מחר (חמישי), אם הכל יתנהל כשורה, תקרא טובי קורן (43), תושבת המועצה המקומית אפרת, את מגילת אסתר במניין נשים. “עם מניין הנשים התחלנו לפני כמה שנים", מספרת קורן, נשואה ואם לשלושה, ומהנדסת מכונות במפעל ביהודה ושומרון שעלתה מארצות הברית בשנת 1996. “בהתחלה לא הכרתי את הרעיון של קריאת מגילה של נשים לנשים, אבל כששמעתי על כך בפעם הראשונה מאוד התלהבתי. יחד עם בנות נוספות מהשכונה החלטנו לפתוח מניין לנשים שקוראות מגילה לנשים כאן בשכונה שלנו. כיום מגיעות למניין כ־100 נשים מכל השכונה, אבל גם משכונות נוספות. יש מקום לכולן, ובגלל שלפי ההלכה אישה יכולה לקרוא מגילה לאישה, מגיעות לכאן נשים לא רק פמיניסטיות. קריאת המגילה אצלנו היא מאורע מאוד משמח. כל הנערות והילדות מגיעות מחופשות, גם האמהות. במהלך הקריאה יש אומנם שקט, אך כשמוזכר שמו של המן, אנחנו יודעות להרעיש טוב מאוד. אין נפצים, אבל יש המון רעשנים והמון שמחה".

לקראת חנוכה, מספרת קורן, נשלח מייל לכל נשות השכונה על מנת שיציעו את עצמן לקריאת מגילה בפורים: “השנה היו לנו המון נשים שרוצות לקרוא מגילה, ולכן אנחנו עושות חלוקה של המגילה: כל אישה קוראת פרק אחד, ומשום שקוראים גם בלילה וגם ביום, יש לא פחות מ־18 נשים שקוראות מגילה במהלך הפורים, ומי שלא תקרא השנה - בוודאי תקרא בשנה הבאה".

על מנת להתכונן לקריאת המגילה נפתח בשכונה לפני כמה שנים חוג מיוחד לנשים ללימוד הטעמים. “היום אנחנו מלמדות את הדור הבא", מספרת קורן. “לפני פורים אנחנו חוזרות על מה שכבר ידוע ומתכוננות לקריאת המגילה. יש לי שתי בנות שקוראות גם הן במגילה. הקטנה, בת 15, תקרא מגילה בפני כל הקהילה. קריאת מגילה זו בחירה, והן עושות את זה באהבה וברצון. הגברים בשכונה מאוד תומכים, הם מפרגנים לנו בכל שנה מחדש. כדי לא ליצור מתח מיוחד אנחנו קוראות את המגילה לאחר קריאת המגילה של הגברים. הם חוזרים הביתה, ואנחנו יוצאות לקריאת המגילה".

"הגברים חוזרים הביתה ואנחנו יוצאות לקריאת המגילה". טובי קורן"הגברים חוזרים הביתה ואנחנו יוצאות לקריאת המגילה". טובי קורן

מהמועצה המקומית אפרת מנשבת רוח גבית למהלך. “אפרת הוקמה כיישוב עירוני ללא ועדת קבלה וללא גדרות, עם תפיסה חברתית־דתית שכל אחד ואחת זכאים למצוא את הדרך האישית לעבודת השם", אומר ראש המועצה עודד רביבי. “זה מה שהוביל אותנו למנות אישה לתפקיד משגיחת כשרות ואת רב המועצה הרב שלמה ריסקין למנות אישה כמנהיגה רוחנית. לכן מבחינתנו טבעי שגם נשים יקראו מגילה לנשים. זה נכון חברתית ומותר הלכתית".

“התבגרנו"

נוהג קריאת המגילה בידי נשים בחג פורים הופך נפוץ יותר ויותר בשנים האחרונות. אחרי פסיקתו של הרב עובדיה יוסף ז"ל, שקבע כי בהיעדר גבר שיקרא, אישה יכולה לקרוא במגילת אסתר ולהוציא ידי חובתם גם גברים, הגיע תורם של רבני אגודת בית הלל. ב־2012 הם הוציאו פסק הלכה שלפיו נשים רשאיות לקרוא מגילה לנשים, מתוך מחשבה כי הדבר עשוי לעודד נשים רבות יותר להגיע לבית הכנסת. עם זאת, האגודה המליצה על קריאת מגילה משותפת בערב לכל הקהילה, וקריאת נשים נפרדת בבוקר למחרת. "יחד עם זאת, יש להימנע ככל הניתן ממחלוקות וממריבות בתוך הקהילה סביב נושא זה, במיוחד בימי הפורים שבהם עלינו להרבות באחדות ובשלום מתוך הבנה הדדית", כתבו.

אלא שההמלצה להימנע ממחלוקות לא צלחה, וכצפוי הסוגיה מעוררת התנגדות בציבור הדתי. כך למשל, הרב אריאל בראלי, ראש מכון משפט לעם בשדרות, צוטט השבוע באתר “כיפה" כשהוא אומר: "למה צריך אישה שתקרא? למה צריך לשנות? זה עלול להוביל לטשטוש בתפקידים של הגבר והאישה בעולם".

