האם שיחות וואטסאפ בהליך גישור יכולות לשמש כראיות במשפט "חטיפת ילדה"? בית המשפט המחוזי החזיר דיון לבית המשפט לענייני משפחה לאחר ששלל אפשרות כזאת. זה התחיל כסיפור קלאסי של מאבקי גירושין על עתידה של הבת שאמה "חטפה אותה לישראל" והסתבך כאשר בית משפט לענייני משפחה בחדרה, קיבל את טענות האם שגובו בהקלטות "וואטסאפ" ומסרים, לפיהן האב השלים עם אי החזרת בתו.

בית המשפט בחדרה דחה את תביעת האב על פי "אמנת האג" להחזרת בתו למקום מגוריו בשוויץ וקבע כי היא תישאר עם אמה בארץ, זאת מאחר והאב כאמור, "השלים עם אי החזרת בתו", זאת למרות חוות דעת של פסיכולוג שאין כל מניעה להחזרת הילדה לשוויץ. אולם האב, באמצעות עו"ד טל איטקין, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. לטענת עו"ד איטקין לא ניתן להציג לבית משפט כראיות "התכתבות בין הצדדים" שנעשתה במסגרת משא ומתן בין הצדדים שנעשה בהוראת בית המשפט ולא ניתנה לאב ולעורכת דינו האפשרות לחקור את האם על ההודעות הללו שלא כולן הוצגו בבית המשפט.

השופט סארי ג'יוסי אב"ד והשופטים חננאל שרעבי ועפרה ורבנר, קיבלו את הערעור וקבעו כי בית המשפט לענייני משפחה ידון מחדש בסוגיית ה"וואטסאפ" והמסרים ויכריע בה מחדש לאחר שמיעת שני הצדדים.