אחיה של שיראל, אייל, שיתף בכאב את סיפורה הטרגי. הוא סיפר כי ביום האירוע, הוא ואחיו הקימו חמ"ל משפחתי כדי לסייע לשיראל להימלט מהאזור. למרבה המזל, היא ניצלה לאחר שעלתה על רכב של שוטר שחילץ אותה לכפר מימון, בעוד שרכב אחר עליו עלתה קודם לכן הפך ל"רכב מוות" בו נרצחו 11 אנשים.
לדברי אייל, שיראל סבלה מסימפטומים של פוסט-טראומה, כולל הימנעות והתרחקות מחברה. למרות מאמצי המשפחה לעודד אותה לקבל טיפול, שיראל דיווחה כי לא קיבלה סיוע מספק מרשויות המדינה. היא אושפזה פעמיים בבית החולים לב השרון בפרדסיה, אך לטענת המשפחה, לא הוכרה רשמית כנפגעת פוסט-טראומה מאירועי הנובה.
אייל הביע כאב וזעם על המצב, באומרו: "המדינה רצחה את שיראל. אם המדינה לא תתעורר יהיו עוד מקרים כאלה". הוא קרא לרשויות להגביר את המודעות ולשפר את הטיפול בניצולי טראומה כדי למנוע טרגדיות דומות בעתיד. שיראל הייתה הצעירה מבין חמישה אחים ואחיות. היא הותירה אחריה הורים וארבעה אחים.
התרעות פיקוד העורף