בעת שמשפט אלאור אזריה, החייל היורה מחברון, מתחדש, כתבה אחותו אתי פוסט נסער בפייסבוק בו היא שואלת בתסכול "כמה רוע אפשר לבלוע?! מזה חמישה חודשים שמשפחתי ואני נתונים בסיוט מתמשך. מיום ליום מתבהר לציבור מימדי העוול הנורא שנעשו לנו: מסכת של טיוחים, מניפולציות ושקרים שכל מטרתם להרשיע את אחי ולמוטט את משפחתי. לשמחתי, קמו השבוע מפקדים אמיצים שגיבו, בעדותם, את התנהלותו של אחי בקרב ומוטטו, למעשה, את טיעוני התביעה. בכל מדינה מתוקנת, היו מפסיקים את המשפט ומשחררים, לאלתר, את אחי".

עוד כתבה: "בנוסף לסבל שעובר עלינו, משפחה שקטה ונורמטיבית, נחתו עלינו מכות נוספות. אין שמץ של ספק שיש קשר הדוק בין הדברים והגורם הישיר לסבלנו הוא ההתעללות במשפחה. אבי, צ'ארלי, לא יכול היה לעמוד בכאב הנורא והתמוטט בתחילת החודש. הוא עבר אירוע מוחי וכעת נמצא בשיקום, לומד ללכת ולתפקד מחדש. אתם חייבים להבין שאבא שלי הוא מלח הארץ, אדם ששירת את המדינה כל חייו (בצבא ובמשטרה). כל רגע פנוי שמצא, עזר לנזקקים ולחיילים מ"פרויקט נערי רפול". לפני שנתיים קרסו המערכות בגופו ונזקק להשתלת כליה. וכעת, הוא אפילו לא יכול להגיע לדיונים!!! לחזק את בנו ולתמוך במשפחה. מומחי רפואה קבעו, חד משמעית, שנוכחותו של אחי ליד אבי נחוצה לשיקומו הרצוי. מדוע אין מאפשרים לאחי להיות עם אבי?! מהיכן הרוע הזה?! שמעתי שרוצחת שדקרה את אחותה 80 פעם, שוחרר לפני שבועיים למעצר בית... למה עושים לנו אתה זה?! האם רוצים לחסל את המשפחה שלי?"




בהמשך ציינה כי אביה הוא לא היחיד שמצבו הורע בתקופה האחרונה: "וכאילו לא די, אתמול התמוטט דודי האהוב, ויקטור וכעת הוא מאושפז במחלקת לב, אתם חייבים להבין!!! ויקטור מילא את מקומו של אבי בשבועות האחרונים ודאג לאחד את המשפחה המרוסקת: להביא את אמי לבקר את אחי ולאולם הדיונים, לשבת לידינו בדיונים עד השעות המאוחרות של הלילה, להרגיע את אמי שלא יכלה לשאת עוד את ההתעללות בנו. דודי היקר עבר שישה צינתורים בשנים האחרונות ומדובר באדם שאף הוא תרם כל חייו למדינה. ככה חינכו אותנו מהיום הראשון! וזו גם הסיבה שאחי קיבל תעודת הצטיינות!!!"

"כעת, נותרנו ללא רועה", הוסיפה. "לבד במערכה האכזרית. הפקירו את אחי ונטשו אותו מדמם בשדה הקרב. ועכשיו, הצליחו לרסק גם אותנו. מאין יבוא עזרי? למה מתעללים בנו כך? מדוע הם כ"כ נחושים לחסל אותנו? ואיפה המנהיגים שלנו? אלה שיודעים להצטלם ולגרוף קולות, כשנוח לנו? אני על סף יאוש. מעולם לא חשתי חוסר אונים מסוג זה, מהול בתסכול נורא. בבקשה, תצילו אותנו. איני יכולה עוד". 


אלאור אזריה ומשפחתו בבית הדין הצבאי. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90




"הכל הלך לפי תחושת הבטן"

 

משפטו של אזריה חודש בתחילת השבוע, ואמש התייצבו על דוכן העדים חיילים ואזרחים נוספים שהיו בזירה בזמן האירוע, ולפי צוות ההגנה הם היו אמורים לחזק את גרסתו של אזריה. זאת לאחר ששלשום, לראשונה מאז החל המשפט, עלה על הדוכן עד צבאי משמעותי שחיזק את גרסתו והיטיב עם קו ההגנה שבחר הנאשם יחד עם עורכי דינו.

אחר הצהריים עלה לדוכן העדים ד', חייל בפלוגה של אזריה, שהסתכסך עם מפקד הפלוגה, רס"ן תום נעמן, האשים אותו בטיוח האירוע ואף פרסם פוסט בנושא, שעליו נדון לעשרה ימי ריתוק. בעדותו, תיאר ד' את השתלשלות האירועים מרגע שהחיילים הוקפצו לאירוע ועד החזרה לבסיס. "הייתי בפלוגה יחד עם המ"מ שלי, ישבנו במרכז פלוגה כששמענו כרוז בפלוגה של הקפצת פלוגה. החמ"ליסט יצא וצעק במוצב. עזבנו הכל אני המ"מ ועוד כמה חיילים עלינו על ב' עם כל הציוד ורצנו לכיוון האירוע. באמצע הדרך ראיתי שיש חייל פצוע מדמם ושלפתי את התחבושת שלי".

"ליד החייל היה שרוע מחבל זיהיתי שהוא מת זה היה ברור. בהמשך הכביש היה מחבל נוסף זיהינו תנועות. לא משהו דרסטי. בזמן שאני חבשתי את החייל המ"מ שלי הלך לכיוון המחבל השני ואני זיהיתי התקהלות ליד העמדה, דרכתי את הנשק ורצתי לכיוון ההתקהלות. הלכנו להתקהלות, פיזרנו את האנשים שעמדו אחרי העמדה. ניסינו להכניס באיומים וצעקות את האנשים שהיו על הגגות למעלה מחשש שיזרקו אבנים ומטענים. ואז שמענו את הירי. חמש דקות אחרי זה ראיתי את אלאור שהתקרב אלינו ושאלתי אותו 'אתה ירית?' הוא אמר לי 'כן'. עשר דקות אחרי זה הגיע אלי המ"מ ואמר לי להתקפל חזרה. זו הייתה ההוראה הראשונה שקבלתי. עד רגע זה הכל הלך לפי תחושת הבטן".