שעת לילה מאוחרת ברחוב עובדיה בבני ברק. באחד הבניינים כאן, בדירת שלושה חדרים, מתגוררת משפחת שניאור. שניים מהחדרים רגילים לגמרי, פשוטים. בחדר השלישי מסתתר רמז לכך שבעל הבית הוא לא עוד אברך שמנהל אורח חיים שגרתי, תורתו אומנותו. הוא רק בן 30 אבל מתפרץ כהר געש תורני. שמו נלחש ביראת כבוד לאורך ולרוחב האליטה התורנית בישראל ובתפוצות. בחדר מוקף ספרים, כשהוא בודד רוב שעות היממה, יושב הרב ישראל שניאור. ההתמדה שלו בתורה, מאז היה ילד, מתורגמת היום לשליטה אבסולוטית בכל רבדיה. הוא מכיר ספרים בעל פה, שולט בהם ברמת המילה. המעריצים כבר משווים אותו לגאון מווילנה, לא פחות.


כדי להבין בדיוק במה ובמי מדובר, עו"ד יעקב וינרוט מתנדב לספר על הכוכב העולה בשמי היהדות, ועל מערכת היחסים המיוחדת ביניהם שהתחילה כבר לפני כמה שנים, כשהרב שניאור היה צעיר עוד יותר. הוא לא משאיר מקום לספק: כולנו עוד נשמע עליו.


"מישהו בא ואמר לי שיש אברך בבני ברק, אדם צעיר, שלמעשה יודע את כל התורה כולה", פותח פרקליט הצמרת. "הנחתי שמדובר בתלמיד חכם גדול, אבל לא תיארתי לעצמי את מה שהייתי עתיד לגלות. נפגשנו בבית הכנסת. ניגשתי אליו והחלפנו מילות נימוסים. אחרי זה התחלנו לדבר על איזו סוגיה, אבל מיד ראיתי שאני עומד מול פנומן. הידע שלו הוא טוטאלי. גיליתי משהו שבדורי לא היה קיים. לא ראיתי מעולם תלמיד חכם בסדר הגודל הזה ובגיל הזה. הוא היה אז בערך בן 24 והוא הכיר את כל הש"ס, כל הראשונים, כל האחרונים וכל ספרות השו"ת כמו שאני מכיר את כף ידי. הבנתי שמדובר בעוצמה בלתי רגילה, מסדר גודל אחר. הוא מכיר כל פינה בתורה. הידע שלו מוחלט". 


ההיכרות הראשונה עם שניאור והרושם העז שהותיר בווינרוט הובילו לסדרה של מפגשים בין השניים. "התחלתי ללכת לשיעורים שלו ואז ראיתי את יכולתו להגיע לניתוח בהיר של הדברים הכי מסובכים שממנו הוא מגיע לפסק הלכה", משחזר העו"ד. "היכולת האדירה שלו נובעת מהבקיאות המוחלטת בשדה ההלכה. אבל זה, אם מותר לי להגיד על כישרון כזה, רק הדבר המשני. הדבר החשוב יותר הוא היכולת לקחת בעיה ולפסוק את הדין מתוך ניתוח סדור של כל המקורות, מתחילתם ועד סופם. ניתוח אנליטי מדהים". 


יש מי שכבר מכנה אותו "גוגל". 

"שמעתי את זה, אבל לדעתי זה עושה לו עוול. גוגל זה מנוע טיפש. אצלו יש יכולת להגיע ל'אסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא' - זאת אומרת לפסוק את הדין של הסוגיה מתוך ניתוח של כל המקורות, מכל הספרים כולם. זה לא גוגל. אנשים שלא שומעים אותו ולא מדברים איתו תופסים אותו באופן שטחי רק בממד של הבקיאות. אני מסכים עם זה שהבקיאות שלו זה משהו שמכה בך. אני מרשה לעצמי לומר שלא הייתה בקיאות כזו גם אצל הרבה אנשים בדורות קודמים".


איך אתה מסביר את העובדה שעד עכשיו הוא נותר די אלמוני?

"הוא איש צנוע מאוד. מכיר את גדלותו אבל שומר על אישיות שלא רואים כמותה. הוא מקבל כל אדם בסבר פנים יפות. ברור שזה לא היה יכול להימשך. גאונות כזו לא יכולה להישאר חבויה במקום נסתר, זה פשוט לא יכול להימשך כך. כל מי שנתקל בו חוזר מוכה תדהמה. זה בא לידי ביטוי באופן חריף יותר בקרב הפוסקים ביהדות הלמדנית, שעומדים נדהמים מולו".


במה הוא עולה על קולגות מפורסמים הרבה יותר?

