השר לשעבר בנימין (פואד) בן אליעזר הלך הערב (ראשון) לעולמו והוא בן 80 במותו. בן אליעזר היה קצין בדרגת תת-אלוף, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, יושב ראש המפלגה ושר בממשלות ישראל. בהודעה מטעם מבית החולים איכילוב על פטירתו, נמסר כי בית החולים ציין משתתף בצער המשפחה ומודה על ההחלטה לתרום את קרניות עיניו של בן אליעזר לאחר פטירתו. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה, דולי וחמישה ילדים. 


הלווייתו תתקיים ביום שלישי הקרוב, 30.8.16 בשעה 15:30, מועד שנקבע עקב המתנה להגעה של חלק מבני משפחתו השוהים בחו"ל. לבקשתו של פואד טרם מותו, הוא ייקבר בקרבת הוריו בבית העלמין שבחולון.  

בן אליעזר נולד בשנת 1936 בבצרה שבעיראק ועלה ארצה עם הוריו, סלאח ופרחה בשנת 1950. את שירותו הצבאי החל בן אליעזר בשנת 1954 כאשר התגייס לחטיבת גולני. שם הוא שימש במספר רב של תפקידים, כאשר הבכיר מביניהם היה מפקד פלוגה בחטיבה. בהמשך דרכו פיקד על סיירת שקד, שימש כקצין הקישור לכוחות הלבנוניים בביירות, היה למושל דרום לבנון, מפקד אזור יהודה ושומרון וכמתאם פעולות הממשלה בשטחים והשתחרר בדרגת תת אלוף. במהלך שירותו השתתף במבצע קדש, מלחמת ששת הימים, ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה.

בנימין בן אליעזר, הרמטכ''ל מוטה גור ורפאל איתן. צילום: במחנהבנימין בן אליעזר, הרמטכ''ל מוטה גור ורפאל איתן. צילום: במחנה


הפגישה עם יאסר עראפת



לאחר סיום שירותו בצבא, חבר בן אליעזר לנשיא לשעבר, עזר ויצמן ז"ל, והם הקימו את מפלגת בשנת 1984 את מפלגת "יחד". בבחירות שלכנסת ה-11, שהתקיימו באותה השנה, זכתה המפלגה לשלושה מנדטים ובכך הפך אליעזר לראשונה בחייו לחבר כנסת. לאחר הבחירות התאחדה מפלגת "יחד" עם מפלגת העבודה, ואליעזר המשיך לכהן כחבר כנסת מטעמה עד בחירות 1992, בהן שימש כראש מטה ההסברה של יצחק רבין ז"ל.

לאחר ניצחונו של רבין בבחירות, מונה בן אליעזר לשר הבינוי והשיכון, וב-1994 נסע, בשליחותו של רבין לתוניסיה, שם פגש את יאסר עראפת. ב-1999, לאחר שאהוד ברק נבחר לראשות הממשלה, מינה ברק את בן אליעזר לשר התקשורת ולסגן ראש הממשלה ובהמשך מונה שוב לשר הבינוי והשיכון. בממשלת שרון שימש בן אליעזר כשר הביטחון בתקופת האינתיפאדה השנייה. בתקופת כהונתו הוביל את מבצע ''חומת מגן'' ביהודה ושומרון ואת הקמת גדר ההפרדה עם ראש הממשלה אריאל שרון. בתקופה זאת גם ירש בן אליעזר את מקומו של שמעון פרס כיושב ראש מפלגת העבודה, בהתמודדות שקיים מול יושב ראש הכנסת לשעבר, אברהם בורג.

שר השיכון בנימין בן אליעזר עם ראש הממשלה יצחק רבין. צילום: אבי אוחיון, לע''משר השיכון בנימין בן אליעזר עם ראש הממשלה יצחק רבין. צילום: אבי אוחיון, לע''מ


בסוף שנת 2002 הוביל בן אליעזר את פרישת מפלגת העבודה מממשלת שרון במחאה על תקציב, ומעמדו במפלגה נחלש. בבחירות הפנימיות הבאות התמודד מול חיים רמון ועמרם מצנע, שיצא המנצח והוביל את המפלגה לאופוזיציה לאחר בחירות 2003. בהמשך שירת בן אליעזר כשר התשתיות הלאומיות ושר התעשייה המסחר והתעסוקה.



