתאום יצאו מלא חיילים בריצה מטורפת החוצה, ואנשים התרוצצו פה מתוך התחנה החוצה. אני הלכתי לקחת את האקדח ישר מהמונית ובאתי לראות מה קורה. הבנתי שיש אירוע ירי בפנים, אם זה אחד או שניים אני לא יודע, נכנסנו, נפצעו פה כמה חיילות, אחת אני גם יודע שעברה החייאה, ונפצעו עוד כמה ברגל, בכל מני מקומות, לדעתי הם פצועים קל, הרגו את המחבל, וכרגע כנראה יש עוד מחבל שברח, מחפשים אותו כרגע".
עד ראייה נוסף סיפר: "הייתי בבית כנסת בפנים בתוך התחנה המרכזית, לא שמעתי יריות, שמעתי בהלה, צעקות, כולם רצו לכיוון הצד השני של התחנה המרכזית, לא ידענו בדיוק לאן ללכת, אמרו לנו לפנות את השטח ולא ידענו בדיוק לאן. חשבנו אולי ללכת למרחב המוגן, זו הייתה הפקודה גם כן, ועשינו מה שהם רצו, ככה יצאנו וברוך השם".
א', עד ראייה שהיה בתוך המקדולנדס, שם התרחש הירי, תיאר: "שמעתי צרורות של ירי, לא יודע אם מדובר באקדח או מרסס, אבל במקביל נשמעו קולות ירי של רובה ישראלי, חילופי ירי. הייתה פצועה ששכבה על הרצפה והמחבל שוכב קרוב אליה עשר מטר ליד כל הזכוכיות שמנופצות מסביב. היה פחד משוגע ממש, חשש גדול, קפאתי במקום״.
יפים, שהיה ברציף במהלך הפיגוע, אמר: "יצאתי לרציף 20 שהיה בדיוק ליד זירת הפיגוע, אוטובוס 150 לירוחם, ישבתי ועישנתי סיגריה, יושבים הכל טוב, פתאום עומדים ושומעים בומים - בהתחלה אף אחד לא הבין מה קורה, מה הולך, הסתכלנו מסביב והיינו בהלם, היה לנו את כל התרחישים חוץ מירי, ואז אחרי כמה שניות קלטנו שזה אכן ירי. כולם התחילו לרוץ, הסתכלתי אחורה, אני רואה את העשן ואת הכדור אש שהיה, שומע את החלון שהתנפץ במקדולנדס, הרגשתי את ההדף. לא ראיתי את המחבל, ראיתי רק את העשן ואת האש של הנשק, התחלנו לרוץ".
התרעות פיקוד העורף