המפגינים שנכחו שלשום בכיכר רבין, בעצרת ההזדהות עם החייל היורה מחברון אוראל אזריה היו גם שלושה חברי כנסת מהליכוד: אורן חזן, נאוה בוקר וגם נורית קורן. לקורן, סגנית יו"ר הכנסת וחברת הוועדה לבחירת שופטים, הספיקה חצי שעה בלבד בטרם התקפלה ועזבה את הכיכר, שבה הייתה עדה לדבריה גם לכמה קריאות לא נעימות כלפיה ואף לפרץ של אלימות כלפי צוותי תקשורת.

"אני לא ימין קיצוני", מבהירה כעת ח"כ קורן בראיון ל"מעריב המגזין". "הדעות שלי ימניות ואני בכלל בימין השפוי. נולדתי בירושלים וכילדה עברתי עם ההורים שלי ב־1971 לקריית ארבע. היינו בין עשר המשפחות הראשונות שאכלסו את מבני הקבע ביישוב. ההורים שלי הכירו את הרב לוינגר והם ציונים ובוני הארץ. אנחנו ממש לא ימין קיצוני".
 

ח"כ קורן, הנחשבת עדיין ח"כית אלמונית יחסית, נולדה ב־1960 להורים שומרי מצוות ממוצא תימני בשכונת סנהדריה בירושלים. אביה עבד במפעל בלוקים, היה גם נהג משאית ועבד ביקב, ובשעות הערב, כדי לשפר את הכנסתו, היה גם נהג מונית. קורן למדה בבית הספר החרדי בית יעקב, ובהיותה בת 11 עברה כאמור עם משפחתה לקריית ארבע. בהיותה בת 17 בלבד נישאה לאלי, גם הוא ממוצא תימני. בני הזוג מתגוררים בהרצליה. ב־1982 פתחה ביחד עם בעלה מסעדה תימנית בהרצליה, והלקוחות כינו אותה בחיבה "נורית מלאווח". לאחר שהצליחו להתבסס כלכלית, יצאה קורן לרכוש השכלה גבוהה והשלימה בתוך עשר שנים שלושה תארים, בהם לימודי משפטים והסמכה כעורכת דין. בבחירות  לכנסת ה־20 התמודדה ח"כ קורן על המקום ה־28 ששוריין לנציג מחוז מישור החוף ברשימת הליכוד וזכתה במקום הראשון עם כ־2,000 קולות.

"באתי להגיד דברים שפויים" עצרת התמיכה באלאור עזריה. צילום: אבשלום ששוני"באתי להגיד דברים שפויים" עצרת התמיכה באלאור עזריה. צילום: אבשלום ששוני

 

ח"כ קורן מעידה על עצמה שידעה תקופות של מצוקה כלכלית, מה שלדבריה מאפשר לה לייצג היטב בכנסת את השכבות החלשות, ועל כן היא 

פעילה מאוד בעיקר בתחום החברתי והיא אף עומדת בראש שדולה שעוסקת בהליכי גבייה הוגנים ופועלת להורדת הריבית בהוצאה לפועל.


מה חיפשת בהפגנה למען החייל אוראל אזריה?

"באתי להגיד דברים שפויים. הנוכחות שלי הייתה שם בעצם כדי לממש את הזכות הדמוקרטית כמו כל אזרח אחר 

ולומר שההליך כלפי החייל לא נעשה כראוי. הנושא צריך להיות נדון בבית הדין הצבאי. בלי מצלמות, צריך היה לעשות תחקיר פנימי בצבא, בדרכים המקובלות, והיו מחליטים אם כן להעמידו לדין או לא, ובזה העניין היה מסתיים. אלא שלא כך התנהלו העניינים שכן נגד החייל התנהל משפט שדה של כל הגורמים".


בהפגנה בכיכר נשמעו קריאות נגד צה"ל, הרמטכ"ל ושר הביטחון. את שותפה להן?

"לא. אני תומכת בשר הביטחון ובצבא. אני מאמינה שבית הדין יתחשב בכל הנסיבות המקלות. התיק יהיה לפניו, והוא ידון בראיות. אני לא יוצאת נגד הצבא, נגד החיילים או נגד שר הביטחון. יש מדיניות של ממשלה שעושה הכל כדי להגן על האזרחים. הדבר החשוב שצריך לזכור בסיטואציה הזאת הוא שהיה פה מפגע מחבל שבא לרצוח חיילים".