"הרב שניאור לא מוכר שום דבר. אתה עומד מולו ופשוט רואה גאון יהודי בסדר גודל נדיר. אין לי ספק שהוא יעמוד בסדר הגודל של הרב עובדיה יוסף ושל הרב אלישיב. הוא כבר היום שם. אני מקבל את הגאונות שלו, אני באמת עפר לרגליו. זו זכות גדולה להכיר אותו".

החלום


הרב ישראל שניאור נולד בצרפת, כבן למשפחה חרדית. האגדה המשפחתית מספרת שסבו, הרב אליהו שניאור, ראש ישיבת "אור יוסף" בצרפת, חלם לילה אחד שהבאבא סאלי, שאליו היה קרוב, הגיע אליו בחלומו ומסר לו תינוק בידיים. הסב קם משנתו, שטוף זיעה, כדי לקבל את הבשורה על הולדת נכדו החדש, אברהם. אלא שהסבא, ששמר את החלום בלבו, התעקש שיקראו לילד ישראל, כשמו של הבאבא סאלי. בסופו של דבר נרשם הפעוט תחת השם אברהם ישראל. במשך השנים הפך דווקא שמו השני לשמו העיקרי, שבו הוא מוכר כיום. 


במכתב שהעביר הרב שניאור לנכדו, הוא כתב עליו "משחר נעוריו שאף אך ורק אווירא דקדושה (אוויר קדוש) ושקע בעמלה של תורה בלי הפסקה כלל וכלל. היום תורתו שעמל בה בסתר מוכרזת עליו בגלוי. רבים משוחרי התורה בישראל צמאים למוצא פיו ושותים בצמא את דבריו".


מגיל צעיר הבינו הוריו של ישראל שהילד הזה הוא משהו אחר. בגיל 10 הוא עלה לארץ ולמד כשנה בתלמוד תורה "חדר הרב" הליטאי והאליטיסטי באשדוד. שם הכירו הרבנים בגדולתו של "האריה שעלה מצרפת". מאז ועד היום שגרת חייו כמעט לא השתנתה. היא כוללת בעיקר בליעה של ארון הספרים היהודי אל מאגרי מוחו הבלתי נגמרים.


עוד כבחור ישיבה הפך שניאור למוקד של המוסד. הוא זה שהיה עונה על השאלות שהעלו חבריו. לשם השוואה, כמו סטודנט באוניברסיטה שהיה משיב במקום המרצה.


הרב יוסף שלום אלישיב ז"ל. צילום: יעקב נאמן, פלאש 90


העם היהודי מכונה "עם הספר" בזכות תרבות הלימוד שהתפתחה בו לאורך אלפי שנים וקידשה דיונים מורכבים בסוגיות הלכתיות שונות, בדגש על התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, שעליהם נכתבו מאות אלפי חיבורים תורניים שנקראים "מפרשים", "ראשונים" ו"אחרונים". הרב שניאור מכיר את תוכנם של כל הספרים הללו בעל פה. הוא קרא בהם, למד אותם והוא זוכר הכל. וכאמור, הוא גם יודע לנתח את המידע ולגזור ממנו מענה לשאלות הלכתיות מורכבות. 


הרב נדרש לא פעם לספק את כישוריו לטובת פתרונות הלכתיים. כך למשל, צמד אנשי עסקים חרדים שנקלע לסכסוך כספי בהיקף של קרוב ל־10 מיליון שקל נואש מהתמשכות הדיון בבית הדין הרבני. הם הגיעו לבוררות מוסכמת אצל ישראל שניאור, ששמע את הנתונים ופסק בתוך שעה את הדין.


במקרה אחר, מספר אחד ממעריצי הרב, פנה אליו אדם שהיה צריך לכתוב עבודת דוקטור בנושא תורני במסגרת לימודיו באוניברסיטה. "הוא סיפר לו על כך באקראי והרב שאל אותו באיזה נושא מדובר. הוא אמר לו לקחת דף ועט והכתיב לו במהירות עשרות מקורות. הבן אדם ישב חודש כדי לפענח את כל המקורות ואת הרלוונטיות שלהם, וגילה שהרב בעצם הציג לו סימני דרך לעבודה. הוא כתב והגיש עבודה מושלמת".


שניאור, נשוי ואב לשלושה ילדים, מקבל עשרות שיחות טלפון מדי יום. מהארץ ומחו"ל. הוא מתבקש להתעמת עם שאלות הלכתיות קשות וסבוכות שמפנה אליו הציבור. 


