אחד הכינויים של הנשיא האמריקאי ברק אובמה הוא נו דרמה אובמה. היובש הקר שלו, שאומנם קצת השתנה לקראת סוף הקדנציה הפך לאחד מסימני ההיכר שלו. גם שרת המשפטים איילת שקד היא נו דרמה. מעניקה את הרושם שהכל קטן עליה, שהיא לא מתרגשת גם כשהיא תחת מתקפה קשה, ביקורת חריפה או כשמסתובבים ברשת קמפיינים מכפישים על אודותיה. אפילו לא כשיש התייחסויות סקסיסטיות חוזרות ונשנות בנוגע למראה החיצוני שלה, כולל השוואה נואלת במיוחד בין היופי שלה לבין זה של נשות הרייך. עוד נגיע לזה בהמשך. 

הראיון נערך זמן קצר לפני שהיא נכנסה לפגישה עם כל שגרירי המדינות החברות באיחוד האירופי בישראל, שבה היא נדרשה שוב להדוף ביקורת. גם בפגישה ההיא, כמו בראיון הזה, שרת המשפטים ישירה לחלוטין ולא מנסה להיות דיפלומטית. שקד, בניגוד לכמה נבחרי ציבור בכירים אחרים מימין ומשמאל, איננה מסתירה את דעותיה או רחמנא ליצלן מתנצלת עליהן. דבריה מדודים מאוד, שקולים והיא לא תסגיר שום דבר שמזכיר עלבון, כעס או חשבונאות. אפילו כשהיא נשאלת על היחסים עם הזוג נתניהו, שהסכסוך המתוקשר עמם הוא במידה רבה מה שהביא אותה למקום שבו היא נמצאת היום, לאחר שבעקבותיו פרשה מתפקידה כמנהלת לשכתו, יחד עם מי שהוא היום ראש סיעתה, נפתלי בנט. 
 

איך היחסים שלך היום עם ראש הממשלה?

"בסדר גמור. הממשלה מאוד טובה, מתפקדת, מאוד הומוגנית. כשיש מחלוקות אנחנו מנסים לפתור אותן בשיח בינינו, ולא תוקעים אחד את השני".

ממשלת נתניהו, צילום: אלכס קולומויסקי, פלאש 90.

 

נפגשתם כבר?

"כן, נפגשנו כמה פעמים, לראשונה לפני חודש. צריך להבין שרוב העניינים הם לא אחד על אחד. אבל כשצריך אנחנו בהחלט נפגשים".
 

לאור ההיסטוריה ביניכם, העניינים מתגלגלים חלק?

"עובדים בסדר גמור, ביחד. כשצריך להיות מתואמים אנחנו מתואמים, כשצריך לדבר - מדברים".
 

את שרה נתניהו יצא לך לפגוש?

"מאז שאני בממשלה, לא יצא לנו להיפגש אפילו פעם אחת".
 

היית רוצה לפגוש אותה?

"אני לא מתייחסת. מבחינתי היא אדם פרטי", היא אומרת וצוחקת. 
 

היא לא לגמרי אדם פרטי. מה דעתך על החשדות נגדה?

"אני לא רוצה להתייחס לזה".  
 

אומרים שמדובר באישה שיש לה השפעה רבה. איך זה עובד?

"זה עובד בסדר גמור, כי ראש הממשלה ואני לא סחבקים. שנינו אנשים מאוד ענייניים. כשאני צריכה לדבר איתו בעניינים מקצועיים, אנחנו מדברים".  

אם היית פוגשת אותה, מה היית אומרת לה?

"כלום".

שרה נתניהו, צילום: מרק ישראל סלם.

 

בלי צינון

בימים אלה שקד סוגרת כבר תשעה חודשים במשרד המשפטים, צומת סואן במיוחד, זרוע מוקשים, שבו חולפים בקצב סיזיפי כמעט כל הנושאים שמשפיעים על החיים במדינת ישראל. בסוף החודש יתרחש אחד האירועים הכי משמעותיים בקדנציה שלה, כשיתחלף היועץ המשפטי לממשלה. על אף שבתשעה חודשים של עבודה משותפת היו בינה לבין יהודה וינשטיין לא מעט חיכוכים, גם ואולי בעיקר על רקע כוונתה לפעול לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, מדגישה שקד דווקא את הצורך ב"קול אחיד" בין שני בכירי מערכת המשפט בישראל.
 

