כל פעם בצפירה ביום הזיכרון אני חושב על אלו שהקריבו את חייהם כדי להגן על הגבולות שבהם אני מתגורר, ויש לי צביטה בלב. עשיתי הרבה דברים נוראיים בחיי, שנים שלמות התמקדתי בניצול ובמעשים אגוצנטריים, ועדיין כששואלים אותי אם אני מתחרט על משהו בחיי, אני עונה שרק על דבר אחד: על זה שיצאתי מהצבא. זה הדבר היחיד בחיי שלא הייתי עושה שוב. כל פעם בצפירה של יום הזיכרון, אני נזכר שאני בדיוק כמו כולם.