ריחות נפלאים של צמחים וסבון מקבלים את פניהם של הבאים בשעריו של בניין ברחוב בלפור בבת ים. בקומת הכניסה לבניין ניצב מפעל לייצור סבונים שאותו מפעילים מתמודדים עם מגבלה נפשית, המועסקים בידי עמותת אנוש – העמותה הישראלית לבריאות הנפש. על גג הבניין פורחת גינה טיפולית מלאה בירקות ובצמחי תבלין, שמשמשים לצורכי המפעל. במשך שעות רבות מתמודדי הנפש עמלים על ייצור הסבונים - מרגע שתילת הצמחים ועד שיווק המוצרים הארוזים.

“המתמודדים שעובדים כאן עושים הכל לבד", מספרת נטע קוגן, רכזת הקהילה והפעילות במרכז בבת ים מטעם עמותת אנוש. "אנחנו מדריכים, אנחנו פנויים להתייעצות, אבל הייצור הוא שלהם לבד".
 

על שולחנות המפעל אפשר למצוא עמדה למיצוי שמנים מצמחי תבלין, עמדות יציקה לתבניות ועמדות אריזה למוצרים, כמו גם חדר ייבוש מבוקר לסבונים. כיום עובדים כאן במרץ על דוגמאות לליין מוצרים חדש שיצא לקראת פסח. מרכז אנוש בבת ים הוא מועדון תעסוקה ופנאי למתמודדי נפש, שבו פועל המפעל לייצור סבונים. מדי בוקר מגיעים לכאן כ־30 מתמודדי נפש בגילים שונים, לעבודה של כחמש שעות בגינון ובהכנת סבונים. השכר עבור העבודה במפעל נקבע בהתאם למספר השעות ולתפקיד.
 

הגינה הטיפולית, שכבר כמעט שמונה חודשים צומחת על גג הבניין, היא פרויקט משותף של עמותת אנוש, החברה להגנת הטבע וקבוצת מבנה - קבוצת הנדל"ן מבית פישמן, קבוצת נדל"ן בינלאומית מהגדולות בישראל, שמאפשרת לכל עובד המעוניין בכך להגיע על חשבון החברה ולהתנדב במקום. כולם חברו יחד כדי ליצור משהו קצת שונה, גינה שצומחים בה לא רק צמחים אלא גם רוח אחרת.

גינה טיפולית בבת ים. צילום: תמר דרסלר גינה טיפולית בבת ים. צילום: תמר דרסלר


המתנדבים מקבוצת מבנה הם שסייעו להקים את הגינה, הכינו אדניות, פרסו יריעות, התקינו טפטפות השקיה, שתלו עגבניות, פלפלים, בזיליקום ועצי פרי באדניות מסביב למבנה, ואפילו בנו חממה קטנה בחצר. על הכל מנצח יוני בראומן, רכז הגינות של החברה להגנת הטבע שמגדיר את עצמו גנן טיפולי ועובד במקום מטעמה של החברה להגנת הטבע. "זו דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה בין חברה עסקית לעמותה, לקהילה, ושילוב של מתמודדי נפש וחקלאות עירונית", אומרת גליה חנוך־רועה, ‎מנהלת קהילת תל אביב־יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע, ואחת מיוזמות הפרויקט.
 
 

להקל את הקשיים

מפעלי תעסוקה לנפגעי נפש היו פעם מקומות אפורים שבהם התמודדו העובדים עם מטלות שגרתיות ומונוטוניות. אבל ההבנה ההולכת וגוברת בארץ שפעילות מונוטונית, ללא אפשרות להתקדמות, אינה מיטיבה עם החולים או מקדמת את ההשתלבות שלהם מחדש בקהילה – הובילה לשינוי בדרכי הפעילות, ובין היתר סללה גם את הדרך לגינון טיפולי.
 

גינון טיפולי הוא לא טרנד חולף, אלא שיטת טיפול מקצועית שעושה שימוש בגינון ובצמחים לשיפור בריאותו הפיזית והנפשית של האדם. בעולם הוא מוכר מראשית המאה ה־20, ובישראל נעשו בו ניסיונות מוצלחים למדי מאז שנות ה־60. כיום קיימת בישראל גם עמותה לגינון טיפולי הנקראת "אדם וצומח", שמרכזת את הפעילות וההכשרות לאנשי מקצוע בתחום. בישראל קיימים מסלולי הכשרה מקצועית בגינון טיפולי באוריינטציה של חינוך, שיקום וטיפול.