“תמיד היה מקובל שגברים קוראים גם לקבוצות של נשים", אומר כעת הרב בראלי. “באים ואומרים: בואו נשנה את זה. אין בעיה הלכתית עם זה. השאלה מה דוחף לשינוי הזה ומה גורם לכך. פה נכנס החשש שבעצם זה רצון לגרום שינוי סדרים בתוך בית הכנסת בכלל, לא רק בקריאת מגילה, ורצון לטשטש את התפקידים השונים. בניגוד לעולם החול שבו יש שוויון מלא, בתורה מודגש שיש תפקידים שונים לגבר ואישה. בקווים כלליים, זה לטובתה של האישה כי היא יותר קרובה אל השם ולכן מחויבת לפחות מצוות. היא צריכה להעניק את החום, האהבה ואת הדרך הרגשית בבית. על הגבר יש מצוות לימוד תורה שהאישה פטורה ממנה. זה דבר שלא ניתן לשינוי כי לפי התורה זה תואם את האופי של כל אחד מהמינים. התנועה הפמיניסטית הקיצונית אומרת שאין רלוונטיות להבדלים, והיהדות אומרת אחרת. אם המניע של נשים לקרוא במגילה הוא רצון תמים של נשים לשמוע נשים, שיערב להן. אבל אם זה מוביל להנחת תפילין ומצוות שנשים עושות רק כדי להראות שהן שוות לגברים, זה כבר טעון בדיקה".

גם הרב יעקב אריאל, ממנהיגי הציונות הדתית ונשיא פורום “חותם", הביע בעבר התנגדות נחרצת לקריאת המגילה על ידי נשים: “מדובר בעשייה המנוגדת לרצון ההלכה ולרוח המגילה", אמר.

“יש אפשרות עקרונית לנשים לקרוא במגילה, אבל זה לא הפתרון האידיאלי, אלא רק בלית ברירה", אומר כעת גם הרב שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת כוהנים בעיר העתיקה בירושלים ורב היישוב בית אל, שבעבר הביע התנגדות לקריאה של נשים במגילה במניין נשים. “נשים שרוצות לקרוא במגילה זה משום שיש להן שאיפה להיות יותר טובות ולעבוד את השם יותר בשלמות, אבל נכנסים פה הרבה ספקות: מה הברכה שאישה מברכת? האם על מקרא מגילה או שמיעת מגילה? מעבר לכך, חשוב לומר שהאפשרות שיש לאישה לקרוא עבור אישה אחרת זה כשיש אישה אחת, ולא כשיש הרבה נשים. הדבר השלישי שצריך להזכיר הוא השיטה שלפיה אישה לא יכולה לקרוא במגילה. אומנם זו שיטה מחמירה, אבל אם אישה מחפשת להיות יותר טובה, היא צריכה ללכת על פי הדעה הזאת. ויש גם הערה כוללת: למה לקבוע סדרים חדשים? הרי במשך מאות שנים נשים לא קראו, והן היו מאוד חכמות, צדיקות. סבתא שלי הייתה אישה מאוד חכמה ומשכילה והיא לא ראתה צורך בדבר הזה. במדע אנחנו חותרים למצוא דברים יפים, חדשים וטובים, אבל כאשר מדובר בתורה, ריבונו של עולם כבר חשב על כל הדברים האלה, ולכן הפתרון הזה לא אידיאלי. הרב מרדכי אליהו אמר שאישה ששמעה מגילה מאישה לא יצאה ידי חובה וצריכה לחשוב עוד פעם. לפעמים יש פתרונות צולעים. חייל, חולה, אחות בבית חולים – מה הם יכולים לעשות? זה יותר טוב מכלום, אבל עדיף לעשות טוב ולא צולע".

"למה לקבוע סדרים חדשים?". הרב אבינר. צילום: פלאש 90"למה לקבוע סדרים חדשים?". הרב אבינר. צילום: פלאש 90

אלא שיש גם רבנים שמברכים על המהלך. כך למשל הרב רפי פוירשטיין, מרבני צהר, שעומד בראש קהילת הר נוף בירושלים, המונה כ־100 משפחות. “בקהילה שלי, בשכונת הר נוף הדי חרדית, בבית כנסת דתי־לאומי, תהיה קריאה של נשים לנשים", הוא אומר. “המניין בבוקר, נשים קוראות את המגילה לנשים ואין עם זה שום בעיה. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים רוצות להשתתף באופן פעיל בטקס, בתפילה ובקהילה, ולכן בכל מקום שאין שום בעיה הלכתית אני רואה את זה בחיוב, מעודד את זה ומאוד שמח".