אחד ממקורביו מספר: "הייתה לי שאלה הלכתית מורכבת. חיפשתי איפה מופיעה ההתייחסות אליה - ולא מצאתי. פניתי אליו לעזרה. הוא היה רק בן 23. בלי לחשוב כמעט, הוא מיד ענה לי איפה זה נמצא וכמה פעמים זה מופיע. מיד הוא הכתיב לי שבעה מקורות, כאילו ששאלתי אותו מה השעה". 

הגדולה


בשנים האחרונות מתחיל הרב שניאור לצאת אט־אט מאלמוניות. שיחה עם שכנים ברחוב שבו הוא מתגורר מעלה כי הם מודעים לעניין המיוחד שמגלים אישים שונים באברך המתגורר בשכנות להם. הם מרגישים שמשהו קורה, שמישהו צומח, דרך התנועה הערה לדירתו, בכך שאינו נוהג להסתובב לבדו כשהוא יוצא מהבית, אלא תמיד עם מלווים.


גם גדולי הרבנים החרדים עומדים משתאים מול הגדולה התורנית של שניאור. הנה ציטוט מתוך מכתב ההמלצה של הרב מרדכי גרוס, מחשובי הפוסקים החרדים כיום, על ספרו של שניאור, "מעשה אפוד". בטקסט חריג בעליל מתאר גרוס את עמיתו הצעיר וכותב "שפה ברורה ונעימה, בקיאות אשר אין דעתי הרטושה מגעת להבין ולהשיג איך יחרות אנוש כל זה בדעתו".


הרב גרוס מוסיף כי "מעשה ידי יוצר הגאון המופלא, מופלג בחוכמתו ובינתו, אור מופלא, אור נערב שהוא מאור המנורה יניקתו ומשיחתו למלכות בתורה שבעל פה. עמלו ויגיעתו אין לשערם". 


הוא חותם ב"לכבודו של תורה לחכם מופת נפלא בדורנו, שזכה ממרומים לחוכמה". את עצמו הוא מכנה "אסקופה הנדרסת", במסר שמעביר בצורה חדה וברורה את הערכתו התורנית העצומה לרב שניאור. 


הרב עובדיה יוסף ז"ל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90


הרב משה מרדכי קארפ, רב חשוב במגזר הליטאי כותב במכתב לרב: "אחד המיוחדים והמופלגים בתלמידי החכמים בדורנו, שמו הולך לפניו ועוקר הרים". 


העמדה

בספר עצמו, סדרת שאלות ותשובות מקיפה בענייני הלכה, שניאור מגלה טפח מעולמו הפנימי. את דעתו בנושא דת ומדינה ניתן ללמוד מהתייחסותו לסוגיית גיוס בני הישיבות. "בעת הזו אשר עת צרה ומצוקה לעולם התורה, אחינו שונאינו מנדינו מבקשים לקעקע את יסוד עמל התורה רחמנא ליצלן, ולגזור גזירות שונות ומשונות על לומדי התורה", שהם לטעמו של שניאור "מחזיקים את כל העולם כולו". 


גם על מקורביו של שניאור, שבהם שורת אילי הון מהמגזר החרדי, ניתן ללמוד ברמז מתוך ההקדמה לספרו, שם הוא מציין "אודה לכל המסייעים בידי ללמוד וללמד בשנים האחרונות, ויש מהם אשר ענוותם שמרה דרכם והוראתם שלא להזכירם, ברם שמורה בלבי הכרת הטוב לכולם על פועלם הרב עבורי, ותפילתי לה' עליהם שיצליחו בכל מעשי ידיהם, ויתברכו ממקור הברכות בגשמיות וברוחניות, יזכו לנחת ואושר מכל צאצאיהם, וימלא ה' כל משאלות לבם לטובה".


אז לאן ינווט הרב ישראל שניאור את דרכו? לרבים ההולכים אחריו אין שמץ של ספק שהוא יגיע הכי רחוק שאפשר, ויהפוך לפוסק הדור. חלקם נוהג גם לברך את ברכת "שחלק מחוכמתו ליראיו", הנאמרת על פי המסורת כשמתראים עם תלמידי חכמים בסדר גודל יוצא דופן. 


השילוב בין מוצאו המזרחי לבין הערכים שספג במוסדות התורה הליטאיים מאפשר לו אולי להתפתח כסמכות תורנית שתהיה מקובלת על כלל החברה החרדית. כמו תמיד לציבוריות במגזר זה דינמיקה משלה, אבל אין ספק ששחקן משמעותי ומוביל צץ בזירה. או כפי שמסכם עו"ד וינרוט: "אני מקווה שהוא ייצא מה שהוא יכול לצאת, שהשטן לא יקטרג באיזשהו מקום. הוא משהו מדהים. ישן, אוכל ולומד, זה מה שהוא עושה".