האם התוכנית להקמת קזינו בישראל תיטיב עם העיר הדרומית?

ישראלים רבים מתרפקים על תור הזהב של ימי אוסלו, שבהם יכלו לנסוע באופן חופשי ליריחו ולהמר שם בקזינו שהוקם על ידי איש העסקים היהודי־אוסטרי מרטין שלאף. למגינת לבם של המהמרים, הקזינו ההוא נסגר לאחר כשנתיים של פעילות בגלל פרוץ האינתיפאדה השנייה, והישראלים חובבי ההימורים יצאו בהמוניהם לבתי קזינו בבולגריה ובמדינות שונות באירופה, וגם לקזינו שפעל בטאבה. הישיבה המיוחדת שכינס אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לדון באפשרות הקמת בתי קזינו בעיר אילת עשויה להביא לשינויו של המצב. אלא שבעוד נתניהו שואף להקים קזינו שישמש תיירים מחו"ל ובעלי דרכון זר, יש מי שמבקשים לאפשר לאזרחים ישראלים להמר בו תחת מגבלות.

תושבי אילת חוששים: "קזינו יזיק לעיר, אעזוב עם משפחתי אם זה יקרה"

"המשרד מוצא יתרונות רבים בהקמת קזינו משולב כחלק ממתחם תיירות רחב בעיר אילת על שטח שדה התעופה העירוני המתפנה, כחלק מאסטרטגיה ארוכת טווח למיצוב אילת כיעד ברמה בינלאומית", נכתב במסמך שהכין משרד התיירות, שמוביל את היוזמה, לקראת הדיון. "בראיית משרד התיירות, רק קזינו אשר ילווה בפיתוח תיירותי משמעותי, הכולל מלונות, מרכזי קונגרסים, מרכזי ומתקני בידור, פארקי שעשועים, שטחי מסחר והסעדה, יהיה בעל תרומה משמעותית למיצוב העיר אילת כיעד תיירותי ויביא להגברת תנועת התיירות לעיר. אולם, בד בבד, ההמלצה בדבר הקמת קזינו מותנית ביצירת שורה של מגבלות משמעותיות על ההימורים בידי אזרחי המדינה, וכן יצירת מערך אכיפה יעיל ומערך תמיכה אשר יעניק סיוע להתמודדות עם התופעות השליליות".

בראש התומכים בהקמת קזינו עומדת כיום מועצת העיר אילת, שקיבלה לפני שנים החלטה התומכת בהקמת קזינו בעיר כחלק ממרכז ירידים וקונגרסים. מעיריית אילת נמסר אתמול כי המלצות העירייה ועמדותיה נמסרו לוועדה שהקימה הממשלה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה, ובה חברים נציגים ממשרד ראש הממשלה, התיירות, האוצר, המשפטים, התחבורה ועיריית אילת, וזו אמורה לגבש את ההמלצות ולהגישן לטובת החלטת ממשלה.

מי שגורסים כי יש להקים קזינו שיהיה מיועד גם לאזרחי המדינה תחת מגבלות טוענים כי היתרונות של קזינו המיועד לתיירים בלבד מוטלים בספק. הרי כבר כיום האפשרות להמר זמינה הן באמצעות האינטרנט והן בשל הנגישות ליעדים השונים שבהם קיים קזינו. במקביל, קיימת תועלת בהסטת הימורים של ישראלים בחו"ל, באתרים לא חוקיים בישראל או באינטרנט לפעילות מפוקחת וממוסה. האם יש סיבה לקוות שהקמת הקזינו, אם תקרה, אכן תאפשר לישראלים ליהנות ממנעמיו בלי להרחיק לכת ליעדים אחרים? והאם הקמתו אכן תיטיב עם העיר הדרומית בפרט ועם המדינה בכלל?

"שביל הזהב"

המצב המשפטי כיום בישראל אוסר על הפעלת בתי קזינו. ב־20 בינואר 1964 התקבל בכנסת החוק לתיקון דיני העונשין (משחקים אסורים, הגרלות והימורים) האוסר ארגון וניהול משחקים אסורים, הגרלות והימורים, למעט מפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים בספורט. עם זאת, במרוצת השנים עלו וירדו הצעות שונות לפתיחת קזינו בישראל.