יש התנגדות מצד גברים בקהילה?
“נהפוך הוא. כיוון שאני גם גבר וגם רב הקהילה, אני עונה על שני הקריטריונים וכולנו שמחים על זה. לא פשוט לקחת מערכת שחיה אלפי שנים בצורה מסוימת ולהתחיל להזיז אותה. יש דברים שאי אפשר כי הם בניגוד להלכה, אבל בכל מקום שאפשר, צריך לעודד נשים לקחת תפקיד פעיל. ההלכה מאפשרת ורואה את זה בחיוב. נשים היום נושאות בתפקידים ממלכתיים כמו גברים. לפני 20 שנה היה ויכוח ענק אם נשים יכולות לכהן במועצות דתיות. הארץ רעשה, והנה, לא קרה דבר והן מכהנות. התבגרנו".

לא הכל ורוד.
“יש התנגדויות מכיוון שכל מערכת מסורתית מנסה לדבוק בקיים על אף השינויים הגלובליים. אנחנו נמצאים בתקופה של שינויים מאוד גדולים והכל זז מאוד מהר, כך שקל לאבד את המסורת. אנחנו מודרנים, ניצבים בחזית המדע והטכנולוגיה, ובו זמנית דבקים בערכים עתיקים, ולכן כל זעזוע יוצר חרדה מפני שבירה של המסגרת המסורתית הזו. אני מבין את הזהירות והחשש, אבל חושב שצריך לדעת לעשות את הדברים שמתאפשרים על ידי ההלכה. בעיני זה לא שינוי בהלכה, אלא בנוהג, וזה דבר טבעי ומתבקש".

“אסתר הייתה שמחה"

“השמרנות הדתית תמיד השתמשה בנימוק של ‘דרך הטבע’, או כמו שהרב בראלי מכנה זאת - הזהויות והתפקידים של גברים ונשים בעולם, כאילו שיש איזה תפקיד שנקבע מבראשית ואסור לשנות אותו", אומר ד"ר חגי דגן, מומחה למחשבת ישראל מהמכללה האקדמית ספיר. “והרי כל סטודנט יודע שאלה תפקידים שנקבעו על ידי חברות פטריארכליות ועל ידי ממסדים דתיים רק משום שהם משרתים את הגופים האלה. בתקופה הפרה־היסטורית גברים היו ציידים. אז מה? כל גבר היום הוא צייד? לא. דברים משתנים עם הזמן. בעבר היה נדמה שהציונות הדתית הולכת לזעזע את השמרנות היהודית, להציע דתיות חדשה, מודרנית ומעודכנת, אבל כבר הרבה שנים די ברור שהמגמה היא הפוכה: הם מתחרים בחרדים על השאלה מי יותר קנאי ושמרן. זה מתבטא גם בתחום של חירויות האישה וחופש מיני. בסופו של דבר חשוב לזכור: במגילה עצמה יש לא מעט אסרטיביות ויוזמה של נשים: אסתר וושתי. הפמיניסטיות הפכו את ושתי לגיבורה, וגם אסתר מפגינה לא מעט תושייה, אם כי היא משתמשת בעיקר במיניות וביופי שלה לצורך זה. לכן מגוחך להגביל דווקא את הנשים בטקס קריאת המגילה".

גם ד"ר חנה פנחסי, עמיתת מחקר במכון הרטמן, מסרבת להתרגש מההתנגדויות: “כבר מזמן ברור לכולם כי אין שום בעיה הלכתית שנשים יקראו במגילת אסתר, ומדובר על קרב מאסף. בקהילות הכי שמרניות בציבור הדתי־לאומי נשים קוראות מגילה. זה קורה ביישובים קטנים בשומרון, בפתח תקווה ובאשקלון. זהו ציבור שמחויב להלכה ומקפיד על קלה כחמורה. הדיון בעניין כעת הוא ניסיון קצת פתטי לעצור רכבת שאפילו עשן הקטר שלה כבר לא נראה. בהקשר הזה, אני נוהגת בנדיבות של מנצחים, ומדי שנה אני שוב מתרגשת עם נשים שלראשונה מקשיבות לאישה קוראת בטעמים: ‘ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר’. אין לי ספק שאסתר המלכה שמחה בהן".

כמוה חשה גם תהלה פרידמן נחלון, עמיתה במכון שחרית, מובילת קבוצת “משבטיות לסולידריות" בחברה הציונית־דתית וקוראת במגילה, שמזכירה כי קריאות מגילה לנשים על ידי נשים מתקיימות כבר 20 שנה. “הפולמוס השנתי בנושא הוא בסך הכל קרב מאסף של מי שמתקשה לקבל את הרצון של נשים להשתתף באופן פעיל, מעצב ומוביל בחיים הדתיים ומעדיף להשאירן נתינות פסיביות", אומרת נחלון. “זה קרב אבוד. השינוי הגדול כבר התחולל ברגע שנשים נכנסו לבתי המדרש והחלו ללמוד ולהכיר את עולם ההלכה מבפנים. אני מציעה למתנגדים לשמוח בעובדה שקבוצה ענקית של נשים מוכנה להקדיש זמן ומאמץ לעולם הדת ולא להיאבק בקרבות שהוכרעו כבר מזמן".