"הילדים של כולנו"


גם ח"כ קורן, אם לארבעה ילדים וסבתא לארבעה נכדים, נחשפה בשבועות האחרונים לקריאת התמיכה באזריה, שלפיה "הוא הילד של כולנו". המסר הזה היה דומיננטי גם בעצרת ההזדהות עם החייל. "אסור לנו לשכוח אפילו לרגע שהצבא שלנו מורכב מאזרחי מדינת ישראל ושהחיילים הם 

הילדים של כולם", אומרת כעת ח"כ קורן על המסר השנוי במחלוקת. "מי משרת בצבא? הילדים של כולנו".


ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה שהוא לא הילד שלה כי הילד שלה לא היה מתנהג כך.

"אז אני כעורכת דין אומרת שעומדת לו לחייל חזקת החפות עד שבית הדין יגיד את דברו. בית הדין עדיין לא אמר את דברו. אני כאישה שומרת חוק וכאזרחית במדינת חוק אומרת שלפני שאנחנו חורצים דין, הכל צריך להתברר בבית הדין. אני באתי לכיכר להביע את הדעה הדמוקרטית שלי. אני לא יודעת לומר מה בדיוק קרה שם בחברון. אנחנו לא יכולים ישר לבוא ולהוקיע".


כביכול נראה שהעובדה שח"כ קורן חברה בוועדה למינוי שופטים ועורכת דין אינה מתיישבת עם נוכחותה בעצרת, שהייתה גם סוג של התרסה כלפי הפרקליטות הצבאית ומערכת המשפט הצבאית. אלא שח"כ קורן לא רואה התנגשות בין הדברים. לטענתה, העצרת הייתה נטולה אלמנט של התרסה. "הייתי שם ושמעתי", היא אומרת. "אני לא יודעת מי עלה לבמה, אבל שמעתי אותו אומר שהעצרת באה לתמוך בחיילי צה"ל. מדובר היה בעצרת תמיכה ולא בהפגנה נגד. באנו לתמוך בחיילי צה"ל. שמעתי במו אוזני. לפני שיצאתי מהבית לכיוון הכיכר, שמעתי גם ראיון עם אחות החייל שאמרה בפירוש שמדובר בתמיכה בחיילי צה"ל. אם היו קריאות אחרות, אני לא שותפה להן".


"עומדת לו חזקת החפות", אלאור אזריה. "עומדת לו חזקת החפות", אלאור אזריה.


לדבריה של ח"כ קורן, לאחר שהייתה עדה במהלך ההפגנה לתקיפתו של כתב ערוץ 10, שלבסוף חולץ בעזרת שוטרים, היא בחרה לעזוב את המקום. "לא צריך לעשות את הדברים האלה", היא אומרת. "היה גם מי שהתבטא כלפי בצורה לא יפה. אמרתי שלא צריך להתבטא כך. גם מעל בימת הכנסת, כשאני מנהלת את הישיבות, אני מבקשת מכולם לדבר במילים יפות. "אני רוצה לומר לך שאני תמיד נותנת כבוד לכל אחד", מוסיפה ח"כ קורן. "יש חופש ביטוי שמאפשר לכל אחד לומר את מה שעל לבו, אבל זה צריך להיעשות בדרך ארץ, במילים יפות. גם כשהרשימה המשותפת אומרת בכנסת שמדינת ישראל הורגת ילדים, אני מפסיקה אותם".


אז את לא ממש מתחרטת שהלכת להפגנה?

"מתחרטת? אמרתי שאני אגיע והגעתי. על מה אני צריכה להתחרט? באתי, ראיתי את האווירה והלכתי".

