כלי הרצח הנפוץ ביותר השנה הוא נשק חם עם 14 מקרים לעומת שני מקרים בלבד בשנה שעברה, בסכין בוצעו 12 מקרי רצח נשים וששה מקרים באמצעים אחרים. במגזר הערבי עשרה מתוך מקרי הירי נעשו באמצעות נשק בלתי חוקי. מתוך ארבע הנשים היהודיות שנרצחו בירי, בשלושה מקרים נעשה שימוש באקדח ברישיון.
פרופ' שלה וייל קוראת לקבלי ההחלטות לפעול בהקדם על מנת להיאבק בתופעה: "שינויי חקיקה וחתימה על אמנת איסטנבול צריכים להיות הצעדים הראשונים, אך לא די בכך. דבר זה מחייב התמודדות מערכתית בכל הרמות על מנת להביא לשינוי אמיתי".
דוח התצפית ממליץ לכנסת על חקיקה ייעודית נגד פמיסייד ומציין כי החקיקה בישראל מיושנת ואינה מכירה ברצח נשים כעבירה עצמאית, בניגוד למדינות רבות שכבר חוקקו חוקים מפורשים בנושא. ישראל אף טרם אימצה את אמנת איסטנבול למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים, עליה חתומות רוב המדינות המתקדמות. הוא ממליץ גם על רפורמה כוללת בסוגיית כלי הנשק ומציין: "על אף שאין עלייה מהותית בשימוש בנשק חוקי לרצח נשים, צמצום תפוצת הנשק הבלתי חוקי בישראל צפוי להשפיע באופן מובהק על צמצום מקרי הרצח במגזר הערבי, במיוחד אלה שמקורם בפשיעה מאורגנת. במגזר היהודי, הנתונים מצביעים על דינאמיקה שונה, המחייבת בחינה ייעודית ונפרדת".
התרעות פיקוד העורף