״על אף שבאתי מבית שומר מסורת, שבו הדליקו נרות בשבת וערכו קידוש, לא ממש הבנתי למה עורכים את הטקסים האלה, מהי זהות יהודית־ישראלית בשבילי. הגעתי לסמינר היכרות עם ניר ברוידא, ראש בינה (בית יוצר נשמת האומה), שדיבר על 'מיהו יהודי׳ לא במונחים של שחור ולבן, ומאותו הרגע ידעתי שאני רוצה ללכת ללמוד במכינה ודחיתי את תאריך הגיוס שלי בשנה״.

כך מספרת אבישג שטרנר, תתגייס לנח״ל בנובמבר יחד עם 16 צעירים מהמכינה הקדם צבאית שמפעילה בינה, ארגון שהוקם ביוזמת התנועה הקיבוצית ב־1996 בעקבות רצח ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז״ל ופועל לקירוב לבבות, להעמקת הזהות היהודית ולעשייה חברתית.

את עיקר הפעילות החברתית עושה המכינה הקדם צבאית על שם אריה "לובה" אליאב ז׳׳ל, שפועלת בדרום תל אביב. "גדלתי בבית חילוני לכל דבר, אבל השיעורים האהובים עלי היו שיעורי תנ׳׳ך וגם השתתפתי בחידון התנ׳׳ך הבית־ספרי״, מספר אייל אסולין בן ה־18 וחצי מירושלים, שמסיים השנה את המכינה, ״המנחה שלי ב־Lead (מסלול לפיתוח מנהיגות בקרב בני נוער) העבירה סיורים לנוער בדרום תל אביב והיה לי חבר טוב שלמד שם. דיברתי עם הורי ואמרתי להם שאני רוצה שנה בשביל עצמי, ובינה היא פלטפורמה לחקור את הזהות היהודית וגם להיפתח לעולמות חדשים. כיום, במסגרת הלימודים, אני מתנדב במועדונית של ילדים מהשכונה״.

"הפריע להם הלימוד המשותף"

לפני כשמונה שנים ייסדה בינה את הישיבה החילונית הראשונה בתל אביב. המייסדים, דב אלבוים, איש תקשורת וסופר, ומוקי צור, היסטוריון ומחנך, פנו לוועד ישיבות ההסדר בבקשה להכיר בבינה כישיבת הסדר, וכך למעשה תכיר בה המדינה.

אולם ועד ישיבות ההסדר שלח מכתב לשר הביטחון אז, אהוד ברק, שקבע כי הישיבה החילונית איננה ישיבה ״על פי רוח ישראל סבא״ (ביטוי רבני על שושלת ההסמכה המסורתית) וכך נמנעה ההכרה בישיבה, למרות פעילותה המבורכת.

״במכתב נאמר שאנחנו עושים דברים חשובים אבל הפריע להם הלימוד של בנים ובנות יחדיו״, מספר צור, ״הם פשוט נתנו לנו תחושה שזו נחלה של דתיים בלבד״.

״מאז דחיית הבקשה לא הצלחנו לערער על הקביעה השרירותית הזאת״, מוסיף מנכ״ל בינה, ערן ברוך. ״לדעתי יש פה ניסיון לשמר מונופול אורתודוכסי, במקום לאפשר לכל קהילה יהודית ללמוד תורה ויהדות בכל דרך שתרצה״, הוא טוען.

אלא שלמרות הפניית העורף מהמדינה, ממשיכות לפעול מטעם הארגון שתי ישיבות חילוניות - בתל אביב ובירושלים. בישיבה בשכונת שפירא בדרום תל אביב לומדים כ־200 תלמידים ותלמידות בגיל 18־30 (כולל מכינה קדם צבאית) ובישיבה שהוקמה לפני כשנתיים בשכונת עין כרם בירושלים לומדים כ־50 תלמידים. בשנה הבאה מתכננן ארגון בינה להקים ישיבה נוספת בבאר שבע.

תלמידי בינה. צילום: באדיבות ארגון בינה


"חלק מתפיסת עולם יהודית"

״העשייה החברתית היא חלק אינטגרלי מתפישת עולם יהודית והיא חלק מסדר היום של כל הלומדים בישיבה״, מסביר ברוך, ״הלומדים מתנדבים בדרום תל אביב, בשכונת שפירא, בקריית שלום ובנווה עופר״.

"אני מרגיש שמדובר בחזית של התחדשות יהודית בארץ, בזכות זה שבאים צעירים ללמוד כאן על בסיס יומי", טוען הרב לאון וינר דאו, המלמד תלמוד ופילוסופיה בישיבה בתל אביב, "יש ציפייה שהלימודים כאן ישפיעו על אורח החיים של הלומדים ויקרינו עליו, אם מבחינת המעורבות הקהילתית שלהם בשכונות סביב ואם מבחינת החיים הפרטיים שלהם".  הרב הוסיף כי "אני מלמד את הפרק הראשון של מסכת בבא בתרא בתלמוד, שם לומדים הלכות של שכנים. תוך הלימוד נחשפים לכל מיני הקשרים. ביפו למשל, בונים לאחרונה בתי פאר בשכונות סגורות המוקפות חומות, ואנו דנים בנזק הנגרם מנסיגת האדם לתוך המרחב הפרטי שלו וההתעלמות שלו מבעיות החברה סביבו".

"הלימוד כאן הוא לימוד ערכי", מסבירה נויה שגיב, דוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת חיפה, מרצה למקרא ומורה בישיבה, "לומדים מקרא, תלמוד וספרות עברית מודרנית,  ועוסקים בתכנים שקשורים באזרחות ובחברה הישראלית - גם דרך טקסטים וגם דרך פעילות חברתית, כמו עבודה עם זקנים ועם ילדים בשכונות. התלמידים חיים בקבוצה קהילתית בדירות בשכונה ונוסעים לעבוד בקיבוצים, במלונות ועוד בשביל לממן את הלימודים שלהם. הם גם מסיירים בארץ כדי להכיר לעומק את המדינה שהם הולכים להגן עליה בצבא", מוסיפה שגיב.

"לצערי, מאחר שאין לנו מסלול מוכר של ישיבה, החבר'ה שמתגייסים - כל אחד יוצא למסלול אחר", אומר ברוך ומוסיף כי "בדרך כלל רק כ־30%־40% חוזרים אחרי הצבא למסגרות לימוד בישיבה. בעיה נוספת היא כמובן התשלום: התלמידים חייבים להשתתף בשכר לימוד של כמה מאות שקלים בחודש. אנו מקווים שאם המדינה תכיר בנו, ההזדמנות להגיע לישיבה תהיה זמינה להרבה יותר מתעניינים".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי "נושא ההכרה במוסד נדון כמה פעמים בדרגים הבכירים במשרד הביטחון. מטעמים שונים הוחלט שאין אפשרות להכיר במוסד כישיבת הסדר".