פקקי תנועה ארוכים, חסימות תנועה ומחסור בחניה ללקוחות – כל אלה הם מנת חלקם בימים אלו של בעלי העסקים בקריית אריה בפתח תקווה, בעקבות עבודות הרכבת הקלה שהחלו במקום. האזור רחב הידיים שמשך אליו בשני העשורים האחרונים חברות ענק כמו טלדור, קודאק, נייס, אינטל, טבע ואלביט לצד עשרות חברות הייטק ופיתוח נוספות, הפך לדברי העובדים בו ל"פקק תנועה ועצבים גדול".



הכתובת אומנם הייתה על הקיר, אבל בעלי העסקים טוענים שלא ידעו עד כמה חמור יהיה המצב עם תחילת העבודות. עם זאת, גורמים בענף הנדל"ן והעסקים טוענים כי עם סיום העבודות צפויים העיר כולה ואזורי התעשייה לעבור שדרוג תחבורתי עצום ולמשוך עוד ועוד חברות ולקוחות. 



העבודות על קו הרכבת האדום, שצפוי לחבר את פתח תקווה עם תל אביב, נפתחו לפני כחודש. הקו, שאורכו 23 קילומטרים, יחל בתחנה המרכזית בפתח תקווה, ימשיך על פני הקרקע על ציר ז'בוטינסקי עד צומת גהה, ושם ירד מתחת לאדמה. לאורך ציר ז'בוטינסקי בבני ברק, ברמת גן ובתל אביב יעבור המסלול בתוואי תת־קרקעי, שאורכו 11 קילומטרים.

בחודשים הקרובים ייבנו עשר תחנות תת־קרקעיות, מדרך אם המושבות בפתח תקווה ועד רחוב הרצל בתל אביב. לצורך העבודות נחסמו צירים ראשיים וצמתים מרכזיים, מה שהפך את אזור קריית אריה, שגם בימים כתיקונם היה קשה למעבר, לכמעט בלתי נגיש. כעת בעלי העסק באזור מתאחדים בניסיון לבחון מהלך משותף בסוגיה.
 

"בראשית שנת 2014 העתקנו את משרדינו למגדל אמות פלטינום ברחוב אפעל בקריית אריה בפתח תקווה", כתב עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, במכתב לראש העיר עו"ד איציק ברוורמן. "אנחנו מצרים צער עמוק על המעבר. כבר בתחילה נוכחנו לדעת שתשתיות התחבורה והסדרי התנועה במתחם קריית אריה אינם מן המשופרים, הכניסה והיציאה מן המתחם עמוסות ואורכות זמן רב. אלא שלצערנו הרב, החל מסוף השבוע שעבר, המצב הפך בלתי נסבל.

השינויים בהסדרי התנועה בעקבות פרויקט הרכבת הקלה, חסימת הצמתים, הוספת רמזורים, התשתית התחבורתית הקיימת והתכנון הלקוי בכללותו הפכו את האזור לפקק תנועה עצום, שבו אלפי כלי רכב עומדים במשך שעות ארוכות. ברחוב אפעל המצב קשה פי כמה: מדובר ברחוב צר המתאים להיות חד־סטרי, אך התנועה בו כיום היא דו־סטרית ועוברים בו אלפי כלי רכב. בעקבות השינויים האחרונים... נסיעה של כחצי קילומטר אורכת כשעה וחצי".
 
"האזור תמיד היה מוזנח מבחינת תשתית, אבל מאז החלו העבודות זה הפך לקטסטרופה", מספרת גם מעיין כהן, המשנה למנכ"ל באקסלנס נשואה. "יש לנו עובדים שצריכים לצאת הביתה בשעות סבירות, חלק גדול מהם הורים לילדים, ולפני החג הם נתקעו בחניון ללא יכולת לצאת בגלל הפקקים ברחוב למשך כ־40 דקות. מדובר על שעות של המתנה בפקקים, לקוחות לא מגיעים אלינו ואנחנו לא יכולים לצאת אליהם. פנינו לעירייה, לנת"ע, לשר התחבורה ולמשטרה. יש גם עניין בטיחותי: מה אם יקרה כאן משהו? איך יגיעו לכאן כוחות חילוץ?" 

