צחוק בצד: השחקנית תמרה קליינגון מעלה הצגת יחיד חושפנית

"תומא משחק מזל", המבוססת על סיפור חייה של קליינגון, שאמה, שלקתה בנפשה, התאבדה, חושפת שחקנית שמצליחה להכיל בתוכה טירוף ועקשנות אין קץ. "קודם כל, לא הייתי ממהרת לקרוא לעצמי קומיקאית. אולי אמנית שעוסקת גם בהומור וגם בהרבה דברים אחרים", מסבירה קליינגון איך קרה ששלפה עצמה מעמדת הקומיקאית לטובת הצגת יחיד דרמטית חושפנית.

"אחרי שאני חווה משהו בחיים האמיתיים, אני חייבת לעבד את זה רגשית ומחשבתית עוד קצת, כדי להבין מה בעצם קרה, ואז אני הופכת את זה לסיפור", מספרת קליינגון. "את הסיפורים האלה הקראתי לקואוצ'רית שלי, שיפי פרידמן, שמיד עודדה אותי לעשות מזה הצגת יחיד. לקח לה כמה שנים לשכנע אותי, אבל מהרגע שהסכמתי, הדרך הייתה קצרה. פניתי לשחר פוקס, חבר טוב ותסריטאי מוכשר, והתחלנו לעבד את הסיפורים למחזה. ככה התקבלתי לפסטיבל תיאטרונטו. המחשבה שעמדה מאחורי היצירה הייתה לתת ביטוי בימתי לסיפורים אוקראיניים אקזוטיים וליצור חוויה תיאטרלית חדשה של הצגת יחיד.

"כמו הרבה עולים מהדור שלי שעלו לארץ בגיל צעיר וניסו להשתלב בחברה הישראלית, לקח לי זמן לשאול את עצמי: מאיפה באתי? מה היה לפני שעליתי לארץ? בהצגה הזאת אני עונה לעצמי גם על השאלות האלה".

"כשהם שמעו שהחלטתי לעשות הצגת יחיד, הם מאוד שמחו. למזלי, האנשים הקרובים אלי הם אנשים מאוד מוכשרים, ולכן הם מיד נרתמו למשימה. ככה הגעתי למצב שיש לי ארבעה במאים: גל פרידמן, שהוא גם המנהל האמנותי, אפרת אביב, שהיא גם מעצבת התלבושות, תומר נהיר פטלוק, ובת אל פאפורה; וגם דאנה איבגי, שידה נגעה בכל דבר, ויונתן, בעלי, שעשה ייעוץ מוזיקלי, הכין אוכל לצוות הבמאים והפעיל את ההצגה".

"יש המון דרכים בעולם להעביר כאב. אנחנו בחרנו להעביר אותו בהומור, בדמיון וברגישות. שלושתם ביחד מאפשרים להכיל את הסיפור ולחוות אותו. אין לזה קשר לרייטינג. כאמנית שעוסקת 11 שנה בתיאטרון, אני מבינה שקהל הוא חלק מההצגה, במובן שהוא לוקח חלק פעיל בחוויה".

"אני חושבת שזה לא סותר. המחשבה ההתחלתית שלי הייתה להוציא ספר. במהלך חיי ניסיתי לבוא לידי ביטוי בכל מיני מישורים כמו ציור, בלט וכתיבה, אבל בסוף הבנתי שבמשחק אני יכולה להשתמש בכל הכלים האלה, בלי להגביל את עצמי לתחום אחד. למזלי ב'ציפורל'ה' אנחנו מאמנים את השריר של להיות שחקנים יוצרים על בסיס יומיומי. כל הקטעים שלנו נכתבו ובוימו על ידינו, לכן הכלים האלה כבר היו ברשותי".

"כן. עובדתית זאת הפעם הראשונה שאני עומדת לבד על הבמה. בגלל שיש עוד הרבה סיפורים שלא נכנסו, ההצגה יכולה להתפתח ולהשתנות להמון כיוונים, כך שמי שיבוא לראות את ההצגה בצוותא במוצאי שבת אולי יראה משהו אחר ממי שראה את ההצגה בתיאטרונטו".