"חלון הזדמנויות"

 

השבוע פורסם על יציאתה לדרך של יוזמתו של ח"כ דוד ביטן (ליכוד) למתן חנינה לחייל היורה. ח"כ ביטן פתח במבצע החתמה של אזרחים על עצומה שתפנה לנשיא ראובן ריבלין ותבקש ממנו להעניק לאזריה חנינה, עוד בטרם יינתן גזר הדין במשפטו. אלא שח"כ קורן טוענת שיש למצות את ההליך המשפטי ורק אז לפנות לבקשת חנינה. "גרתי בקריית ארבע ואני מודעת לסיכונים שבפניהם עומדים החיילים", היא אומרת. "לפני חודש וחצי ביקרתי בחברון. הסתובבו איתי חמישה חיילי כפיר ששמרו עלי. הם ממש במצב לא נעים. הם במצב שבו הם מסכנים את חייהם. לפעמים אני יכולה להבין שקורה מקרה שצריך לנטרל את המחבל. במקרה של אוראל אני חושבת שצריך למצות את ההליך המשפטי ורק אחר כך לתת חנינה. יכול להיות שבנסיבות כאלה או אחרות נכון יהיה לפעול כך. אבל אם יורשע, בוודאי אתמוך בחנינה".


נתניהו הכריז בגולן כי היא תישאר שלנו לעד. מבחינתך, גם חברון וקריית ארבע יישארו שלנו לעד?

"בוודאי. היה יישוב יהודי בחברון עוד לפני הקמת המדינה. הייתה החלטת ממשלה להקים את קריית ארבע. שלחו אותם לעשות ציונות עוד לפני המהפך. יש לי חברים ערבים בחברון שגדלו ועבדו אצלנו. אחי הראה לי לפני חודש וחצי ששלחו לו הודעות. ערבים רוצים למכור את הבתים ברחוב השוהדא".


שלט עם דמותו של כהנא במהלך ההפגנה. צילום:אבשלום ששונישלט עם דמותו של כהנא במהלך ההפגנה. צילום:אבשלום ששוני


מה עמדתך בסוגיית החנינה למשה קצב?

"בנושא של קצב, צריך לדרוש ממנו בדיוק מה שדורשים מכל אסיר אחר. אם למשל דורשים מאסיר אחר שנשפט על עברה דומה להביע חרטה קודם לחנינה או שחרור מוקדם, אז צריך לדרוש גם ממנו. צריך להפעיל לגביו אותן אמות מידה בדיוק. צריך לנהוג בקצב כמו בכל אסיר אחר".


מה דעתך על הקריאות לשינוי החוק להנצחת רחבעם זאבי בעקבות שידור תחקיר "עובדה"?

"לא ראיתי את התוכנית 'עובדה' ואני לא רוצה להתייחס אליה, אבל אני רוצה לומר בהקשר של הטרדות מיניות שהייתי מצפה מנשים שעוברות הטרדה ללכת ולהתלונן במשטרה. כאישה אני מבינה את הקושי להתלונן, שזה כאילו את עוברת את זה בפעם השנייה, אבל אני מצפה שנשים לא ישאירו את הנושא פתוח לאורך שנים, אלא שילכו להתלונן. אני לא רוצה שינוהל משפט שדה ברשתות חברתיות. זה פוגע בהרבה אנשים בדרך. יש משפחות משני הצדדים".
 

כחברה בוועדה לבחירת שופטים, אמרת בעבר שבית המשפט העליון לא משקף את כל הגוונים בחברה הישראלית. אילו שינויים היית רוצה לראות בהרכב?

"הייתי רוצה לראות שופט ממוצא אתיופי, שופט ממוצא מזרחי, ולא רק אחד, ושופט ממוצא רוסי. אני פועלת להכניס שופטים כאלה לשלום ולמחוזי. אני רוצה יותר שופטים שהם עמך, שמבינים את האדם הפשוט. לפעמים אתה מגיע לבית המשפט עם אדם שאין לו מה לאכול. לא תמיד מי שחווה בבית שפע ורווחה יכול להבין אותם. היום בית המשפט לא משקף את כל מגוון התרבויות בעם, ולכן יש פה חלון הזדמנויות. יש חמישה תקנים פנויים. הייתי רוצה שיותר מועמדים שמשקפים את מגוון התרבויות יהיו בבית המשפט".
 

בכל הנוגע לעתיד, ח"כ קורן מקווה להיבחר לקדנציה נוספת ואף חותרת לתפקיד שרה בממשלה. "אני רוצה להתקדם ולהיות שרה",  היא אומרת. "במיוחד מעניין אותי חינוך. הייתי רוצה להיות שרת חינוך, רווחה או איכות סביבה".