אחד הרעיונות הראשונים להקים קזינו עלה בדצמבר 1958. את הרעיון הגה נורמן לוריא, בעל מלון "דולפין" בגליל המערבי, שביקש שייתנו לו להקים בית שעשועים כזה בצמוד למלונו המפואר. משנודע הדבר התחוללה סערה במדינה הצעירה, ואפילו נתן אלתרמן, ב"טור השביעי" שלו בעיתון "דבר", חיבר שיר ביקורתי על ההצעה להקים קזינו: "לא מונקו בדיוק, לא מונטה קרלו. משהו דומה. עם גוון מיוחד ישראלי (...) יש הברקות אשר אינן צצות כי אם ברגע קצר מסוים (...) יש לגשת אל האדם או המוסד, אשר הקצר בם אירע, ולנערם ולטלטלם ולהחזירם, בוהי ארשת, אלי תחושת מקום וזמן ואל תחומי ההכרה".

אבל הניסיונות לא פסקו. כך למשל, בשנת 2001 הגישה קבוצה של 24 חברי כנסת, בראשות חבר הכנסת דאז יוסי כץ (העבודה), הצעת חוק המבקשת להתיר למפעל הפיס לנהל מספר בתי קזינו בישראל. את החוק יזם מפעל הפיס עצמו. "אחד היתרונות המרכזיים שבהפעלת קזינו על ידי מפעל הפיס הוא הקצאת כל רווחי הקזינו למטרות ממלכתיות שאותן תקבע הממשלה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, שנפלה בסופו של דבר. בין היוזמים היו חברי כנסת המכהנים גם כיום, בהם איתן כבל, אילן גילאון, איוב קרא וסופה לנדבר. "גם השוללים הקמת בתי קזינו ממוסדים בישראל מכירים בעובדה כי המציאות, שבה כאמור פועלים למעשה בתי קזינו בשטח ישראל ובסמיכות קרובה לה, אינה ניתנת לשינוי", טענו היוזמים. "בנסיבות אלה נראה כי שביל הזהב בין המשך עצימת העיניים וההתעלמות מתופעת בתי הקזינו הבלתי חוקיים מחד לבין פתיחת שוק בתי הקזינו כמעט לכל דורש היא הפעלה מצומצמת ביותר של בתי קזינו חוקיים בישראל על ידי גוף ציבורי, מוכר ואמין הפועל שלא למטרות רווח ונמצא בשליטה מלאה של הציבור בישראל. גוף זה הוא מפעל הפיס".

מי שיצאה אז בשצף קצף נגד הרעיון להקמת קזינו הייתה תנועת מימד, שטענה כי המשחק בקזינו הוא משחק בקובייה. לפי ההלכה, מי שמשחק בקובייה פסול לעדות משום שהוא נחשב לגזלן.

הניסיונות החוזרים ונשנים להקים קזינו בישראל הגיעו גם למערכת הבחירות. בשנת 1999 התמודדה לכנסת מפלגת "קזינו" בראשות עזרא טיסונה, איש עסקים ושחקן שש־בש ומהמר בינלאומי, שביקש להביא להקמת בתי קזינו בישראל, אלא שהוא לא עבר את אחוז החסימה.

במרוצת השנים הוקמו גם כמה ועדות ציבוריות שבחנו את נושא הקמת בתי קזינו בישראל. כך למשל, בפברואר 1991 הוקמה ועדה בראשותו של השופט בנימין כהן שבדוח הסיכום שלה הביעה התנגדות נחרצת לרעיון. בשנת 1995 שוב הוקמה ועדה ציבורית בראשות משה גביש, שמונתה על ידי שר התיירות דאז עוזי ברעם. חברי הוועדה ביקרו בבתי קזינו בחו"ל ושמעו נציגים ממדינות רבות המפעילות קזינו. הוועדה העלתה את הבעיות העלולות להתעורר מהקמת קזינו וקבעה את התנאים הראויים להפעלתו, אם יוחלט להקימו. בתום ישיבות רבות הגיעו למסקנה כי יש "להתחיל בשני אזורים לכל היותר, תוך פיקוח ובקרה קפדניים והפקת לקחים, בתחום הכלכלי והחברתי".