 

"בגינון יש ממד תרפויטי משמעותי", אומר בראומן. "מאוד מרגיע ונעים לעבוד בחוץ, באוויר הפתוח, וגם תהליך הגינון מעצים מאוד את היכולות האישיות אצל המתמודדים והמתנדבים. הידע שהם רוכשים, היכולת לגדל משהו מהשתילה ועד לקטיף, אלו דברים מאוד מעצימים - לא רק למתמודדי נפש אלא בכלל. משהו בעבודה הזאת מפחית חרדות, מצמצם פחדים. יש לנו מתמודדים שחששו לעלות לגג בהתחלה, יש כאלו שנגעלו מהמגע באדמה, והיום אנחנו רואים שיפור עצום ביכולות שלהם. הם ממש נהנים מהעבודה וגם זוכים כאן לאינטראקציה חברתית רגילה לכל דבר".
 

כשמתמודדי נפש משתחררים מהמוסד שבו הם מאושפזים, הם מוצאים את עצמם מתמודדים לא רק עם המחלה, אלא גם עם הסטיגמה הנלווית אליה. לא קל להתקבל למקום עבודה, למצוא חברים, לחזור לחיים אחרי אשפוז. עמותת אנוש עושה מאמץ להקל את הקשיים ולרסק את הסטיגמות הללו, כמו בפרויקט בבת ים. 
 

גם השכנים, שבתחילה היו מרוחקים וזהירים, מרוצים. "זה היה מקום מוזנח מאוד לפני שהם הגיעו", מספרת אדלה, שכנה שמתגוררת בבניין סמוך. "אני מגיעה לכאן הרבה, המקום פתוח לכולם.אני עובדת איתם, משתתפת באירועים שהם עורכים. הם שכנים מצוינים, עושים הרבה טוב למקום".

"שכנות נכנסות וקוטפות חסה לארוחת צהריים, אנחנו מעודדים את זה", מספרת קוגן. "אנחנו מעודדים ביקורים של השכנים גם באירועים שאנחנו עורכים ומקווים מאוד ליצור כאן בעתיד מערך הדרכה שאותו יעבירו המתמודדים בעצמם".
 
 

זרעים וקרמיקה

גם למערך המתנדבים שמגיע למקום יש כאמור חלק ניכר בפיתוחו והפעלתו. "יש לנו כ־170 עובדים בחברה וברור שלא כולם מתנדבים", אומרת אידית אזולאי, מנהלת האחריות התאגידית בקבוצת מבנה שמלווה את הפרויקט מרגע היוולדו. "אנחנו לא מכריחים את העובדים שלנו להתנדב, זה לא דבר פשוט לאנשים מבחוץ. בהתחלה יש סטיגמות, יש רתיעה מלהתנדב עם מתמודדי נפש, לא כולם מתחברים לזה, לא כולם מתחברים לגינון.

אנחנו מאפשרים ומעודדים מאוד את העובדים להתנדב, והיום, אחרי מעל חצי שנה שהם מגיעים לכאן בימי שלישי, אני כבר רואה שינוי והבנה שמדובר באנשים כמוהם, ושזה יכול לקרות לכל אחד. בהתחלה הקבוצות היו ממש נפרדות, מתמודדים בקבוצה ומתנדבים ובקבוצה, ואילו היום הם עובדים יחד, מדברים, וזה מגיע רק אחרי עבודה משותפת. יש בגינה גרעין של מתנדבים שלנו שמגיעים הרבה יותר מפעם בחודש ואוהבים את ההתנדבות, מדברים עליה, גאים בה, ואני מקווה שהגרעין הזה רק ילך ויצמח".
 

הרעיון של הקמת מערך הדרכה שמורכב ממתמודדי נפש אינו ייחודי לבת ים. גם בגבעתיים פועלת בהצלחה מאז אפריל 2015 גינה טיפולית נוספת של עמותת אנוש המכונה "סודות ירוקים", שהיא גם מרכז הדרכה אקולוגי עירוני. כ־25 מתמודדי נפש מטפלים בגינה, מטפחים את המרכז ומעבירים הדרכות לילדים בנושאי מיחזור, אנרגיה ירוקה וחיסכון במים ובחשמל. המרכז נפתח אחרי שלוש שנים של עבודה ותכנון, שבהן מתמודדי הנפש למדו על ערכי הטבע והסביבה וכיצד להנחיל אותם הלאה. מתמודדי הנפש במרכז מייצרים מוצרים למכירה כגון מארזי זרעים ומוצרי קרמיקה.
 

גם בשדרות פועלת זה שלוש וחצי שנים גינה טיפולית קטנה, ותיקה אך כמעט שאינה מוכרת, של עמותת אנוש, שמשלבת עבודה של מתמודדים ומתנדבים יחד. היום בשעה עשר יתקיים בגינה בשדרות אירוע פתוח של ט"ו בשבט שנועד לחשוף את הפעילות לקהל הרחב. “זו הזדמנות מצוינת לסדוק את הסטיגמות", אומרים בעמותת אנוש ומזמינים אורחים ומתנדבים לבקר ולהתנדב בגינות הטיפוליות בשדרות, בגבעתיים ובבת ים, לא רק בחג.