צצה בדוח של משרד החינוך בנוגע לנתוני ההשכלה הגבוהה בישראל משנת 2014 מעלה נתון מרשים ומעורר גאווה: "ישראל היא מדינה עתירת השכלה", כותבים אנשי הדוח, ומפרטים: "אחוז בעלי ההשכלה העל־תיכונית גבוה בהרבה מזה של ממוצע ה־OECD: 46.4% לעומת %31.6". 

כל כך הרבה בעלי תואר ראשון, כל כך הרבה משכילים לכאורה. אבל מה קורה להם לאחר שהם מסיימים את הלימודים? עד כמה הם באמת מבוקשים בשוק התעסוקה? ואיפה נמצאות המכללות לעומת האוניברסיטאות, בכל הנוגע לבוגרים המועסקים שיוצאים משורותיהן? 
 

מסקר שערכה מחלקת המחקר של AllJobs בקרב 500 סטודנטים שסיימו את לימודיהם בשלוש השנים האחרונות, עולה כי כיום עבודתם של למעלה מ־40% מהמשיבים אינה קשורה לתחום לימודיהם. 43% השיבו כי טרם מצאו עבודה בתחום, ואלו שכן מצאו - עשו זאת בתהליך שארך כחצי שנה (43%). מבחינת תחומי הלימוד, 72% מבוגרי לימודי מדעי החברה עדיין לא מצאו עבודה בתחומם. כך גם 67% מבוגרי לימודי מדעי המדינה, 56% מבוגרי לימודי מדעי הרוח, 54% מבוגרי לימודי רפואה ופארמה ו־47% מבוגרי לימודי המשפטים. כמו כן, 75% מבוגרי עבודה סוציאלית מצאו עבודה בתחומם רק לאחר שנה עד שנתיים. 53% ממסיימי התואר במדעי המדינה, 50% ממסיימי מדעי הרוח ו־44% ממסיימי מדעי החברה ענו כי עבודתם הנוכחית קשורה רק במידה מועטה ללימודיהם. כך טענו גם מסיימי תואר בפסיכולוגיה (40%) וברפואה ופארמה (36%). 
 

לטענת המשיבים, הקשר בין מוסד הלימודים לעולם התעסוקה המחכה לסטודנטים בסיום התואר רופף ביותר. רק 24% הסכימו באופן מוחלט כי מוסד לימודיהם הכין אותם כראוי לשוק העבודה, לעומת 31% מהמשיבים, הסבורים כי הם לא הוכנו כראוי ליום שאחרי הלימודים. 
 

כדי לסייע לסטודנטים ולבוגרים להשתלב בשוק העבודה בזמן התואר ולאחריו, הקים יואב מלמד, המשמש גם כסמנכ"ל שיווק בחברת ההשמה להייטק see.V, את קבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון". פחות משלוש שנים חלפו מפתיחת הקבוצה, וכיום היא פלטפורמת חיפוש עבודה המונה כ־80 אלף מובטלים ומעסיקים וכ־40 דיונים בנושא לימודים ביום. 
 

"יש היום פיחות משמעותי ביחס לתואר בהשוואה לשנים קודמות. בלי ששמנו לב הוא הפך לפרדוקס. מצד אחד, התואר נתפס כמשהו שכל אדם סביר חייב שיהיה לו וזה ברור מאליו, כמו תעודת הבגרות לפני 20 שנים. מצד שני, בגלל שלכולם יש, הוא לא מקנה שום יתרון יחסי על מועמדים אחרים, ולכן הוא לא מספיק כדי להתקבל לעבודה", אומר מלמד.
 

ומה קורה בקרב המעסיקים? על פי סקר נוסף של מחלקת המחקר של AllJobs, שנערך בקרב 1,146 עובדים ו־169 מעסיקים: מעל 40% מהמעסיקים חושבים שהכשרה מקצועית עדכנית חשובה יותר מתואר אקדמי ממוסד מוכר. 43% מהמעסיקים רואים בניסיון המעשי את היתרון החשוב ביותר.

עינב בוימפלד, מנהלת התוכן והמחקר ב־AllJobs, אומרת שכיום הציפייה שתואר יבטיח עבודה כבר לא תקפה, והמציאות מלמדת שמה שרלוונטי הנו הניסיון התעסוקתי. 


סטודנטים. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

"אנו ממליצים לצעירים, בטרם הם הולכים ללמוד, לחשוב היטב במה הם רוצים לעסוק", אומרת בוימפלד. "בחלק גדול מהמקרים הם יגלו שלא צריך לקפוץ ישר לתואר אקדמי ארוך ויקר, ועדיף לבחור בלימודים קצרים ופרקטיים שמאפשרים לרכוש מקצוע ממוקד, שנדרש בשוק". 
 

