קוראים לו יואל נוימן, הוא תושב הישוב יצהר והקרדיט על חשיפת הגזרה השומרונית של פרשיית השחיתות הגדולה של השבוע, שייך כולו לו. נוימן כיהן במשך כמעט 20 שנה כחבר דירקטוריון בחברה לפיתוח השומרון (חל"פ), עד שנזרק ממנה בבושת פנים אחרי שחשף שם שחיתות קשה שהביאה להחלטה שיותר טוב לה, לחברה, בלעדיו.
ועוד מילה לפני שניכנס לסיפור עצמו. מעצרם של בכירי חל"פ שומרון השבוע, העמיד באור מביך את שופט בית המשפט המחוזי מחוז מרכז-לוד, רמי אמיר. אמיר, שבחר למחוק את תביעתו של נוימן על הסף, אך ורק בשל כשלים טכניים ומבלי להיכנס לגופן של טענות, החליט להטיל על חושף השחיתויות הזה עונש שילמד אותו לקח, בסך 85 אלף שקלים. לעניין הזה נידרש עוד בהמשך.
במקרה נוסף, במהלך שנת 2011 העבירה החברה לפיתוח השומרון סכום של 487,200 שקלים עבור "ייעוץ תחבורה", לחברת ברק רעות השקעות (1992) בע"מ שהייתה בבעלותו של רמי כהן, היום מנכ"ל משרד החקלאות ומי שעצור גם הוא בפרשה. כהן הוא ממקורביו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, והתמודד בשנת 1999 על מקום ברשימת ישראל ביתנו לכנסת.
נוימן הגיש תלונה למשטרה ומסר את כל החומר שאסף. את דבר קיומה של החקירה הזו חשף לראשונה חיים לוינסון ב"הארץ" לפני כשנה. במקביל, הגיש נוימן, כאמור, תביעה נגזרת נגד כל המעורבים בכל הפרשיות שהציף. מדובר בתביעה שיכול להגיש חבר דירקטוריון בגין נזקים שנגרמו לחברה. אם התביעה מתקבלת, הכספים חוזרים לקופת החברה. הסך הכולל של התביעה הנגזרת הגיע ל־26 מיליון שקל. זה ההפסד האסטרונומי שלטענת נוימן גרמו כל המעורבים לחברה.
חיים בן שושן טען בתגובה לפרסום הראשון כי מדובר באוסף של הכפשות חסרות שחר.