כמחצית מהיהודים בישראל מסכימים עם המשפט "צריך לגרש או להעביר ערבים מישראל". זהו אחד מהממצאים המטרידים ביותר בסקר רחב יריעה שנערך בשנתיים האחרונות על ידי מכון המחקר האמריקאי הנודע ״פיו״ ושבמסגרתו רואיינו כ-6000 ישראלים, רובם בראיונות פנים אל פנים. ממצאי הסקר הוצגו היום (שלישי) לנשיא ראובן רבלין על ידי אנשי המכון, ואחר כך פורסמו לכלל הציבור. על השאלה ״עד כמה אתה מסכים או לא מסכים שצריך לגרש או להעביר ערבים מישראל״ אמרו 48% מהיהודים שהם מסכימים, ו-46% שאינם מסכימים. רוב מוחץ מקרב היהודים בישראל המגדירים את עצמם כאנשי ימין (72%) הסכימו עם אמירה זו, וכן רוב מוחץ מקרב האוכלוסייה הציונית-דתית (71%). 

המחקר של "פיו" כלל דגימה נרחבת מקבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ועל כן מאפשר להתמקד ביתר דיוק במאפיינים של כל אחת מקבוצות אלה ובאופן שבו הן תופסות את הקבוצות האחרות, ואת ישראל. בהקשר ליחסים בין יהודים ובין ערבים בישראל כולל הסקר מספר שאלות המדגימות את האתגרים שבפניהם עומדת ישראל, בבואה לשמור על צביונה מחד, ולחתור מאידך לשילוב מיטבי של קבוצות מיעוטים שאינן בהכרח שותפות לאותו חזון מדינתי של קבוצת הרוב.

הוא חושף גם את ההפרדה החברתית הניכרת בין יהודים ולא יהודים בישראל. 98% מהיהודים בישראל אומרים שכל או רוב חבריהם הקרובים הם יהודים. 85% מהמוסלמים בישראל אומרים גם הם שכל או רוב חבריהם מוסלמים. הן יהודים (97%) והן מוסלמים (97%) ונוצרים (89%) אמרו לסוקרים כי ״לא יחושו בנוח״ במקרה שילדיהם ימצאו בן זוג מקבוצה דתית אחרת. מציאות שונה באורח ניכר מזו המוכרת לחוקרים האמריקאים ממחקריהם על קבוצות חברתיות באמריקה, ביניהן יהודי אמריקה.

הפערים בין יהודים וערבים משתקפים כמובן בהקשרים פוליטיים. היהודים ספקנים יותר ביחס לסיכוי להגיע לפתרון של שתי מדינות ביחס לערבים. הרבה יותר יהודים, אם כי לא רוב גדול (56%) סבורים שממשלת ישראל ״עושה מאמצים כנים להביא להסדר שלום״ מאשר ערבים (20% סבורים שכן, 72% שלא). ומצד שני, לערביי ישראל אמון רב יותר, אם כי רחוק ממרשים (50% לעומת 10% בקרב היהודים) בכנות מאמציה של ההנהגה הפלסטינית להביא להסדר.


גם בהקשר למעמדם של המיעוטים בישראל ניכר הפער בין מה שחושב הרוב היהודי לבין מה שחושב המיעוט הערבי. ליהודי ישראל, בסך הכל, יש תחושה שמדינתם אינה מפלה נגד מיעוטים כלשהם. לא נגד מוסלמים (74% מהיהודים אומרים שאין הרבה אפליה), לא נגד הומואים ולסביות (71%), לא נגד מזרחים (76%) או נשים (72%). הקבוצה היחידה שכשליש מהיהודים (36%) סבור שהיא מופלית לרעה היא זו של יהודי אתיופיה. לעומת זאת, 83% מהערבים המוסלמים (ו-79% מכלל הערבים) סבורים שישנה אפליה נגד מוסלמים בישראל. ואחוזים גבוהים יותר מתוכם מזהים גם אפליה נגד מגזרים אחרים (נשים, 40%, אתיופים 44%).

כאמור, השאלה הנפיצה ביותר היא שאלת הגירוש, שנוסחה מקשה על ניתוח מפורט של משמעותה, כפי שאמר לי בשיחה ביום ראשון בתל אביב גם אלן קופרמן, ראש צוות החוקרים של מכון ״פיו״. הבחירה בנוסח ישיר ולא מפורט - באיזה ערבים מדובר? בכולם, או בחלקם? באיזה גירוש? בהסכמה? בכפיה? עם פיצוי? בלי פיצוי? עם מדינה פלסטינית, או בלי? – נעשתה במכוון.

סקר: רוב החרדים והדתיים תומכים בגירוש ערבים


קופרמן רואה בשאלה "בדיקה של תחושות בטן", שאלה שבוחנת כיצד מגיבים יהודי ישראל לרעיון הכללי של גירוש ערבים. חוקרי ״פיו״ כללו במחקר המלא (שפורסם רק באנגלית, אורכו כ-200 עמודים) ניתוח מפורט של הסקר שלהם מול סקרים אחרים שבדקו שאלות דומות, ביניהם סקרים של אוניברסיטת חיפה, וכן סקר של מעריב שעסק בגירוש ערביי השטחים. בסקרים האלה נשאלו שאלות ממוקדות יותר, ונמצאו בדרך כלל אחוזים נמוכים יותר של יהודים התומכים בגירוש - מה שמעיד כמובן על החשיבות הרבה של נוסח השאלה הקובע לעיתים את עוצמת הממצאים.
 