"היועץ צריך בראש ובראשונה לייצג את עמדת הדרג המדיני, אלא אם כן היא מנוגדת לחוק", היא מסבירה. "ביני לבין היועץ הנוכחי היו מחלוקות. יש לנו תפיסות עולם שונות, מדינית ומשפטית. אבל העבודה ביום–יום טובה. בכל המקרים שנתקלתי בהם, גם כשנדרש ייצוג שלי, היה שיתוף פעולה מאוד טוב מצד היועץ, שייצג את עמדת הממשלה, כפי שצריך להיות. גם כשיש מחלוקות, אני סבורה שהן צריכות להישאר בתוך המשרד. בשבוע שעבר הודלף שדעתו של פרקליט המדינה, שי ניצן, שונה מעמדתו של היועץ בעניין האפשרות להגן בבג"ץ על מינוי אריה דרעי לשר הפנים. אני מברכת על קיומן של דעות שונות בתוך המשרד. אבל בסופו של דבר, מול הציבור צריך לצאת בדעה אחידה".
 

"בניגוד למה שמוצג בתקשורת, וינשטיין לא עובד בשביל אף אחד. הוא פועל על פי צו מצפונו. ראיתי איך הוא עובד - שומע הרבה דעות, מתייעץ - ובסוף עושה מה שהוא רוצה". 

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, צילום: יונתן זינדל.

 

גם הליך הבחירה של מחליפו של וינשטיין היה סוער. בחודש שעבר הציגה ועדת האיתור, בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס, את מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, כמועמד היחיד לתפקיד. זאת על אף שנדרשה להציג שלושה שמות לפחות. בצירוף מקרים, או שלא, מנדלבליט היה המועמד המועדף על שקד וגם על נתניהו. 
 

ועדת האיתור בעצם נטלה לעצמה את תפקיד הממשלה בבחירת היועץ הבא.

"עד אמצע שנות ה–90 היועצים המשפטיים לממשלה נבחרו על ידי שר המשפטים, שהביא את המינוי לאישור הממשלה. בעקבות פרשת בר־און־חברון, הוקמה ועדת האיתור. בפעם הקודמת הוועדה לא הצליחה למצוא אפילו מועמד אחד. הפעם ביקשנו שלושה, הם הביאו אחד - לכן אני חושבת שוועדת האיתור היא דבר מיותר. אבל בגלל שהיה מועמד אחד, לא הייתי חייבת לקבל את המלצתה. אני בחרתי לקבל אותה".

דה פקטו, מסקנות הוועדה תאמו את רצונך.

"ראשית, אני חושבת שמנדלבליט הוא מועמד ראוי ונכון, וגם הוועדה חשבה כך. הוא בעל ניסיון רחב כתובע, כפרקליט צבאי ראשי, כשופט צבאי וגם כמזכיר ממשלה, תפקיד שמקנה לו ידע רחב גם בעבודה במגזר הציבורי. אני יודעת שהוא אדם ישר ומקצועי. עובדה שראש הממשלה ואני לא מאותה מפלגה ולא בהכרח יש לנו אותם אינטרסים, ומנדלבליט הוא מועמד ששנינו תומכים בו. גם הוא לא יעבוד אצל אף אחד - לא אצלי ולא אצל נתניהו".
 

האם לדעתך לא צריכה להיות תקופת צינון בין שני התפקידים?

"זאת המצאה שאינני יודעת מאיפה הגיעה. זה לא קיים בחוק. ועדת שמגר קבעה היכן נדרש צינון. גם כששמואל הולנדר עבר מתפקיד מזכיר הממשלה לנציב שירות המדינה הוא לא נדרש לצינון. כך גם כשאייל ינון עבר מתפקיד מזכיר הכנסת לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת. אני לא חושבת שצריך להמציא צינון במקומות שהחוק לא נדרש לכך".  

אביחי מנדלבליט, צילום: אמיל סלמן.