הוועדה שרטטה מודל בן ארבעה שלבים, כשהראשון שבהם הוא הקמת קזינו באזור נופש דוגמת מפרץ אילת או ים המלח. חלק ניכר מחברי הוועדה סבר שהקמת מרכז קזינו ענק אינה מתאימה לישראל. הוועדה הבהירה כי למספר רב מדי של בתי קזינו יהיו השלכות שליליות בתחום יכולת הפיקוח, הבקרה והאכיפה; חשיפה רבה לציבור ואובדן הכנסות ליזמים ולממשלה כתוצאה מירידת הרווחיות.

בשנת 2008 פרסם החוקר אורי טל ספירו דוח מצב מטעם מרכז המידע והמחקר של הכנסת לסיכום הנושא לקראת דיון שהתקיים בוועדת הפנים של הכנסת. הדוח קבע, בין היתר, כי קזינו באילת עתיד לתרום לענף התיירות בעיר, להכניס כסף לקופה הציבורית ולהעלות את שיעור התעסוקה. "גם אם הימורים הם מעשה מגונה ושלילי, הם קיימים בחברה הישראלית. הקמת קזינו חוקי לא תצליח להכחיד את ממדי התופעות השליליות המתלוות לבתי הימורים למיניהם, וגם לא את תעשיית ההימורים הלא חוקיים, אולם ייתכן שפיקוח ובקרה על הגופים המנהלים ומפעילים את הקזינו עשויים לצמצם את הנזקים המשמעותיים שייווצרו מהיתר להקמתו", נכתב בו.

הדוח, שנראה כי עיקריו תקפים גם היום, סיכם את הנימוקים המרכזיים של המתנגדים להקמת בתי קזינו בישראל, ובראשן השפעה שלילית שיכולה להיות להחלטה כזאת על האוכלוסיות החלשות, שכן מחקרים מראים כי דווקא לאוכלוסייה ענייה יש נטייה להוציא יותר כסף על הימורים ביחס להכנסותיה.

נימוק מרכזי אחר נוגע לחשש שהקמת בתי הימורים תגדיל את עקומת הפשיעה עד כדי כך שההוצאות על השיטור, על שיקום חברתי ועל טיפול בפושעים יעלו על הרווח הכלכלי הישיר והעקיף שבתי ההימורים מביאים. ניתן משקל רב לטיעונים חברתיים: בתי קזינו עלולים לעודד הימורים כפייתיים. כמו כן, במקרים מסוימים הקמתם של מרכזי הימורים יוצרת תופעות חברתיות נלוות שליליות, למשל שוק הלוואות אפור, זנות וסמים.

נסגר בגלל האינתיפאדה השנייה. הקזינו ביריחו, 1998. צילום: רויטרס

"מגנט לעוני"

על מנת לצמצם את הפשיעה וההידרדרות להימורים של אזרחי המדינה, ניתן להטיל שורה של מגבלות על אזרחי המדינה, כפי שעשו מדינות אחרות בעולם. כך למשל, ניתן לקבוע דמי כניסה לאזרחי המדינה כפי שנהוג בסינגפור או לחלופין להגביל את שעות הכניסה לקזינו לתושבי המדינה. אפשרות נוספת היא הגבלת מספר הכניסות של אזרחי המדינה לקזינו או הגבלת סכום ההימור האפשרי בכל כניסה, אם כי אפשרות זו קשה יותר לפיקוח. כמו כן, ניתן לקבוע כי אזרחים נתמכי סעד אינם רשאים להמר בקזינו.

אלא שגם האפשרות של קביעת מגבלות אינה מרגיעה את המתנגדים. "לדעתי התנאים להקמת קזינו לא הבשילו משום שאנו רואים איך הממשלה מתנהגת בכל התחומים", אומר כעת גביש, יו"ר הוועדה מ־1995, בראיון ל"מעריב המגזין". "על פי ההצעות שמונחות היום על השולחן, אני לא מאמין שמישהו שרוצה היום להקים קזינו ימלא אחר התנאים ההכרחיים כדי שזה לא יהפוך למוקד פשע. ההמלצה הראשונה של הוועדה בראשותי הייתה קודם כל להקים גוף מפקח וחקיקה מתאימה. מעין מועצת הימורים. כשמקימים קזינו ישנם הרבה חששות. למשל הפיכת הקזינו למוקד פשע. יש חשש שמי שלא צריך להמר יגיע להמר.