אתם שוקלים אופציות אחרות?
"יש לנו משרדים יפהפיים שהשקענו בהם, פנינו למומחים, הצענו לעירייה כמה פתרונות מיידיים, אנחנו ממתינים לתשובות ואז נשקול את צעדינו".

אתם מעודדים עובדים להגיע בתחבורה ציבורית ולהקל על העומס?
"בהחלט מעודדים, אבל זה לא הפתרון, מכיוון שמהרכבת לכאן צריך עדיין להתנייד בשאטל ועדיין יש פקקי תנועה".
 

העבודות בפתח תקווה. צילום: דני מרון


"אני עובדת כאן כבר שלוש שנים, והגעתי למצב שאני נמצאת בדרכים כמעט ארבע שעות בכל יום", מספרת מאיה, שעובדת באחת מחברות ההייטק באזור וכעת שוקלת לחפש מקום עבודה אחר . "ניסיתי להשתמש ברכבת ובשאטל, ועדיין כל האזור פקוק. אני מבזבזת קרוב ל־20 שעות בשבוע על נסיעות, מגיעה מותשת למשרד והביתה". 
 
זה לא צעד דרסטי? לעזוב את העבודה בגלל פקקי תנועה?
"לא. אין לי מושג גם איך בעלי העסקים הקטנים כמו מוסכים וחנויות כאן יצליחו לשרוד. אני אומנם שמעתי שהחסימות ייארכו 'רק' חצי שנה, אבל אני לא חושבת שאצליח להחזיק מעמד בנסיעות האלו. ברור לי שלקוחות יבחרו לא להתמודד עם הדבר הזה אם הם לא חייבים". 

"צוואר בקבוק"

על פי הערכות של גורמים שונים, כ־100 אלף איש - עובדים ולקוחות - מגיעים מדי יום לאזור קריית אריה בפתח תקווה. פחות מ־2% מהם משתמשים בשירותי הרכבת, ופירושו של דבר הוא עשרות אלפי כלי רכב פרטיים שנכנסים לאזור ויוצאים ממנו מדי יום.
 
ראש עיריית פתח תקווה ברוורמן מודע לבעיה הקשה של בעלי העסקים בעירו, אבל סבור שהלחץ המופנה לעירייה לא יעזור ושהפתרונות מוגבלים. "אנחנו עושים הכל כדי לצמצם את הפגיעה. נאבקנו בתוכנית המקורית והצלחנו לצמצם את תקופת החסימות באזור בגלל העבודות משלוש שנים במקור לחצי שנה", טוען ברוורמן. "אנחנו מנסים להקל על ידי שליחת פקחים, הפעלת שאטלים לעובדים מתחנת הרכבת וניווט תנועה, אבל בסופו של דבר צוואר הבקבוק נוצר ביציאה לגהה ולז'בוטינסקי, ועל כך אין לנו שליטה".

בעלי העסקים ידעו מה עומד לקרות?
"בהחלט. המצב באזור לא היה אידיאלי גם לפני תחילת העבודות. הם ידעו, ולמרות זאת אני מבין את המצוקה שלהם. אני מקווה שהעבודות יעמדו בלוח הזמנים ושבעוד פחות מחצי שנה יורגש שיפור".

מה לגבי הקלות בארנונה?
"לצערי, זה אינו תלוי בעיריית פתח תקווה, אלא בתקנות של משרד הפנים". לדברי ברוורמן, הוא פנה ב־4 באוגוסט לשרי האוצר והפנים על מנת שיאשרו לעיריית פתח תקווה להעניק הקלות בארנונה לעסקים בעיר שייפגעו מעבודות הרכבת הקלה. בפנייתו כתב ברוורמן כי עבודות הרכבת הקלה יפגעו בכניסה לאזור התעשייה בעיר וביציאה ממנו: "פגיעה הן בעובדים והן בחברות ובמפעלים, פגיעה בתפוקות, הגדלת הוצאות, הקטנת הכנסת וירידה באיכות החיים". ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "איננו מכירים את המכתב". 
 
למרות הקשיים, ברוורמן אינו חושש מעזיבת החברות את האזור. "דווקא יש מעבר של עסקים מתל אביב - שבה המצב לא יותר טוב – אלינו", הוא אומר. "אנחנו מאוד משתדלים לספק לעסקים מעטפת שירות דרך מנהלת התעשייה של העיר". 