 

דרוש איזון

השבוע דחה בג"ץ את העתירות נגד מינוי מנדלבליט. שקד כבר מכירה את כל המוקשים שטמונים לרגליה בראיון הזה. אחד מהם הוא יחסה לבית המשפט העליון, שאותו ביקרה לא פעם כחברת כנסת ואף יזמה שורת הצעות חוק שנויות במחלוקת בעניינו. הצעות אלה נועדו להילחם במה שמכונה "האקטיביזם השיפוטי" ושנחשבו לכאלה שעלולות לפגוע במעמד הרשות השופטת. 
 

את רוצה לעשות רפורמה בבית המשפט העליון. את לא חושבת שהיא עלולה לפגוע בדמוקרטיה הישראלית?

"בית המשפט העליון צריך להיות מגוון. שופטים שמרנים, שופטים אקטיביסטים - צריך להיות איזון בין השניים".

והיום הוא לא מאוזן?

"אני חושבת שבג"ץ כיום הוא גוף אקטיביסטי, שמתערב בניהול המדינה. יחד עם זאת, שלוש מהפסיקות האחרונות שלו, שניתנו דווקא בשבתו כבית המשפט העליון - בהולילנד, בפרשת פינטו ובתיק זדורוב - הן לא פחות ממבריקות. אם קוראים את כל פסק הדין של זדורוב, רואים שעל פי סך העובדות - הוא אשם. משרד המשפטים עשה צעד יוצא דופן ופרסם הסבר קליל לכך שהטענות לחפותו אינן נכונות. יש עכשיו טרנד, לבקר את בית המשפט, שהוא חלק מהשיח השטחי שקיים ברשתות החברתיות". 
 

פסיקת העליון בתיק הולילנד מבקרת בחריפות את הכרעתו של שופט המחוזי דוד רוזן. לכך מצטרפת ביקורת ציבורית על השופט ציון קאפח, שגזר עבודות שירות על אדם שהורשע באונס. בתיק זדורוב נחשפה התנהלות בעייתית מצד פרקליט המדינה, כשהתערב במינוי ד"ר מאיה פורמן. קולות בעייתיים עולים גם מהמכון לרפואה משפטית. חבר מפלגתך, מוטי יוגב, קרא "להרים כף D9 על בית המשפט העליון". את לא חושבת שהציבור מאבד אמון במערכת המשפט?
"בעניין מאיה פורמן, אמרתי שלדעתי הייתה התערבות מיותרת מצד הפרקליטות. הם בני אדם, הם עובדים וגם הם טועים. במקרה של השופט קאפח, הביקורת הציבורית לא הייתה נכונה. אי אפשר לבוא בטענות לשופט שלא הרשיע במה שלא היה חלק מכתב האישום. אם בוחנים את העובדות בכתב האישום - הפסיקה הייתה הגיונית". 

"בעניין המכון הפתולוגי, אני לא מסתמכת על תחקירי טלוויזיה. כשרה, אני בודקת את העובדות. בקרוב אקבל לידי את דוח נציבות הביקורת על מערך התביעה. אקרא את הדוח ואתייחס לכך. לעניין הביקורת על התנהלות הפרקליטות קמה הנציבות, שהיא אגב עובדה מוגמרת, שתפקח עין על התנהלות הפרקליטות".

"היום, בגלל הרשתות החברתיות, לכל אחד יש מגפון ביד. נוצר מצב שבו הביקורת הרבה יותר נוקבת כלפי כל דבר, בין היתר גם כלפי שופטים. צריך להפריד בין ביקורת לבין הסתה ושיימינג שיש כלפי שופטים, בעיקר שופטי נוער ושופטי משפחה. זאת אחת הסיבות לכך שמיניתי את ועדת ארבל, לבחינת תופעת האלימות המילולית ברשת".

את לא חוששת שהביקורת הזאת תשפיע על החלטות השופטים?

"אני אומרת בכל הזדמנות לשופטים, שהם צריכים לשמור על עצמאותם השיפוטית ולא להיות נתונים להשפעה של מסעות שיסוי למיניהם. הנשיאה (מרים נאור, נשיאת העליון - מ"ש) מדגישה בפניהם שהם צריכים לשמור על עצמאותם ולא להיות נתונים לקמפיינים תקשורתיים אלה ואחרים. אני לא רוצה חלילה שאף אדם חף מפשע יישב בכלא, אבל בשביל זה יש בית משפט. יחד עם זאת, כמו בכל מקום, גם כאן נעשות טעויות". 