למרבית הדברים יש תשובות, רק שאנו רואים כולנו איך הדברים מתנהלים: לא בצד הפוליטי של ימין ושמאל, אלא מבחינת התנהלות הרשויות שלא עושות מה שצריך. לכן אני מאמין שאם תהיה החלטה על קזינו, לא יתמלאו התנאים ההכרחיים להפעלתו".

לטענת גביש, כלל ראשון להפעלת קזינו הוא לחוקק חוק קזינו. "החקיקה והתקנות אמורות להבטיח למי מותר ולמי אסור להמר", הוא אומר. "החוק יקבע מי יפעיל את הקזינו ואיך לבחור את המפעיל. אילו תנאים צריך למלא כל עובד בקזינו. לגבי כל עובד, כולל שוטף כלים, עובד מטבח ומחלק ז'יטונים, צריכות להיות דרישות מחמירות הנוגעות ליושרה אישית ובדיקה תקופתית. רק אחרי זה אפשר להוציא מכרז לקזינו למציאת מפעיל".

"בזמנו המלצות הוועדה שעמדתי בראשה לא יושמו בעיקר בגלל התנגדות המפלגות הדתיות. גם היום אני לא רואה אותן מסכימות להקמת קזינו", מוסיף גביש.

לדברי גביש, הקמת קזינו לתיירים בלבד לא תועיל לכלכלת אילת. "התיירות לישראל זה לא תיירות של קזינו", הוא אומר. "מדובר בתיירות של משפחות וצעירים. תיירים זרים הולכים לעקבה. הם לא יבואו לאילת רק בשביל קזינו". עוד הוא מציע כי אם יוקם קזינו באילת, יש להקפיד שהוא לא ייבנה ביחד עם מלון, שכן לדבריו מלונות באילת נותנים למתאכסן בהם הכל. "יש שם מסעדות, בידור ובריכה ובעצם הכלכלה של אילת כעיר כמעט לא נשכרת מהמלונאות, כי התיירים עושים הכל בתוך המלון. אם רוצים לעשות משהו לטובת אילת, צריך להיות קזינו עם מרכז קונגרסים וללא מלון".

היוזמה להקמת קזינו התקבלה בהתנגדות חריפה גם בקרב האופוזיציה וגם בקרב הקואליציה, ולכן כרגע נראית רחוקה ממימוש. "בתי קזינו ישרתו אך ורק את בעלי ההון ויגרמו נזק כבד לשכבות החלשות", נאמר בהודעה שפרסמה ש"ס אתמול.

"ישראל אינה וגאס", אמר גם השר נפתלי בנט. "אעשה הכל כדי שלא יקום ולא יהיה", הוסיף שר החקלאות ופיתוח הכפר אורי אריאל (הבית היהודי). "ראוי שפיתוח העיר ייעשה על ידי עידוד השכלה והקמת אוניברסיטה שתספק בית אקדמי לתושבי העיר ותעודד כניסת תושבים נוספים, לצד גיוון הבסיס הכלכלי של העיר באמצעות הקמה ופיתוח מלונות נוספים ופיתוח הנמל, מרכזי מבקרים ומיזמים תיירותיים".

"החברה שלנו העניקה לאורך כל הדורות חשיבות רבה לעבודה וכבוד ליגיע כפיים", אמר גם הרב דוד סתיו, יו"ר ארגון רבני צהר. "אנחנו רוצים לגדל חברה של אשליות? חברה של כסף קל?".

עמדה דומה השמיעה גם יו"ר מרצ זהבה גלאון, שאמרה: "מחקרים בעולם מוכיחים שהמרוויחים היחידים מהקמה של קזינו הם הבעלים של הקזינו, תעשיית הזנות והפשע המאורגן. המפסידים יהיו רבים: תושבי אילת שעירם תהפוך מגנט לעוני ולפשיעה, קורבנות הזנות, נפגעי תופעת ההתמכרות להימורים ובני משפחותיהם".