פרשת "ילדי תימן החטופים" שוב בכותרות. שרת המשפטים איילת שקד הודיעה שתפעל לחשיפת הפרוטוקולים החסויים של ועדת החקירה הממלכתית, אשר דנה בנושא בשנות ה-90' והגישה מסקנות בשנת 2001, שהוגדרו כחסויות למשך 70 שנה. גבי גזית שוחח היום (ראשון) ב"רדיו ללא הפסקה 103FM" עם הדוקטור רפי שובלי, חבר עמותת "אחים וקיימים", העוסקת באופן שוטף בפרשה. גזית הזכיר שמדובר בשאלה האם בשנים הראשונות לקום המדינה נחטפו תינוקות שנולדו למשפחות תימניות, על ידי בתי חולים, ארגונים, גופים ואנשים פרטיים, ונמסרו לאימוץ אצל משפחות חשוכות ילדים, רובן משפחות עשירות ממוצא אשכנזי.



"דיבורים כבר שמענו ואנחנו מחכים למעשים", אמר ד"ר שובלי על הצהרת השרה. "אנחנו מקווים שחשיפת המסמכים תיתן תשובות. לא יודעים אם הם ייחשפו באופן מלא או חלקי ואיך ייושמו ההצהרות. אנחנו לא חיים ממשפטים בכנסת. היינו במשרד המשפטים והגשנו מסמכים מפורטים, ואני מקווה שתהיה תשובה. השאלה שלנו פשוטה, אם לא קרה שום דבר וכולם רק עשו טוב והצילו אותנו, למה הוטל על מסקנות הוועדה חיסיון בן 70 השנה, שאין לו אח ורע. אין אף ועדת חקירה במצב דומה, גם לא בנושאים ביטחוניים. להערכתנו הבעיה מקיפה כמה אלפי מקרים, מלפני קום המדינה, ועד שנות ה-60' ואפילו תחילת ה-70'. ההערכה הזו לא מנותקת מהמציאות".






מספר כזה מעיד על מזימה של אנשים מרושעים.
"אולי הם ראו עצמם לא כמרושעים אלא כמושיעים. לאורך השנים היו מספר ילדים מאומצים שפנו לתקשורת. צילה לוין ואורי וכטל התאחדו עם משפחותיהם, ציונה היימן פגשה את המשפחה".

אחד הילדים שנמצאים ברשימת החטופים הוא אחיו של עורך הדין יוסי גמליאל, שסיפר: "אחי יוחנן נולד בפברואר 1952. בנובמבר 1952, בגיל 9 חודשים, הוא הרגיש לא טוב, ופינו אותו מהבית באשקלון לבית החולים 'קפלן'. הוא היה שם כמה ימים, ההורים ביקרו אותו, ובאחד הביקורים מסרו למשפחה שמצבו החמיר והוא הועבר לבית החולים 'איתנים' בירושלים, שטיפל אז בחולי ריאה. ההורים חזרו הביתה ולאחר יומיים נסעו ל'איתנים', שם אמר להם רופא שיוחנן נפטר ונקבר. הם ניסו לבקש את הגופה ולשאול, אבל ברגע שאמרו להם שהכל נעשה על ידי בית החולים, הם קיבלו את הדין. בשנים הראשונות הם לא ניסו למצוא את קברו. הם עלו ארצה רק שנתיים קודם ומבחינתם מה שאומרים בארץ הקודש זה קדוש. הם ישבו שבעה".

"בשנות ה-60' הם קיבלו צו גיוס ליוחנן שנפטר ונכנסו לחרדה, אבל אמרו להם שזו טעות, המשיך גמליאל, "בשנות ה-90' כשהתחיל סיפור ילדי תימן, הופעתי בוועדה, העדתי, והבנו שמדובר בתופעה. מהוועדה נתנו לנו מסמכים, שתי תעודות פטירה, שמעידות שאחי נפטר. לאחר חצי שנה קיבלנו הודעה שתעודות הפטירה מושהות, ואת מיקום הקבר בהר המנוחות. הלכנו ולא מצאנו כלום. חברה קדישא אמרו שבשנות ה-80' כיסו את חלקות הקבר של הילדים משנות ה-50' וקברו מעליהם מבוגרים. כלומר לא מצליחים לאתר את קברו".

גמליאל הוסיף, שבהנחה שאחיו יוחנן חי הוא כיום בן 62, ורוב הסיכויים שהוא רשום בתעודת הזהות של הוריו כילד ביולוגי ולא ילד מאומץ, לכן אין לו מוטיבציה לבדוק אם הוא מילדי תימן החטופים. "אני חושב שאחי חי כי לפני פחות מחצי שנה ביקשתי את התיק שלו מארכיון המדינה. מצאתי שם את כרטיס החולה שלו מבית החולים 'איתנים' בו הוא כביכול נפטר, ובכותרת הכרטיס כתוב: 'יוחנן נשלח הביתה' - לאן?. אלינו הביתה הוא לא הגיע. אין לי מושג מה קרה לו. אני לא יודע להגיד אם הוא חי. ייתכן שהוא ניתן למשפחה אחרת. מצד שני יש לנו את המסמכים מהוועדה שאומרים שהוא נפטר ונקבר בהר המנוחות, עם מיקום הקבר".

עריכת תוכן 103FM: אסף נבו