"מרגישים ירידה"

לתסכול שמביעים בעלי העסקים בקריית אריה קדם כבר מאבקם של בעלי העסקים בתל אביב על תוואי הרכבת הקלה. אלו הגישו תביעה ביולי האחרון, במטרה לדחות את פתיחת העבודות הפוגעות לדבריהם בהכנסותיהם, אך בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את עתירתם. "לא ניתן לשקול את נזקיהם של בעלי העסקים אל מול הנזק שייגרם מעיכוב העבודות", כתב השופט יונה אטדגי. "עם כל ההתחשבות בנזקים העלולים להיגרם לעסקיהם של בעלי העסקים מביצוע העבודות... מדובר בסופו של דבר בנזק כספי שניתן יהיה לפיצוי במידת הצורך". 
 

"חייבים להבין שלא ניתן יהיה להתנייד ברכב פרטי" איתי בן חיים. צילום: יח"צ


"העסק שלי מבוסס על לקוחות שבאים לכאן לראות ולקנות", טוען אבי, בעל עסק מקומי שסירב להיחשף בשמו המלא. "רוב הלקוחות צריכים להגיע אלי לפחות פעמיים כדי לממש את הרכישה. במצב הנוכחי, ולמרות שעבר רק חודש מתחילת העבודות, אני כבר מרגיש ירידה. לקוחות מתקשרים ומבקשים שאמצא דרך לספק להם את המוצר בלי שייאלצו להגיע לכאן. אני מבין אותם. החברות הגדולות ישרדו, גם בתי הקפה והמסעדות כי חלק גדול מהלקוחות שלהם הם העובדים באותן חברות, אבל אנחנו, בעלי העסקים, המוסכים הקטנים ועוד, לא ברור מה יהיה איתנו. כל הזמן מדברים על תל אביב, ובזמן הזה כל האזור כאן סובל".

שקלת להתאגד עם בעלי עסקים אחרים? אולי להגיש תביעה?
"אני אשמח להתאגד עם עסקים אחרים לנושאים כמו הורדה בארנונה או פתרונות לשירות הלקוחות שלנו, אבל לגבי תביעה - זה לא יעזור. ראיתי שהעסקים בתל אביב תבעו את העירייה שם ונדחו. אין ברירה, אני מבין שצריך רכבת קלה. אני אפילו שמח שפתח תקווה תחובר לתל אביב בקלות כזאת, אבל היה צריך ליצור מנגנון פיצוי לעסקים מראש".

יש לך תוכניות לעזוב?
"כרגע לא. אם המצב הזה יימשך, כבר עדיף לשבת בבית".

"אנשים חייבים להבין שלא ניתן יהיה להתנייד באזור ברכב פרטי", אומר איתי חיים, מנכ"ל ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל. "גם בעלי העסקים וחברות ההייטק שמאפשרים רכבי ליסינג תורמים לבעיה. כבר עכשיו העיר פתח תקווה אינה מסוגלת להתמודד עם כמות כלי הרכב הפרטיים הנכנסים אליה מדי יום. האחריות היא משותפת למשרדי ממשלה ולאזרחים. נדרש שיפור משמעותי בתחבורה הציבורית ואכיפה לגבי נתיבי תחבורה ציבורית". 

מה לגבי פיצוי לעסקים?
"פיצוי לעסקים הוא באחריות הריבון. לא עיריית פתח תקווה או עירייה אחרת הן שיזמו את הרכבת הקלה. משרד התחבורה צריך למצוא מנגנון פיצוי מתאים".
 
אתה רואה מצב שבו מנכ"לי חברות הייטק ינטשו את הרכב הפרטי ויעברו לתחבורה ציבורית?
"לא, ומצד שני אני גם לא רואה לאן יש להם ללכת. תל אביב באותו מצב, לאן הם ייקחו את החברות? לקריית גת? חייבים לעבור להשתמש בתחבורה ציבורית".
 
מנת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) ומשרד התחבורה נמסר בתגובה: "עבודות הרכבת הקלה בפורטל שנקר נמצאות בעיצומן. במסגרת עבודות אלו מבוצעת חפירה בציר ז'בוטינסקי והחלפת תשתיות רבות. בימים אלה מתקיימים דיונים עם עיריית פתח תקווה בנושא. חשוב לציין כי בתחילת שנת 2017 יוחזרו הנתיבים ותתאפשרנה כל הפניות בצומת ז'בוטינסקי-היצירה".