 

מדינת השיימינג

רבות דובר על היותה של איילת שקד עוף מוזר במפלגת הבית היהודי, המזוהה עם הציבור הדתי–לאומי. היא חילונית, גדלה בשכונת בבלי בצפון תל אביב ומתגוררת בשכונת רמת החייל המרווחת, עם בעלה, טייס במילואים ושני ילדיהם. היא בעלת תואר בהנדסת חשמל ומדעי המחשב, שוויתרה על קריירה בהייטק, בין היתר כמנהלת שיווק בחברת טקסס אינסטרומנטס, לטובת קריירה פוליטית. בין השנים 2006 ל–2008 שימשה כמנהלת לשכתו של יושב ראש האופוזיציה דאז, בנימין נתניהו. 
 

ב–2008 עזבה במפתיע את לשכתו יחד עם ראש מטהו, נפתלי בנט, פרישה שכאמור מיוחסת ליחסים העכורים עם אשת ראש הממשלה. שני הפורשים הקימו יחד את תנועת הימין החוץ פרלמנטרית, ישראל שלי. שנתיים לאחר מכן פרשה מהליכוד ופנתה למפלגת הבית היהודי. בעת שהייתה חברת כנסת שמה עלה לכותרות לא מעט, בין היתר כשיזמה, יחד עם חבר הכנסת יריב לוין, את הצעת חוק–יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי וכשפעלה נגד המסתננים מאפריקה.
 

בפריימריז האחרונים של הבית היהודי נבחרה במקום הראשון, ובמשא ומתן הקואליציוני עם נתניהו בנט התעקש - ותיק המשפטים ניתן לשקד. מתחילת דרכה הפוליטית נמצאת שקד על הכוונת של השמאל. אך מאז החלה בתפקידה הנוכחי, הטונים רק עולים. חוק השקיפות וההתנגשות בין הימין לבין עמותות השמאל הגיע עד לוושינגטון, כששגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו, ביקש להיפגש עם השרה ולהדגיש בפניה את התנגדות מדינתו לחוק שהיא מקדמת
 

במקביל, פרסם העיתון המשפיע ה"וושינגטון פוסט" מאמר מערכת, שבו הוא משווה בין החוק של שקד לבין הנעשה ברוסיה ובסין. "וושינגטון פוסט הוא עדיין לא ממשל אובמה", אומרת שקד בתקיפות. "השגריר בשיחה איתי אמר שהם חשים אי נוחות מהחוק. אבל בסופו של דבר, ישראל היא מדינה ריבונית, ואני לא חושבת שמדינות זרות צריכות להתערב בהליכי חקיקה פנימיים כאן. החוק הזה לא פוגע בשום צורה בדמוקרטיה הישראלית, שהיא חזקה ותוססת. זה לא פוגע באף חופש - לא בחופש העיסוק, לא הדיבור, לא ההתאגדות - בשום צורה שהיא".
 

"החוק גם לא מופנה כלפי ארגוני שמאל. זה לא פוליטי. זה מופנה כלפי ארגונים שמקבלים כסף ממדינות זרות. בפועל, נכון שמדינות זרות נותנות כסף בעיקר לארגוני שמאל". 
 

רק דבר אחד מוציא אותה משלוותה, הדיבור על עמותות השמאל. "ארגון שוברים שתיקה עושה שימוש בחיילי מילואים כדי להכפיש את ישראל ולהפיץ שקרים בחו"ל. הם לוקחים מקרים ספציפיים שבהם נעשו מעשים לא ראויים ובמקום לפנות לצה"ל ולדרוש שיתחקר, הם עושים הכללה. הם משמשים כלי בידי תנועת ה–BDS, שפועלת למען חרם על ישראל ובמידה רבה מתבססת על הארגונים הישראליים האלה". 

את שלמה עם הטענות על פעילות צה"ל בשטחים?

"אני חושבת שצה"ל זה הצבא הכי מוסרי בעולם. מכל העולם מסתכלים עלינו ובאים ללמוד מישראל איך נלחמים בטרור בתוך אוכלוסייה אזרחית. אבל ברור שאיפה שחוטבים עצים, עפים שבבים".
 

כמו שיש גוף ביקורת לפרקליטות, לפעמים צריך גורם חיצוני שיבקר.

