בתשעת החודשים הראשונים של 2016 חל גידול של כ־15% במספר התיירים שבאו לאתונה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והעיר צפויה לארח בשנה זאת ארבעה מיליון וחצי תיירים. הללו באים כדי לראות את האתרים ההיסטוריים, לבלות בברים ובבוזוקיות וגם כדי לאכול טוב. פרנסי התיירות ביוון אינם מסתפקים בקיים, והם מבקשים לחזק את מהלכי ההתאוששות של הכלכלה בתחומם. לכן, הם הזמינו חבורה בינלאומית של עיתונאים לבלות 48 שעות באתונה.
האקרופוליס ידע שליטים רבים מאז ימי פריקלס, שהיה אחראי לשיקומו לאחר ההרס שזרו שם הפרסים. מאז עברו שם אלכסנדר הגדול ממוקדון, הרומאים, הביזנטים שהקימו כנסייה, הטורקים שבנו מסגד והוונציאנים שלא חסו עליו והפגיזוהו בתותחיהם. בראשית המאה ה־19 החל האתר לעורר עניין בקרב ארכיאולוגים, ויצירות אמנות שלמות – פסלים וגמלונים – נשדדו, וחלקן מפאר עד היום מוזיאונים בבירות אירופה. יוון המודרנית בחרה להקים מוזיאון שיאפשר את שימור היצירות הנצחיות וגם את הצגתן לציבור הרחב. מוזיאון האקרופוליס נפתח לפני כחמש שנים לצד הטיילת החדשה המקיפה את אתריה ההיסטוריים של אתונה. המבנה המודרני מציג את היצירות הקלאסיות על פני ארבע קומות, והתצוגה מלווה בהסברים באנגלית. אסור להחמיץ. אפילו שלא ביקרנו שם בפעם הזאת, ראוי להזכיר כאן מוזיאון ותיק יותר, המוזיאון הארכיאולוגי, שנוסד ב־1874 ומציג יצירות בעלות חשיבות היסטורית מכל רחבי יוון.
מסעדת Elaia חולשת על כיכר שלמה ומן הגג שלה נשקף, כן, האקרופוליס. לא נרחיב בשבחיו של האוכל היווני, אבל נציין כי כאשר קנקן או בקבוקון של אוזו צונן מלווה את הארוחה, השמחה רבה.
שכונת מונסטראקי, ששאבה שמה מהכיכר הקרויה על שם הכנסייה שבה, מוכרת כשוק הפשפשים של אתונה, אולם זה זמן רב אינה רק כזאת. רחובותיה משופעים בחנויות מזכרות, בגדים וטלפונים סלולריים. הרחוב המקביל לגדר מתחם ה"אגורה" (ככר השוק העתיקה) מתייחד בהיצע של טברנות. האגורה חשובה בהיבט היסטורי באותה מידה כמו האקרופוליס, כי שם התנהלו בתקופה הקלאסית החיים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים של אתונה. היא היתה מוקפת באכסדראות ושם ישב סוקרטס עם תלמידיו. על פני השטח הנרחב יש שרידים לא מעטים ובמקום גם מוזיאון.
בשכנות למוסטראקי מצויה שכונת פסירי, שהייתה שכונת פועלים ובתי מלאכה ובתחילת שנות האלפיים המירה תלבושת והפכה לשכונה של צעירים עם בתי קפה, ברים ומועדונים. כיום, לפי עדות מארחינו, נמוגה ההילה של הרובע, אם כי מצאנו שם לא מעט מוסדות שעדיין פעילים. הם ייחסו את דעיכת הרובע למשבר הכלכלי של 2014, שהשפעתו - העלאת מסים, עליית מחירים וקיצוץ בשכר - ניכרת עד היום. בהגיענו לכיכר סינטגמה צפינו במאות מפגינים שמחו על הקיצוץ בפנסיות שלהם.
האטרקציה הנוכחית היא הפארק רחב הידיים, שנועד לשמש ריאה ירוקה לעיר, וגם מרפסת הגג. אופיו של המקום הזכיר לי את מרכזי התרבות של לונדון, הברביקן והסאות’ בנק. גם המיליארדר אריסטוטל אונסיס, שזכה לכותרות צבעוניות יותר מגיסו בזכות הרומן שלו עם זמרת האופרה מריה קאלאס ונישואיו לג’קלין קנדי, ייסד קרן שהקימה מרכז תרבות משלה שנושא את שמו. באולמותיו של הבניין המבהיק, שצורתו קובייה, מתקיימים תערוכות ומופעי תיאטרון, וקומת הגג הוקדשה לטובת תרבות המזון בדמות מסעדה יוקרתית.
התרעות פיקוד העורף