אחת המתלוננות נגד הנשיא לשעבר משה קצב, אודליה כרמון, המוכרת כ"א' ממשרד התחבורה", שוחחה היום (רביעי) עם "מעריב אונליין" על החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו של קצב לשחרור מוקדם. לדבריה, "אני מעריכה ומוקירה את החלטת ועדת השחרורים גם מההיבט האישי שהחזיר מרגוע לחיי, וגם מההיבט הציבורי, בכך שהעבירה מסר לנפגעות תקיפה מינית כי לא תאפשר לעברייני מין שלא הביעו חרטה - לזכות בהטבות. אני חשה גם מרוצה מכך שעמדו על טיבו ואופיו של עבריין המין משה קצב".

עוד לדברי כרמון, "חששתי מפני ההחלטה הצפויה משום שהיתה הרבה דיסאינפורמציה מצד כלי תקשורת מסוימים, שהפריחו שמועות שלפיהן הוועדה לשיקום האסיר שוקלת להכין תוכנית מיוחדת עבור קצב, ובגלל זה דחו את ההחלטה בעניינו. היה לי חשש אמיתי שעלולה להתקבל החלטה אחרת, אבל אינטואיטיבית שמחתי על חברי ועדת השחרורים. עם זאת, משהו בי גרם לי להאמין בכך שעובדה זו אינה נכונה, מפני שבוועדה יושבים פסיכולוגית, עובדת סוציאלית ושופט – שלא צריכים לרצות אף אחד ושיכולים לקבל החלטות עצמאיות – ולכן שניתן לסמוך על שיקול דעתם. כששמעתי את ההחלטה רווח לי מאוד, כי זה אפשר לי לחזור לשגרת היום מבלי לשוב לראות אותו מסתער על קורבנותיו".
 

הקורבן המזרחי

כרמון הוסיפה: "קצב תמיד ניסה להציג את עצמו כקורבן. קודם כל כקורבן המזרחי. הוא עדיין משחק על הפן הזה. זה נוראי כי רוב הקורבנות שלו היו נשים מעדות המזרח ומשום מה איש לא חס עליהן. להכניס את הנושא העדתי מאוד מאוד מקומם בעיני". על האפשרות שעורכי דינו של קצב יערערו על ההחלטה אמרה: "הם הודיעו שהם יערערו וצריך לבדוק מי מממן את עורכי דינו היקרים והכושלים. לגבי האפשרות שבסופו של דבר תוגש בקשת חנינה לנשיא ריבלין אני סומכת על תבונתו ושיקול דעתו של הנשיא שלא יעלה בדעתו להעניק חנינה או לקצוב את עונשו של קצב".

המתלוננת סיכמה את דבריה: "בשמן של כל קורבנותיו של קצב אני אומרת שהמאבק שלי ציבורי יותר מאשר אישי. אני מטפלת בהתנדבות בנפגעות תקיפה מינית והמסר של ועדת השחרורים שלא יאפשרו לעבריין מין ששב ותוקף את קורבנותיו מילולית לצאת לחופשי הוא מסר חיוני לטובת הנושא עצמו, כדי שנשים לא יחששו להתלונן".

הבוקר ועדת השחרורים של שירות בתי הסוהר דחתה את הבקשה של קצב לנכות שליש ממאסרו. פרקליטו של קצב, עורך הדין ציון אמיר, סיפר כי מרשו התקשה לקבל את הבשורה: "הוא רצה לחזור לביתו ולמשפחתו, הוא הגיב בכאב גדול וחזר לתאו". בהחלטתה כתבה הוועדה כי בחנה האם קצב ראוי לשחרור והאם נשקפת מסוכנות משחרורו. "האסיר תופס עצמו כקורבן, עסוק בהאשמת גורמים חיצוניים במצבו, מתנהל עדיין בצורה כוחנית ועסוק בעצמו, בצרכיו, בהפסדיו ובמחיר שהוא ומשפחתו שילמו בלבד. גם לאור שאלות הוועדה, לא הביע האסיר חרטה או אמפתיה כלפי נפגעות העבירה, אלא חזר וציין את המחיר הכבד שהוא שילם ומשלם", כך נכתב בהחלטה.

משה קצב. צילום: פלאש 90משה קצב. צילום: פלאש 90


לא הביע חרטה


סיכום החלטת הוועדה, שהגיעה לידי "מעריב אונליין", מצביע על כך שחבריה לא התרשמו מהתהליך שעבר הנשיא לשעבר במהלך שהותו בכלא. בהחלטה נכתב כי "בפנינו אסיר המכחיש את העבירות שביצע, שממשיך וטוען לחפותו למרות פסקי הדין בעניינו, וממשיך להיות עסוק בהוכחת חפותו כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדבריו בפנינו, כאילו ולא היה כלל הליך משפטי, והוא ממשיך אותו גם היום. מדובר במי שלא עבר כל טיפול סביב העבירות שביצע, למעט אותן מסגרות חינוכיות, בתי המשפט קבעו מפורשות שמדובר בעבירות חמורות וציינו את חומרת הפגיעה בקורבנות והפגיעה בנפשן, נפגעות העבירה הביעו עמדתן לשלילה בפני הוועדה, גורמי הטיפול הביעו את עמדתן בחוות הדעת השונות. לדעת חברי הוועדה לא יהיה בכוחה של התוכנית הפרטית למנוע המשך התנהלות לקויה, עיסוק אובססיבי בחפותו, ואולי גם המשך פגיעה בנפגעות העבירה, ולא יהא בה למנוע את אותו סיכון שנקבע בחוות הדעת כלפי נשים".

ביום ראשון השבוע, לאחר שהוועדה דחתה את ההחלטה בעניינו של קצב, כרמון שוחחה עם גבי גזית ב"רדיו ללא הפסקה" והתייחסה לאפשרות שהוועדה תקל בעונשו של הנשיא לשעבר: "המסר שיעבור לשחרר את בכיר עברייני המין בארץ, שלא הודה, לא הביע חרטה ולא התכחש. ובוועדת השחרורים ממשיכים להשמיץ אותנו, המתלוננות. הם הציגו אותי שם כמטורפת אובססיבית שרודפת אחריו. זה כל כך מופרך והזוי, כמו כל ההתנהלות שלו. מבחינה ציבורית, ודווקא כשבחורות צעירות קמות ופועלות, לתת לו את הצ'ופר, את הנחת הסלב הזו, משום שהוא משה קצב, זה יהיה תקדים שעוד לא היה כמותו".
 

לדבריה, "איפה זה יעמיד את כל תוכניות השיקום? הסכנה היא ציבורית, היא לא פיזית, אני גם לא חששתי ממנו אי פעם, הוא לא אדם גדול וחזק. ביקשתי להצטרף לדיוני ועדת השחרורים, דרך השב"ס ודרך הפרקליטות, אמרתי שאני רוצה להופיע בפניהם, וסורבתי בנימוק של 'התיישנות'", סיפרה כרמון. "הייתי אומרת להם שמאז החיים שלי התהפכו לבלי שוב. מהרגע שאישה נחשפת, או נודע שהיא התלוננה או שהיתה בפרשיה כזו, היא הופכת לאדם לא אטרקטיבי, לא לחתונה ולא לתעסוקה".