"אבל הגורם החיצוני הזה הוא לא NGO (ארגון זכויות אדם) שלוקח עדות מחיילים ומפרסם את הפרטים ומעביר לצבא. הארגון הזה לוקח מקרה ספציפי, מכליל אותו על כל חיילי צה"ל ומפיץ את השקרים האלה בעולם. היה מקרה שבו חיילים נכנסו לבית וראו משחק כדורגל. אבל כשמתארים את זה בחו"ל, הם לא אומרים 'היה מקרה בתאריך הזה והזה', הם אומרים שכל פעם שיש משחק, חיילים נכנסים לבית ורואים כדורגל. זה משנה את התמונה לגמרי". 

בעולם רואים גם את קמפיין "השתולים" של תנועת אם תרצו.

"קמפיין 'השתולים' הוא מאוד אגרסיבי, אבל מקביל למה שעושים בשמאל. בעולם רואים גם את קמפיין 'שרת השנאה' שהקרן החדשה לישראל עושה נגדי? רואים איזו הסתה יש כלפי, כששלום עכשיו מפרסמים תמונה שלי עם חליפת עור וכלבים? חופש הביטוי בישראל הוא מוחלט. כמו בארצות הברית. יותר מאשר בכמה מדינות באירופה דרך אגב. אז השיח מגיע לקיצון. גם מימין וגם משמאל". 

כשאת רואה את "חתונת השנאה", את ארגון להב"ה ואת התחזקות נוער הגבעות, את לא חושבת שזה הימין שהולך ומקצין?

"מחתונת השנאה הזדעזעתי. להב"ה הוא ארגון קיצוני. צריך להחליט איפה עומד הגבול בין חופש הביטוי לבין מעשה פלילי, ותפקיד המשטרה לחקור, אם מגיעות אליה עדויות. אבל גם השמאל מקצין. מי שיבדוק יגלה שהשרים הכי מאוימים בממשלה הם בנט ואני - שנינו מהימין".

קמפיין איילת שקד "שרת השנאה".

 

את יכולה להבין את הביקורת נגדך, את אלו שטוענים שהאג'נדה שלך והחוקים שאת מציעה דומים למה שנעשה ברוסיה? אפילו נעשה בהקשר שלך שימוש במילה "פשיסטית". 

"אני נבחרתי לייצג את האג'נדה שלי, לא של זהבה גלאון. אם העם היה רוצה את זהבה גלאון במשרד המשפטים - הוא היה בוחר בה. ובאג'נדה שלי אין פגיעה בדמוקרטיה בשום צורה שהיא".   
 

עם ממשלת ימין רחבה, אנחנו בגל טרור שאינו נגמר, הציבור חי בפחד, ואין תחושה שנעשים צעדים מלבד תגבור של שוטרים וחיילים. 

"נעשו מספר צעדים. במסגרת משרד המשפטים פעלנו להחמרת הענישה על מעורבים בטרור. הממשלה מקדמת כל מה שמערכת הביטחון מבקשת. בסופו של דבר, מי שאחראי על הביטחון זה ראש הממשלה, שר הביטחון והשר לביטחון הפנים. אני חושבת שבסך הכל נעשים דברים טובים ונכונים. ביהודה ושומרון יש עוד אזורים כמו חברון שהם יותר מוכי טרור. צריך לתת לצה"ל לפעול שם. אנחנו חשבנו שכן צריך לחסום כבישים, בעיקר באזור חברון וגוש עציון, לעשות בידוקים יותר רציניים ולכתר כפרים שמהם יוצאים מפגעים".

מה לגבי מזרח ירושלים?

"שם צריך להחיל את הריבונות כמו שצריך. הוריתי לבצע אכיפה משולבת - להשליט סדר, להקפיד על החוק קלה כחמורה. להביא את ההוצאה לפועל, לראות שמשלמים מסים, שבתים שנבנו בצורה לא חוקית נהרסים - בקיצור להחיל את שלטון החוק. דין אבן גבירול כדין ג'אבל מוכבר.
 

"אנחנו שומעים שהאיחוד האירופי מנסה לקדם החלטה נוספת נגד ישראל, בשבוע שבו נטבחו 400 איש בסוריה, התרחש פיגוע באפריקה ואצלנו נרצחה דפנה מאיר, אם לשישה, בביתה בעתניאל. זה מראה את הניתוק מהמציאות שנוקטים אותו חלקים מהנהגת האיחוד. מה האירופים מצפים? שנמסור את רמת הגולן לידי דאע"ש? בפגישה עם שגרירי האיחוד, שוחחתי איתם על נושא סימון המוצרים ואמרתי שזאת החלטה פוליטית ומפלה, כי בשום אזור סכסוך אחר בעולם לא עסקו במדיניות דומה".