"סיום של לימודי תואר ראשון בהצטיינות פותח היום דלת בחיפוש עבודה ראשונה במקצועות התוכנה השונים", מסבירה מרב לייפר מ־see.V. "אבל אם בעבר הדרישה לתואר אקדמי הייתה הכרחית, היום זה בכלל לא המצב. כשאתה בוגר של יחידת התקשוב ממר"ם, יחידת המודיעין 8200 או יחידה טכנולוגית אחרת בצבא, מדובר בפסקה מרשימה מאוד בקורות החיים. ברוב המקרים זה עושה את כל ההבדל, ואז בכלל לא משנה למגייסים באיזה מוסד למדת, מה היה הממוצע או אם בכלל יש לך תואר".
 

התלונה השכיחה של בוגרי תואר ראשון נוגעת לפער שבין החלום להצליח מקצועית ומהר לבין המציאות. "חוסר ניסיון מוביל לחוסר תעסוקה. הבוגרים מרגישים שלא ניתנת להם הזדמנות אמיתית בתהליך המיון, וזה לא תמיד נכון", אומר מלמד. "בפעם הבאה שמעסיק ינסה להתקיל אותם בראיון עם שאלה כמו 'למה לי בכלל להעסיק מישהו בלי שום ניסיון קודם רלוונטי?' אני ממליץ להם לומר: קודם כל, משום שאני אהיה מוכן לקבל שכר חודשי שהוא משמעותית נמוך יותר מזה של מועמד מנוסה. במציאות הכלכלית של היום זה חיסכון משמעותי לכל ארגון וחברה. שנית, אהיה אסיר תודה לך על כך שהאמנת בי ראשון ונתת לי הזדמנות ראויה. אחזיר לך בכך שאהיה מוכן לתת יותר שעות נוספות ולהישאר בתפקיד לפרק זמן ארוך יותר מכל עובד מנוסה. ולסיום, אני מגיע עם דף חלק, ואינני סובל מקיבעונות מקצועיים של עובד מנוסה".

"כישרון טבעי"


על פי פרסומים של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), מסקרי הבוגרים שערכו בשנים האחרונות באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולים נתונים מעניינים. בשנת 2011 למשל, נערך סקר בקרב כ־6,080 בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות שסיימו את לימודיהם. כמחצית מבין אלו שמצאו עבודה דיווחו על הלימה גבוהה בין תחום הלימודים של התואר האחרון לבין העבודה. ההלימה הגבוהה ביותר בין תחום הלימודים לעבודה שמצאו הייתה בקרב בוגרי תואר ברפואה ובמקצועות עזר רפואיים - 76%, ואילו השיעור הנמוך ביותר דווח בקרב בוגרי תואר במדעי הרוח והחברה - כ־35%. מתוך בוגרי התואר הראשון שמצאו עבודה 91% הם בוגרי המכללות האקדמיות לעומת 86% מהאוניברסיטאות. 
 

"תמיד יהיו מקצועות שהשכלה אקדמית בהם מקנה כלים שאין במקום אחר. רופאים, משפטנים, מהנדסים ופסיכולוגים", אומר מלמד. "אבל מה עם עשרות מקצועות אחרים, שלחלקם אפילו אין תוכנית לימוד מעשית ושיטתית, כמו אנליסטים מסוגים שונים, מנהלי לקוחות או מנהלי פרויקטים? אנו נמצאים במצב אבסורדי, שבו כל מעסיק דורש תואר ראשון, ולעתים אף שני, כדרישת חובה ואפילו לא כיתרון - רק כי הוא יכול. זה נובע מפער הולך וגדל בין מספר משרות למספר מובטלים, נוכח התפתחות טכנולוגית מייעלת מצד אחד ושנות מיתון כלכלי מצד שני. הדיפלומה עולה כהכרח לכאורה, למרות שאין לכך שום הצדקה אמיתית. לעתים, הכישורים שביצוע התפקיד מצריך בפועל אינם כאלה שנרכשים בשיעורים של 90 דקות בשבוע לאורך סמסטר". 


מה למשל?

"תפקידים אדמיניסטרטיביים או הפקתיים, שכדי להצליח בהם צריך זיכרון מצוין, יחסי אנוש טובים ויכולת אלתור גבוהה. יכול להיות מצטיין דיקן עם תואר שני שאין לו את זה בכלל, ומנגד חיילת משוחררת עם כישרון טבעי שלא צריכה שום הכשרה". 


"משבר סיום תואר"


רונית מילר, מרצה במחלקה לניהול המשאב האנושי במכללת ספיר ומאמנת בתחום התעסוקה, הלימודים ופיתוח הקריירה, סבורה שחשוב להכיר בכך שלא מעט חברות כיום, במיוחד חברות הייטק, מעדיפות בוגרי תואר בעלי ניסיון. כך גם בתחום הכלכלה ושוק ההון, בתחום התקשורת ובתחומים נוספים. "כאן נכנסות לא מעט תוכניות התמחות שנכנסו לאקדמיה. תלמידי שנה ג' ללימודיהם יוצאים להתמחות בארגונים, חינם אין כסף, ובכך רוכשים את הניסיון הרלוונטי. יהיה זה נכון לכל סטודנט לחפש כבר במהלך לימודיו משרה חלקית בשכר או בהתנדבות, או להצטרף לאחת מתוכניות המתמחים באקדמיה, כדי לרכוש ניסיון תעסוקתי בתחומו". 
 