בנימין בן אליעזר עם ראש הממשלה אריאל שרון והרמטכ''ל שאול מופז, 2001. צילום: אבי אוחיון, לע''מבנימין בן אליעזר עם ראש הממשלה אריאל שרון והרמטכ''ל שאול מופז, 2001. צילום: אבי אוחיון, לע''מ


בן אליעזר עם נשיא מצרים חוסני מובארק. צילום: פלאש 90בן אליעזר עם נשיא מצרים חוסני מובארק. צילום: פלאש 90


עם אהוד ברק ויעל דיין בכנסת. צילום: יעקב סער, לע''מעם אהוד ברק ויעל דיין בכנסת. צילום: יעקב סער, לע''מ



החקירה במשטרה וההידרדרות במצבו הבריאותי


באוגוסט 2013 הכריז בן אליעזר כי בכוונתו להתמודד על תפקיד נשיא המדינה ומפלגת העבודה אימצה אותו כמועמדה הרשמי. ארבעה ימים לפני הבחירות לנשיאות שנערכו ב-10 ביוני באותה השנה, זומן בן אליעזר לחקירה באזהרה במשטרה, בחשד שקיבל כספים באופן לא חוקי לצורך מימון רכישת ביתו ביפו מאיש העסקים אברהם נניקשווילי.

בחודש אוקטובר הודיע היועמ"ש כי בכוונתו להעמיד לדין את בן אליעזר בגין שוחד, מרמה והלבנת הון. העבירות בגינן הומלץ להגיש נגדו כתב אישום בוצעו בין השנים 2007-2014 בהיותו חבר כנסת, ובחלק מהזמן כשר בממשלה. על פי החשד, דרש וקיבל בן אליעזר סכומי כסף בעד פעולות הקשורות בתפקידיו מאנשי עסקים שונים, ובכספים אלה רכש בין היתר נכסי נדל"ן. עוד נחשד כי המיר ללא דיווח תוך ביצוע פעולות הסוואה והסתרה, מט"ח בשווי מאות אלפי דולרים, אותו החזיק במזומן בכספות בביתו ובבנק. בן אליעזר נחשד בנוסף לכך במסירת הצהרות הון כוזבות ליו"ר הכנסת, כשלא כלל דיווחים הנוגעים להון ונכסים שצבר, ובכך שלא הגיש דוחות לרשות המסים והעלים ממנה הכנסות חייבות במס הנובעות מניצול מעמדו כעובד ציבור בכיר.
 

בן אליעזר מצביע בבחירות לנשיאות. צילום: פלאש 90בן אליעזר מצביע בבחירות לנשיאות. צילום: פלאש 90


מצבו של בן אליעזר התדרדר במשך התקופה האחרונה, כאשר הדבר מנע ממנו להיות שותף פעיל במשפטו, כך לפי החלטת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב בני שגיא. ההחלטה התקבלה בעקבות חוות דעת רפואית שהגישו סנגוריו, לפיה מצבו הבריאותי של שר הביטחון לשעבר קשה ביותר. השופט שלח את הפרקליטות וההגנה במשפט להידברות בדבר המשך ההליכים המשפטיים נגד הנאשמים האחרים, שהתעכבו בשל מצבו של בן אליעזר. עוד פסק כי בן אליעזר אף אינו יכול להעיד במשפט.

סנגורו של בן אליעזר, עו"ד עמית חדד, ציין כי אז צוות ההגנה הגיש לבית המשפט חוות דעת של שלושה מומחים, "הכי בכירים במדינת ישראל", שקבעו כי בן אליעזר אינו כשיר לעמוד לדין. "הנאשם לא יכול להתייצב בבית המשפט, בוודאי לא באופן סדיר, ואינו יכול להיות מעורב בו במידה פעילה", ציטט מחוות הדעת.