“אשתי מעירה אותי ב־6 וחצי בבוקר עם האזעקות. אני אומר לה שנראה לי שחיסלו מישהו, ושבטח מתחיל עוד סבב. אנחנו מדליקים את הטלוויזיה ורואים מחבלים עם טויוטות, שנכנסים לכיוון שדרות ונתיב העשרה. באותו יום נועם, הבן שלי, היה אמור לנסוע לאחי איציק שגר בניר עוז. ב־8 בבוקר נועם שואל את איציק מה קורה, ואיציק מסמן לו בסימן של לייק שהכל בסדר. גם אני שואל את איציק מה איתו, וגם לי הוא מסמן שהכל בסדר.
"נועם ממשיך להתארגן לנסיעה, אבל הירי לא נגמר, אז הוא כותב לאיציק שכדאי שהם ידחו את הנסיעה לשבוע הבא. ככה הוא ניצל. אנחנו ממשיכים לראות טלוויזיה, ושומעים שיש חדירות גם למקומות נוספים. בערך ב־10 בבוקר איציק מתקשר אליי, אני בטוח שהוא רוצה להתעניין בשלומנו, כי היה ירי גם לראשון לציון, שם אנחנו גרים.