ועכשיו לך תדע אם ומתי האיראנים יחצו את הסף הגרעיני, ועד כמה נידב בנימין נתניהו בוושינגטון את חיל האוויר ואת הציבור בישראל לעוד סיבוב לחימה נגד איום קיומי מפוברק נוסף. התוצאות תהיינה בהתאם: קברים נוספים, עיי בניינים והרס תשתיות, כאשר עדיין לא עיכלנו את מלוא נזקי הסיבוב הקודם, ובארה"ב חוששים שיקפוץ לו הדונלד.
מאז ומעולם שימשה הדיפלומטיה סוג של תמרון טקטי, לפעמים חשאי, שנועד לעקוף בולדרים פנים־פוליטיים ולתמרן בין מכשולים בלתי עבירים לכאורה. ובעיקר לעבור ממצב של הכל או לא כלום, לפשרה סבירה.
למצבי קיצון יש "דיפלומטיה של ספינות תותחים". תמרון מאיים מול חופי קולוניה סוררת ולפעמים ירי של ממש. זו גרסה בריטית שנועדה להשיג הסדרי כניעה וסחר לטובת האימפריה. בגרסת טראמפ, זו הארמדה של נושאות מטוסים ששיגר לאיראן כדי לשכנעה להגיע להסכם שהוא פּאקס אמריקנה מזרח־תיכוני.
לטראמפ לא הייתה בעיה להיכנע בחשאי לחות'ים, ובמקביל להפקיר את ישראל לטילים ולסגר ימי. יש לו ערוצים חשאיים שמנהלים כיום את המו"מ להסכם גרעין עם איראן, ועדיין, הספציאליטה של טראמפ הוא ירי מהמותן. יותר נכון, מהקרביים. ככל שהוא פחות מפולטר, כך הוא יותר "אותנטי", לצהלת התקשורת ולבהלת הפנטגון והסטייט דיפרטמנט בימים שבהם האוויר רווי בטילים וביצרים.
למעט חוזים שלא כיבד כשהיה סרסור נדל"ן, טראמפ עדיין לא נתפס בדיפלומטיה זדונית בסגנון הסכם ריבנטרופ־מולוטוב טרום מלחמת העולם השנייה. היטלר חתם אז מול סטלין על הסכם אי־תוקפנות הדדי, שהיה הטעיה מכוונת לצורכי הרדמת סטלין, לטובת ת ידו של בני גנץ ביד ימין, ובשמאלית תקע מתקפת פתע על ברית המועצות בהמשך.
זהו סוג של דיפלומטיית הצפרדע והעקרב, שהיא הפרקטיקה החביבה על נתניהו, שלחץ אבגבו סכין. בהמון חדרי שירותים של המון נפגעי ביבי, ממוסגרים מכתבי התחייבות חתומים אישית למנותם לתפקיד חייהם. כל מה שמנהיג מסוגו זקוק לו הוא נבזות ופראייר תורן. ויש לו בשפע מזה ומזה, ואלה הן תולדות שלטונו מאז שנכנס לפוליטיקה, ותולדות החברה האנושית מאז שלחש הנחש לחוה מאחורי גבו של אלוהים.
בעיקרון, הדיפלומטיה המדינית – כמו משכך כאבים לפני ניתוח – לא שונה ממריבה עסקית, מגירושים בעייתיים, או מכל תקרית מדינית או דתית שעשויה לפתוח ימ"חים עם מתאבן של שניים או שלושה הרוגים. ואז מגיע הדונלד, שהופך את ניהול המדיניות למונולוג אישי של הילד הכי אלים ופרוע בשכונה. דווקא טראמפ המוחצן, הבוטה, הטיפש והאנטי־דיפלומטי, הופך להיות כיום נכס גורלי בשירות האינטרס הישראלי האמיתי, שהוא כניעת ביבי לחמאס ופירוק ממשלתו, אינשאללה
שום לחשושי הנחש של רון דרמר בוושינגטון או חנופה מקביסה של נתניהו לא מנעו מטראמפ לצאת בדרישה שמשמעותה, "תעופו מעזה". כמו כל אדם שנפגש עם נתניהו, גם הנשיא האמריקאי לא מאמין למילה שלו חרף הארוחה הכמו־ידידותית ביום שני (נתניהו, שיש לו חיל אוויר ומוסד קטלניים, הוא עדיין כלי רלוונטי במשחק מול סרבנות איראנית). כמה ימים לפני הארוחה המשותפת, טראמפ הקדים תרופה למכת דיס של נתניהו והניח על השולחן הגלובלי את סיכום הפגישה ביניהם.