 חילונים ודתיים בישראל: לא מתחתנים, לא מתחברים, לא מסכימים 

מחקר מכון ״פיו״ מציג תמונה מרתקת, ולעיתים מטרידה, של יחסי קבוצות אוכלוסיה בישראל, ובעיקר של היחסים בין ארבע הקבוצות העיקריות בהקשר דתי שאיתן ישראלים יהודים מזדהים: חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים. על פי המחקר, בין קבוצות אלה מתקיימים יחסים של ניכור והפרדה, בני הקבוצות ממעטים להתחבר, ממעטים מאוד להינשא אלה עם אלה, וחלוקים בעמדותיהם בנושאים רבים ומגוונים, מפוליטיקה ועד ענייני דת ומדינה.

המחקר גם מזהה מגמה של החלשות של המרכז הישראלי - לטובת התחזקות של קבוצות הקצה, החילונים והחרדים. שתי קבוצות אלה הם כמובן השונות ביותר זו מזו, וככל שיתחזקו על חשבון המרכז, אם כך יהיה, אפשר לצפות להעמקה נוספת של הפערים החברתיים והתפיסתיים באוכלוסייה היהודית בישראל.

שאלת הנישואים בין יהודים ובין יהודים שתפיסתם הדתית שונה היא אולי המעניינת ביותר במחקר. על פי הנתונים המוצגים בו, יש מעט מאוד נישואים בפועל בין בני קבוצות יהודיות שונות באוכלוסיה: 95% מהחרדים נישאים לחרדים. 85% מהדתיים נישאים לדתיים (10% למסורתיים). 93% מהחילונים נישאים לחילונים. רק מבין המסורתיים, כשליש נישאים לבני קבוצות אחרות (20% לדתיים, 15% לחילונים).

כל זה אינו מפתיע בהתחשב בהבדלים הגדולים ברמה הפרקטית-מעשית בחיי היומיום של בני הקבוצות הללו (שמירת שבת, הקפדה על כשרות וכדומה), אך המחקר מלמד שלא מדובר רק בזה: חרדים חשים "לא נוח" עם האפשרות שילדיהם ימצאו בני זוג מקבוצות אחרות (93% חשים לא נוח עם חילוני, 69% חשים לא נוח עם מסורתי), וכמותם גם דתיים (58% לא רוצים חרדי, 83% לא רוצים חילוני), מסורתיים (88% לא רוצים חרדי), וחילונים (95% לא רוצים חרדי, 81% לא רוצים דתי).

למעשה, יותר חילונים החשים נוח עם ילדיהם ימצאו בן או בת זוג נוצרים, מאשר כאלה המעוניינים בבן או בת זוג חרדים. וחוסר הנוחות הזה אינו נוגע רק לאפשרות של נישואים, אלא מתרחב גם לחברויות באופן כללי. ל-89% מהחרדים יש בעיקר חברים חרדים, ל-90% מהחילונים יש בעיקר חברים חילונים, ל-72% מהדתיים יש בעיקר חברים דתיים. 

ניתוק משאר החברה הישראלית. החברה החרדית

לדתיים יש סיבה מיוחדת לדאגה לנוכח המחקר הזה: הם הקבוצה שנכשלת בשמירה על חבריה. תופעת הדתל״שים אינה המצאה תקשורתית או בועה אופנתית. זוהי מגמה משמעותית, העולה מן המחקר בכל חריפותה. 94% מקרב מי שגדלו כחרדים נשארו חרדים. 90% מקרב מי שגדלו כחילונים נשארו חילונים. אך מקרב הדתיים, רק 54% נשארו דתיים, בעוד ש-5% נעשו חרדים, 35% נעשו מסורתיים, ו-5% מגדירים את עצמם כחילונים.
ומזווית אחרת: כ-19% מיהודי ישראל חונכו כדתיים, אך ישנם בישראל רק 13% דתיים – כלומר, הקבוצה מאבדת כשליש מחבריה לקבוצות אחרות, בעיקר לקבוצה המסורתית (שמקבלת לתוכה הרבה דתיים, אך מאבדת מספר דומה לקבוצה החילונית).

כאמור, הפערים בעמדות בין הקבוצות גדולים, כפי שמשתקף גם בסקרים שגרתיים. 86% מהחרדים רוצים את ההלכה כחוק המדינה, רק 5% מהחילונים מעוניינים במצב כזה (מעניין היה לפגוש אותם). רוב החרדים והדתיים רוצים הפסקה מוחלטת של התחבורה הציבורית בשבת, בעוד 94% מהחילונים מעוניינים בתחבורה (לא נשאלה שאלה מפורטת על סוג ההסדרים שהם מעוניינים בהם). יותר חילונים סבורים שההתנחלויות פוגעות בביטחון המדינה, רוב הדתיים (68%) וחרדים רבים (50%) סבורים שההתנחלויות תורמות לביטחון.

החרדים והדתיים תומכים בגירוש ערבים מישראל, החילונים מתנגדים. ובנושא אחר, 93% מהחילונים סבורים כי מדינת ישראל הכרחית להישרדותו של העם היהודי בעתיד, אך מקרב החרדים הרבה פחות סבורים כך (65%, שזה הרבה פחות, אבל לא מעט בהתחשב בעמדתם האידיאולוגית של החרדים ביחס למדינה).

לעומת זאת, רוב מבין הדתיים (75%) והחרדים (66%) סבורים שיהודים צריכים לחיות בישראל ״גם אם זה אומר לוותר על חיים טובים במקום אחר״ – אך מקרב החילונים הרוב (63%) סבורים ש"יהודים בישראל צריכים להרגיש חופשיים לשאוף לחיים טובים בכל מקום בעולם, גם אם זה אומר לעזוב את הארץ".

סקר בנושא העמדות הפוליטיות במדינת ישראל