המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שני) את הדוח הרבעוני השני הסוקר את פעילויות המשרד במסגרת התכנית הלאומית לצמצום הזיהום במפרץ חיפה עליה הכריז בקיץ שעבר. הדוח, המתפרסם כמתוכנן כחלק מהתחייבות המשרד לשקיפות התכנית, נערך במנותק מהמחקר האפידמיולוגי המדובר שהסתיים בשבוע שעבר באוניברסיטת חיפה על הקשר בין תחלואת תושבי האזור לבין הזיהום ושטרם פורסם לציבור. ארגוני הסביבה הגיבו בזעם לנתונים שמציג המשרד בדוח בטענה כי מדובר באוסף של פעולות אכיפה שגרתיות להן מחוייב המשרד להגנת הסביבה גם בשגרה, ולא כפועל יוצא של תכנית חירום אמיתית שהיא מחוייבת המציאות.

אבל ראשית לנתונים. המשרד להגנת הסביבה מדגיש בדוח כי במהלך הרבעון הראשון של 2016 הוגברו פעולות האכיפה נגד מפעלים מזהמים במפרץ חיפה. בוצעו 317 בדיקות פתע לפליטת מזהמים מארובות המפעלים ו-25 סיורי פיקוח ששליש מהם היו סיורי פתע בשלושה מפעלים כשצעדי אכיפה ננקטו נגד חמישה מפעלים. הדוח מדגיש עוד כי הוחמרו הדרישות ל-21 מתוך 26 המפעלים הכלולים בתכנית. הדוח מדגיש עוד כי נקבעו תקנות חדשות ומחמירות לאיכות האוויר עבור ששה חומרים מזהמים וכי 20 אלף מ"ק קרקע מזוהמת הוצאה מקרקעית הקישון. הוקם מערך איסוף ועיבוד נתונים בשיתוף משרד הבריאות והחל סקר רמת הסיכון של חומרים מסוכנים. הדוח מציין גם את המחקר האפידמיולוגי עליו לקחו משרדי הגנת הסביבה והבריאות אחריות ממלכתית, אף שנתוניו טרם פורסמו.

בתחום התחבורה מדגיש המשרד להגנת הסביבה כי במהלך הרבעון האחרון נחסמו לראשונה רחובות בעיר התחתית בחיפה לתנועת משאיות בשעות העומס ובעקבות כך נרשמה הפחתה של 67% במספר המשאיות הכבדות שעוברות בעיר. ב-91 תחנות דלק מתוך 97 באזור הותקנו כבר מערכות להפחתת פליטת אדי דלק ופורסם מכרז להתקנת מסננים ברכבי דיזל מזהמים באזור.

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, אמר עם פרסום הדוח: "2016 היא שנת מפנה בצמצום זיהום האוויר ושיפור איכות החיים של תושבי מפרץ חיפה. אנו נוודא כי המגמה שבה התחלנו להפיכת חיפה לאזור נקי מזיהום תתעצם בכל החזיתות, בתעשייה ובתחבורה גם יחד".

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90השר להגנת הסביבה, אבי גבאי. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



"אין אופק אמיתי לצמצום זיהום האוויר"


אבל בארגוני הסביבה, כאמור, בעיקר מבטלים את הדוח ואת הצהרת השר גבאי. ד"ר רויטל גולדשמיד, ראש תא מגמה ירוקה חיפה, מאשימה: "המשרד להגנת הסביבה מבצע 'גרין-וואש' לנוצות בהן הוא מתהדר ומכניס תחת הכותרת של 'תוכנית לאומית' את פעולות האכיפה שבשגרה הנדרשות מגוף המהווה רגולטור באזור כל כך מזוהם כמו מפרץ חיפה. אין בפעולות המשרד להגנת הסביבה שום אופק אמיתי לצמצום זיהום האוויר כל עוד המשרד אינו עוצר את תוכניות הרחבת התעשיות המזהמות העומדות בימים אלה על שולחן הדיונים בוועדות התכנון והבנייה".

גולדשמיד מוסיפה: "המשרד בחר שוב שלא לצאת מתחום הנוחות שלו ולהתעסק עם ציבור נהגים ולא עם מוקד הזיהום האמיתי – תעשיינים וטייקונים השולטים במפעלי תעשייה המרעילים את תושבי מפרץ חיפה והוא מובל על ידי מדיניות ממשלתית שבה מחיר חיי האדם נקבע על פי חשבון הבנק שלו: אוכלוסיות פריפריה מוחלשות אשר גרות במוקדי התחלואה בחיפה - דמם אינו סמוק מספיק כדי לגרום לממשלת ישראל לקחת אחריות אמיתית ולהצילם מהחרב המונחת על צווארם".

בארגון גרינפיס ישראל טוענים: "עיתוי הפרסום מצד המשרד להגנת הסביבה בוודאי לא מקרי ואין ספק כי נועד להציגו באור חיובי. רק לפני ימים ספורים הוטל צל כבד על מסקנות הדוח החמור על הזיהום בחיפה בהוראת משרדי הבריאות והסביבה. יש לשים סוף לריצה אחרי תקנים שאינם משמשים הגנה אבסולוטית בפני תחלואה. רק מעבר מדורג לאנרגיה מתחדשת נקייה ובטוחה ולתעשייה ברת קיימא יבטיחו אוויר נקי למאות אלפי תושבים".

גם בעמותת אזרחים למען הסביבה לא הביעו שביעות רצון מהדוח: "הפעולות הנקודתיות שהמשרד עושה באזור מפרץ חיפה הן קטנות יחסית לגודל המחדל המתמשך במפרץ ויש לנו ספק גדול לגבי השפעתן על מצב זיהום האוויר הכללי באזור לאור העובדה שמקורות הזיהום הרציניים והגדולים לא פחתו ולאור העובדה שעד היום אין מדידה מלאה ואמינה של הזיהום הקיים. אחוזי ההפחתה הנטענים על ידי המשרד מוטלים בספק ונסמכים על מידע חלקי ביותר שרובו מדווח על ידי המפעלים בעצמם". בעמותה מדגישים: "במקביל לפעולות הנקודתיות האלה, מקודמים באזור מהלכים הרסניים שפוגעים באזור כולו באופן בלתי הפיך כמו הגדלת היקפי הפעילות של הייצור האיחסון והשינוע של חומרים מסוכנים, הקיצוץ הדרמטי בשטח פארק הקישון שמשאיר את האזור עם רצועה ירוקה דקה ביותר, הסחף בחופים כתוצאה מעבודות החפירה של הנמל החדש שאם לא ייעצרו באופן מיידי אז גם גם חוף לציבור לא יהיה. המשרד להגנת הסביבה משקיע הרבה מאד אנרגיה בעיקר במהלכים של יחסי ציבור".

בעמותת צלול הוסיפו: "ההתעקשות של המשרד להגנת הסביבה לדבוק בקידום המכרז להקמת מפעל האמוניה בנגב היא בזבוז זמן יקר שמסכן את חייהם של תושבי חיפה. התנאים אינם מאפשרים את הקמת המפעל כעת. עמותת צלול דורשת לקיים דיון דחוף בכנסת בנושא, ואף מתכוונת לפנות לבג"צ כדי לאלץ את המדינה לזנוח את המכרז, ולקדם במהירות האפשרית את החלופה הבאה - הקמת שני מיכלי אמוניה חדשים, קטנים וממוגנים בצפון ובדרום, שתסיר בהקדם את האיום של מיכל האמוניה המיושן והמסוכן מעל ראשיהם של תושבי חיפה והצפון. בצלול קוראים גם להתערבותו המיידית של ראש הממשלה בנושא".