לפי הסקר של AllJobs, 43% ממסיימי התואר מאמינים כי ניסיון היה מסייע להם יותר , ו־24% חושבים כי הכשרה מקצועית הייתה עוזרת להם יותר במציאת עבודה. על הרקע הזה נולד בשנת 2004  בירושלים "פרויקט המתמחים", שנועד  לקשר בין סטודנטים ובוגרים טריים למעסיקים ירושלמים. אלישבע מזי"א, מנכ"לית "רוח חדשה", הגוף שמאחורי הפרויקט, מבקשת להדגיש שהפיילוט הירושלמי, הנסמך על מודל אמריקאי, גרם לגורמים הפילנתרופיים שעזרו במימונו  להפוך אותו לפרויקט ארצי הפועל באוניברסיטת חיפה, בשלל מכללות ובמרכזי צעירים. כיום הוא נקרא "הדבר הבא", ומנוהל על ידי קרן רוטשילד קיסריה. "הבנו שהתואר האקדמי לא פרקטי", אומרת מזי"א. "פעם היו מעט מאוד אנשים שעשו תואר באוניברסיטה. כיום כולם עושים. את המעסיקים זה כבר לא מרשים. מה שמייצר יתרון יחסי לעובדים חדשים זה שיש להם ניסיון. לקחתי עשרות רבות של עובדים ל'רוח חדשה'. בחיים לא הסתכלתי על הציונים". 


ומה עם הביקורת שמדברת על כך שהתמחות עלולה להוות סוג של ניצול?

"אם אתה עושה התמחות של 6־8 שעות בשבוע במהלך שנה אקדמית כדי לצבור ניסיון, אני לא חושבת שזה ניצול. יש המון מקרים שהשאירו מתמחים במקום ההתמחות והם השתלבו בעבודה שם. באמריקה אם אתה לא עושה כמה התמחויות בזמן הלימודים, אתה כלום. פה, אנשים חווים משבר סיום תואר גדול. הם חושבים שהם יסיימו את התואר ובטוחים שיחטפו אותם". 
 

בחלק מהמוסדות האקדמיים נראה שפיצחו את השיטה. באוניברסיטת תל אביב, למשל, מציעים בין היתר התמחות בלימודי תקשורת מעשיים. במסלול האקדמי במכללה למנהל, למשל, מציעים לסטודנטים תוכנית התמחות מותאמת למסלולי הלימוד שלהם, ול־200 מהם מובטחת השתלבות בחברות ובמוסדות מובילים במשק. בנוסף, בלימודי תואר ראשון במשפטים, הסטודנטים יכולים להצטרף ל"קליניקות" החושפות אותם לנושאים כמו זכויות אדם, חופש מידע, עבודת הפרקליטות הפלילית ועוד, לצד קורס ניהול קריירה. דוגמה נוספת היא מכללת אפקה להנדסה. "לאחרונה אנו נתקלים יותר ויותר בהמלצות שניתנות ליוצאי יחידות צבא, במיוחד הטכנולוגיות, לדלג על שלב הלימודים האקדמיים ולהשתלב מיד עם השחרור במעגל העבודה", אומרת עינת חצבני, מנהלת מרכז הקריירה במכללת אפקה להנדסה. "התעשייה שצמאה להון אנושי חובקת את בוגרי היחידות ומנהלת מולם קמפיינים למיתוג וגיוס. במרכז הקריירה שלנו אנו מדריכים את הסטודנטים איך להשתלב נכון בשוק העבודה וכיצד להתקבל לחברות המתאימות".
 

אך האם בדרך לקריירה שכחנו את ההשכלה? "על חשיבות ההשכלה אין חולקים", אומרת מילר. "גם אין עוררין על חשיבות ההשכלה כהון אנושי אשר מייצר זרם תפוקות והכנסות עתידיות. במונחים כלכליים רכישת השכלה הנה השקעה כספית, ורמת ההכנסה הצפויה לאורך החיים היא הרווח הצפוי ממנה. על פי נתוני ה־OECD, אדם בעל השכלה אקדמית צפוי להרוויח 55% יותר בממוצע לעומת מקבילו שסיים לימודים תיכוניים או לימודים על־תיכוניים שאינם אקדמיים. אבל להשכלה אין רק חשיבות כלכלית, אלא גם השלכות חברתיות חיוביות. בעלי השכלה גבוהה מדווחים על שביעות רצון גבוהה מחייהם ובריאות טובה יותר, לעומת חסרי ההשכלה האקדמית. לרכישת ההשכלה גם השפעה חיובית על מידת המעורבות הציבורית והפוליטית של האזרחים, במיוחד הצעירים שבהם. בל נשכח כמובן גם את ההשפעות הפסיכולוגיות, תחושת המסוגלות, הגשמה עצמית, סיפוק, יוקרה ועוד".