מטריד מאוד

עניין המראה החיצוני של שרת המשפטים לא דועך, על אף שבשנת 2016 כבר מזמן לא מקובל להתייחס למראה של אישה כחלק מהעניין המקצועי. בפריימריז של הבית היהודי שקד הגיעה במעיל ורוד של מעצב העל ולנטינו. אתרי האופנה געשו, כתבות על הסטיילינג של חברת הכנסת עלו לרשת. תקרית אחרת שנוגעת למראה החיצוני של שקד והייתה נעימה הרבה פחות, נרשמה כשהשר לשעבר, יוסף פריצקי, אמר עליה בראיון לרדיו דרום: "צריך להגיד על שקד מילה טובה, וזו המילה הטובה היחידה שמצאתי להגיד. היא יפה מאוד - כמו הרבה מנשות הרייך. אוי סליחה, אסור להשוות".
 

"פריצקי זה זוהמה", היא אומרת בשלווה. "אני לא מתייחסת לזוהמה כזאת". לדבריו של ראש עיריית נצרת, "כבוד השרה איילת שקד, אני התאהבתי בך", היא מתייחסת יותר בסלחנות. "זה היה בחן. לא נפגעתי. אני חושבת שוב שלא צריך לתת לפוליטיקלי קורקט להרוס לנו את החיים".
 

הפרשות האחרונות שעסקו בעבירות מין לכאורה מצד בכירים ונבחרי ציבור הגיעו קרוב מאוד אליה, עם התפטרותו של חבר מפלגתה, ינון מגל, מהכנסת, בעקבות עדויות על הטרדות מיניות. "המקרה של ינון מגל עוד צריך להתבהר", היא אומרת. "אני חושבת שטוב עשה כשהתפטר. הוא לקח אחריות, וזה המעשה הנכון. בעניין סילבן שלום, אני לא רוצה למהר ולשפוט בגלל שמועות בפייסבוק. צריך להיזהר לא להפוך כל גבר פלרטטן לעבריין. חשוב לשמור על כבודן של נשים, אבל גם להיזהר לא להרוס לאנשים את החיים בגלל פלרטטנות".

את חווית פעם הטרדה כזאת? 

"פעם בצבא (שקד הייתה מש"קית חינוך בגדוד 12 של גולני - מ"ש) מ"פ אמר לי שהוא רוצה לקחת אותי למלון, לא חיכיתי וישר הלכתי ואמרתי את זה למג"ד. כשאומרים לי שאני יפה זאת לא הטרדה. הטרדות מיניות זה דבר חמור מאוד, וטוב שזה נמצא בתודעה. אבל צריך להיזהר לא להרוס לאנשים את החיים. לדוגמה, במקרה של ניצב רוני ריטמן, טוב עשה היועמ"ש שסגר את התיק, וטוב עשה המפכ"ל שהחזיר אותו לתפקידו. לא צריך להרוס את החיים לאנשים בגלל הערה סקסיסטית זו או אחרת".
 

אז איך את מסכמת תשעה חודשים בתפקיד?

"אני מאוד מרוצה מהעשייה במשרד המשפטים, שחולש על כל תחומי החיים. 95% מהעבודה שלי לא קשורה בכלל לימין ושמאל. זאת עבודה מקצועית, משפטית, כלכלית. בימים אלה אני מקדמת רפורמה בתחום חדלות הפירעון, שתעשה שינוי מהותי בדרך הטיפול ביחידים ובחברות אשר נקלעו לקשיים כלכליים ולא עמדו בתשלום חובותיהם. לפני שבועיים מיניתי מספר שיא של שבעה קאדים חדשים לבתי הדין השרעיים. אבל על זה אף אחד לא מדבר".

איילת שקד מצביעה בפריימריס בבית היהודי, צילום" יונתן זינדל, פלאש 90.


מה איילת שקד של לפני הכניסה לפוליטיקה הייתה חושבת על איילת שקד של היום?

"הייתי מצביעה לי".