אני זוכר את היום ההוא שנסעתי בטרמפ לירושלים. הנהג הדליק את הרדיו וכיוון לרשת ב'. מהרמקולים בקע קולה של אור־לי ברלב. היא הסבירה ברהיטות מדוע מתווה הגז הנוכחי מזיק לאזרחי ישראל. הנהג אמר לי בסוף הראיון שסוף־סוף הוא מבין את הסיפור. כששבתי הביתה הדלקתי טלוויזיה. הפעם כבר היה אפשר לראות על המסך איך נראות עיניה הרושפות של ברלב בעודה מנמקת בצורה פשוטה ומנומסת איך יזמי הגז עושים סיבוב על אזרחי ישראל. כשתם האייטם, נכנסתי לפייסבוק – כעת הסטטוסים שכתבה לאורך היום עטו עלי מכל עבר.

אי אפשר להתחמק מאור־לי ברלב. כלומר בטח שאפשר, אם אתם לא רוצים לדעת מה באמת מתרחש בישראל. אבל אם רק תסכימו לפקוח את העיניים, ברלב כבר תסיט אותן לכיוון הנכון. נכון, לא חסרים פוקחי עיניים בתקשורת המסורתית – רולניקים, ציפורים, סגלים ואחרים. הם כולם מוכשרים, אבל רחוקים. כמה שישדרו ויצייצו נגד המערכת, הם חלק ממנה. הם ממוקמים בלב הקונצנזוס וניזונים ממנו. הזעקה של ברלב, לעומת זאת, היא מתוך הקרביים של העם. היא מדברת בשפתו. היא לא עוד חיה פוליטית שמסקרת אותה ללא הרף, אלא מתמקדת בלהסביר לנו איך הפוליטיקה הורסת לנו את החיים.

ואנשים מקשיבים. הם כבר מכירים את חייה לא פחות מאת מתווה הגז. הם יודעים שברלב גרושה, פוליאמורית ואם לשתי ילדות מקסימות שחיה את המחאה, הרבה אחרי שקיפלה את האוהל שפתחה ברוטשילד ב־2011. העובדה שהיא לא מקבלת תלוש מאף אחד רק תורמת למאבק והופכת אותו לאחד הכנים שהיו פה.


תומכיה יודעים: היא לעולם לא תאמר נואש

מה סוד הקסם של ברלב, עיתונאית לשעבר? הוא מרהיב יותר מדף הפייסבוק הפופולרי שהקימה עם חברים מהמחאה ("חדר המצב" – תעיפו מבט, 80 אלף עוקבים). מהותי יותר מהכנות שבלב המאבק שלה: הייתי לצדה כשסירבה לאין ספור הצעות להפוך לעוד פוסטר – מהשתתפות בריאליטי ועד השתתפות בפוליטיקה. זו גם לא העובדה שהיא מפזרת קרדיטים לכל השותפים למאבק, מעצימה פעילים מכל פינה ודואגת להשיב לכל גולש.

חלק מהקסם מסתתר בדרך המיומנת שבה ברלב שוזרת את הפעילות שלה – ארגון הפגנות, כתיבת מאמרים, קידום יוזמות והופעות בתקשורת לכדי מגפון יעיל שמסבך את הממשלה שוב ושוב, גורם לה לחזור בה וליובל שטייניץ לצבוע את שערו. אבל העיקר מתחבא בתכונת אופי שאני לא מכיר כמעט בשום פעיל מחאה אחר: אופטימיות קוסמית. המוטו שלה - המהפכה מתקדמת – משובץ בדרך זו או אחרת בכל סטטוס, פעילות ונאום שהיא נושאת. ברלב, תומכיה יודעים, לעולם לא תאמר נואש. היא תתצפת הלאה כדי לחפש את הצעד הבא ותשתף אותו עם כולם. אם לא ברחוב אז דרך הכנסת. אם לא בוועדות אז דרך הממשלה. אם לא שם אז בבג"ץ. אם לא בבג"ץ אז שוב ברחוב. כל הכתיבה, הקריאות לשינוי ומהות המחאה שלה מצמידים את מה שצריך לשנות לאיך אפשר לשנות אותו.

בישראל 2016 קל לצקצק "כולם מושחתים", להסתפק בחינמון, ולצרוך בעיקר רכילויות פוליטיות וריאליטי, בשעה שעובדים בפרך לסגור את החודש. ברלב לעומת זאת תיקח אתכם קומה אחת למעלה. היא תסביר לכם בחריצות מה האינטרסים מאחורי החינמון, איך הרכילויות נועדו לטשטש את העובדה ששודדים אותנו, ולמה יוקר המחיה הוא תוצר של חגיגות הון־שלטון, חגיגות שלכם אין אליהן כרטיס כניסה. כדי להתמודד עם כל אלו לא מספיק לפעול במחאה, חייבים גם את קרני האור של תקווה. ברלב מעניקה לכם את שניהם בעסקת חבילה נהדרת: קיץ וחורף לכל דורש בהתנדבות מלאה. לא תיקחו?.