על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדנבליט הונחה בימים האחרונים הצעת פשרה נוספת שבאה לפתור את בעיית המאחז עמונה, המיועד לפינוי עד תום השנה האזרחית הנוכחית. בהצעה, יושכר שטח הגובל ביישוב הקיים, לטובת העתקת 41 מבני היישוב אליו. שטח זה מנוהל על ידי "הממונה על רכוש נטוש באיו"ש", המאגד את האדמות הפרטיות שבעליהן עזבו את האזור ולא חזרו לתבוע את בעלות עליהן.



על פי ההצעה, תושבי עמונה ישכרו את השטח, והכסף יישמר לבעל הקרקע, אם יבוא ויוכיח את בעלותו עליה. חוזה השכירות על הקרקע יהיה לשלוש שנים בלבד, ויוארך כל פעם בשלוש שנים נוספות. המבנים שייבנו יהיו ניתנים להזזה או לפירוק. אם תתקבל הצעה זו, היא מייתרת, לכאורה, את המשך בניית היישוב החדש שליד שילה, שיועד במקור למגורשי עמונה, אך במועצה האזורית מטה בנימין ממשיכים בקידום היישוב במקביל להסדרת המאחז.



פינוי מאחז עמונה, צילום: פלאש 90פינוי מאחז עמונה, צילום: פלאש 90



אביחי בוארון, יו"ר מטה עמונה, דוחה את המתווה שהוצע וטוען כי יש לפתור את הבעיה באופן רוחבי לא רק בעמונה אלא בכל יו”ש. “אלפי משפחות נמצאות במצב של אי ודאות, ומה שיכול להביא מזור זה דבר אחד – חוק ההסדרה, והדרג המדיני צריך לטפל בבעיה הזאת. אנחנו, מבחינתנו, לא זזים לשום מקום. אנחנו נסדיר את עמונה בעמונה”, אומר בוארון. בנושא אחר, בכנסת ציינו אתמול 11 שנים להתנתקות מגוש קטיף. יו"ר הכנסת, ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שהתנגד בשעתו בתוקף לתוכנית, הביע תקווה כי "נראה סוף-סוף את החלת הריבונות הישראלית גם במקומות כמו גוש עציון ובקעת הירדן".



בפני מפוני הגוש דיבר גם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג שאמר: "דווקא כי אני מבין את הכאב, אני כאן היום. כולנו אחים והכאב על פינוי היישובים הוא עצום. יחד עם הכאב, זו הייתה הכרעה דמוקרטית והיום ברור כי איש לא חושב שצריך לחזור ולהיות בתוך עזה".