אני לא יודע אם מישהו סביב טראמפ העריך שבתגובה למכה המקדימה הזו ישלחו בכירי הליכוד למנהיגם מכתב התנגדות למהלכי העסקה. ויש בהחלט מצב שטראמפ הוא טמבל כמונו, כמי שהעריכו שהשליטה של נתניהו בליכוד היא אבסולוטית. מה לעשות? ההתנהלות בעקבות שני היצורים הביזאריים האלה היא טרה אינקוגניטו (הליכה בארץ לא נודעת).
מה גם שסביר להניח שהמכתב הוא בידיעתו של נתניהו. "באדי", הוא אמר לטראמפ בברומאנס של אחד על אחד בוושינגטון, "אחי היפה והדגול מרבבה, גיבור המלחמה נגד איראן ומערכת המשפט" (שניהם טפו, טפו, טפו), ונתניהו ממשיך: "אם אתה לא נותן לי הנחה בעזה, אין לי ממשלה, ואז שנינו נפסיד. אני במשפט, ואתה את הנובל".
תדע כל אם
בחזרה לקץ הדיפלומטיה ולתחיית הפוליטיקה העירומה והאישית. במובן מסוים זה גם קץ הדמוקרטיה. טראמפ הוא לא המנהיג־דיקטטור היחיד שמדלג על החליפה והחלופה הדיפלומטית לטובת שליפה פרחחית. אחד מאותם דיקטטורים שהרשו לעצמם לדלג על נוהל וניהול דיפלומטי של מדינתם היה רודריגו דוטרטה, שנבחר לנשיא הפיליפינים כחוק, ודמוקרטיה הייתה עבורו המלצה שנדחתה.
העניין שלו כמנהיג היה לטפל בקשיחות בסוחרי סמים ובהומואים. את שגריר ארה"ב בפיליפינים כינה "הומו בן זונה", וגם את המתמודד נגדו בבחירות הוא תיאר כהומו. כמו חלק ניכר מאותם טיפוסים רצחניים שנלחמים נגד השדים של עצמם, סיפר דוטרטה שהוא עצמו היה הומו ש"נרפא בזכות נשים יפהפיות". ואפילו נישא לאחת מהן, אליזבת צימרמן – כשרה משלנו.
הטיפול שלו בסוחרי הסמים היה פחות משעשע. דוטרטה הכריז שהיה "שמח לחסל שלושה מיליון צרכני סמים, כשם שעשה היטלר ליהודים". הוא עצמו, כך העיד, השליך ממסוק אדם שנחשד בסחר בסמים. כראש עיר נהג להסתובב על אופנוע ברחובות ולהרוג חשודים בסמים, כדי שהמשטרה המקומית "תלמד כיצד לטפל בהם".
כצפוי, הממשלה הכי מוסרית בעולם (כן, מי שאתם חושבים) חתמה עם דוטרטה חוזה עתק למכירת אמצעי לחימה במאות מיליונים. וכצפוי, התעלולים של דוטרטה הסתיימו בתביעה של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. להבדיל מנתניהו אנד קומפני, שמקפידים לטוס למקומות שידו הארוכה של בית הדין לא מגעת אליהם, דוטרטה צפצף, נתפס, הועלה על מטוס ונחת בהאג. שם הוא מוחזק בכלא של האו"ם עד עצם היום הזה בהמתנה למשפטו.
לפני שנעצר, הגיע דוטרטה לישראל והתקבל בהתרגשות על ידי ידידו הטוב, ראש הממשלה בנימין נתניהו. טוב, ביבי לא ידע. "זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה שנשיא מהפיליפינים מבקר בישראל", שח נתניהו ברטט היסטורי. "חתמנו על הסכמים חשובים בינינו, לרבות הסכם בתחום הסיעוד שיחסוך כסף למשפחות רבות בישראל. הנשיא דוטרטה, ברוך הבא לישראל!".
מכאן ואילך תדע כל משפחה עברייה שמעסיקה פיליפיני או פיליפינית למי היא חייבת להודות על הכסף שהיא חוסכת. מכאן ואילך תדע כל אם בישראל שהיא מפקידה את בניה באחריותו של מי ששמו השני הוא חסר אחריות, והוא מוכיח את זה יום־יום, שעה־שעה.
התרעות פיקוד העורף