העלילה מתרחשת סביב מותו של אבי המשפחה. היורשים, בני ובנות משפחת לאפאייט המשוסעת, מגיעים עם ילדיהם מכל קצותיה של ארצות הברית לבית האחוזה הישן כדי לפנות את הבית ולמכור אותו. מכאן מתחילה שרשרת אירועים מטלטלת שפותחת תיבת פנדורה של סודות משפחתיים אפלים, כולל שד הגזענות שמרחף מעל ההיסטוריה של המטע העתיק.
רישיון לאקדח
"מהר מאוד הם השיגו את המחזה ורכשו את הזכויות. זה היה עוד לפני 7 באוקטובר 2023, ומי יודע אם היום מישהו היה נותן לנו את הזכויות. כשקראתי אותו, הבנתי כמה הוא טוב ורלוונטי לתיאטרון. זו הייתה אינטואיציה שהוכיחה את עצמה".
"היא עומדת בהצגה בכמה צמתים טבעיים, דברים שקורים, אבל הם אף פעם לא קלים לנו, כשהחיים משתנים ושום דבר הוא כבר לא כמו שהיה. זו קומדיה דרמטית. הקומדיות שאני אוהבת הן קומדיות שבוכים בהן בסוף, הטרגדיות של אתמול".
קנולר מגלם את בו לאפאייט, האח האמצעי במשפחה. “יש פערי גיל ביני ובין אחותי הבכורה טוני וביני ובין אחי הצעיר פרנק", קנולר מספר. "כל אחד מאיתנו חווה סיפור אחר לגמרי של מה זו המשפחה הזו. בו אוהב לקחת המון אחריות על המשפחה שלו, ונורא רוצה לזכות באהבה של כולם, אבל לאותו סוף שבוע הוא מגיע עם אשתו והילדים, וחשוב לו שהם ייהנו, וזה לא תמיד מסתדר לו יחד".
לוי הוסיף ואמר כי “אני גרה ליד בית החולים תל השומר, אז בשש וחצי מיד התעוררתי, ואחר כך פתחתי טלוויזיה וראיתי את המחבלים בשדרות, וגם עברו לי הליקופטרים מעל הראש, אבל אני חושבת שלא הבנתי את גודל האירוע. אנחנו עדיין בתוך הטראומה, קשה לי מאוד להסתכל על זה לאחור. זה נראה לי חלום רע שעדיין לא הסתיים".
קנולר נזכר “אה, עשיתי רישיון לאקדח, שזה גם חשוב", ולוי הוסיפה “אני גם רציתי, אבל המטפלת שלי לא הרשתה לי".
קנולר: “נכון, חטפנו על כך. אני חושב שמה שהיה מאוד יפה בתהליך שלנו בחזרות להצגה זה שהשארנו את זה בחוץ. לא התעסקנו בפוליטיקה או בוויכוחים פוליטיים, זה היה מחוץ לחדר החזרות".
לוי אמרה כי “אני בהחלט יכולה להגיד שאני מאוד נזהרת היום. אין לי כוח לעליהום הזה, אין לי כוח לרשתות החברתיות או לבריוני המקלדת, אין לי כוח לשום מכונת רעל משום צד. השיח היום הפך להיות כל כך אלים, שאני לא רוצה להתמודד עם זה. בעבר הלא רחוק לא התאפקתי והבעתי את דעותיי, היום למדתי להתאפק".
קנולר הוסיף “אני לא רואה בלא להביע דעה בתקופה הזו משהו שלילי, אלא חיובי, כי אנחנו, השחקנים, נמצאים היום במקום שמחפש את המחבר, את המאחד, את המשותף, ולא את המפריד ואת השונה".
עכשיו יחד
על אף שלוי (55) וקנולר (48) אוחזים ברזומה עשיר ומרשים בתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והתיאטרון, זו הפעם הראשונה שבה הם חולקים במה. “גילינו שיש לנו את אותו תאריך יום הולדת, 28 בספטמבר, והכימיה בינינו על הבמה הייתה מיידית", מציין קנולר. ולוי מוסיפה: “זה באמת מוזר שאף פעם לא יצא לנו לעבוד יחד, אבל הנה, עכשיו יוצא לנו, וזה מה שחשוב".
לוי הוסיפה: “האמת היא שמשמעת הכתיבה שלי אחרי 7 באוקטובר מאוד־מאוד התרופפה. אז עצרתי כתיבת תסריט שאני עובדת עליו, ואני מצלמת כמה דברים במקביל עכשיו, סרטים וסדרות. ואינשאללה שיהיו לנו בשורות טובות, ונתפנה לאחות את חברתנו הפצועה ואת מדינתנו הכל כך כואבת, וננסה למצוא בחזרה את השפיות, צעד־צעד, יום־יום".
לוי ענתה כי “כן, אז לא היו אינטרנט ורשתות חברתיות, והיכולת של העם להבין מה קרה לקחה הרבה זמן. זה עולם אחר. היום אנחנו במציאות שבה הכל קורה הרבה יותר מהר, אבל אסור לשכוח שאנחנו עדיין בתוך הטראומה, אז ימים יגידו".