ביום רביעי 22 במרץ יתקיים במרכז שלוה בירושלים “פורום הפיס לחינוך וכלכלה", שמטרתו להעלות לדיון ציבורי נושאים כמו מקורות המימון של מערכת החינוך, קשר בין חינוך לתעסוקה, השפעת החינוך על התל"ג ושכר המורים. לאירוע, שיתקיים זו השנה השלישית, יגיעו דוברים בכירים מהארץ ומהעולם.

“למה בכלל אנחנו עוסקים בנושא?". יו"ר מפעל הפיס, האלוף במיל' עוזי דיין, היה מוכן לשאלה. “חלק גדול מאוד מהרווחים שלנו הולך לחינוך. כיתות לימוד, גני ילדים, מיזמים. לא סתם בכל הארץ פזורים בתי ספר של מפעל הפיס. אנחנו תומכים בחינוך, כי מבחינתנו הוא היעד הלאומי והחברתי מספר אחת. הוא נותן הזדמנות שווה בכניסה לחיים לכל נער ונערה".

האם לא צריך להשאיר את החינוך לאנשי המקצוע?
“אנחנו רוצים לשים את החינוך כגורם מוביל בשיח הציבורי, כמו מה שקרה לכלכלה בעשר השנים האחרונות. לפני זה היו אומרים שכלכלה היא עניין לכלכלנים ולאנשי עסקים, אבל הכלכלה משפיעה על כל אחד, ולכן צריך שיח ציבורי. אותו דבר עם החינוך. הוא משפיע על כולנו. לא רק המורים מחנכים, גם ההורים מחנכים".

אחד הנושאים המרכזיים בכנס, שאליו יגיעו בין היתר אנשי חינוך, יזמים וכלכלנים, יהיה חדשנות חינוכית וכניסת הטכנולוגיה לבתי הספר. למשל המיזם “ישראל דיגיטלית", שמוביל המשרד לשוויון חברתי, שבראשו עומדת השרה גילה גמליאל. המיזם היומרני שואף למנף את המהפכה הדיגיטלית וההתקדמות הטכנולוגית לצמצום פערים, בין היתר בתחום החינוך.

“סגרתי כבר על הסכם להפיכת הנגב המזרחי לדיגיטלי", מספרת השרה גמליאל. “תחשוב שלימודים מקוונים יהיו בעתיד בכל רחבי הארץ. ילדים מצפון תל אביב ומרמת גן ילמדו עם ילדים מג'ת ומקריית שמונה. מלבד ההיבט הלימודי, יש כאן ראייה של הפסיפס האנושי. הלימודים המקוונים ישנו פלאים את מערכת החינוך וייתנו מענה למצוקת המורים במקצועות של המאה ה־21. הפערים שקיימים בשל מיקום גיאוגרפי יהפכו ללא רלוונטיים. השיעורים של מיטב המורים יוכלו להגיע לכל מקום בארץ".

בחזונה של השרה, לימודים דרך הרשת לא רק ישמשו את תלמידי בתי הספר אלא גם את המערך האקדמי. “קורסים מקוונים לכל הסטודנטים בעולם ימנפו את מדינת ישראל ומוסדותיה האקדמיים", השרה גמליאל מספרת. “כבר יצאנו לדרך. במקצועות כמו פילוסופיה, יהודית ולימודי התנ"ך אנחנו יכולים להיות המובילים בעולם. כל מי שירצה ללמוד, יירשם לקורסים המקוונים מהאקדמיה שלנו. יותר מזה, היום עקב אכילס של הסטודנטים נמצא בכניסה לאקדמיה, בטח במקצועות יוקרתיים. זה נובע במיוחד מחוסר הצלחה בלימודי הפסיכומטרי והאנגלית. לכן יהיו קורסים מקוונים בנושאים אלה, כדי שכל אחד יוכל ללמוד בקצב שלו, במינימום משאבים וללא עלויות. זה מה שאני עושה במשרד, לתת שוויון הזדמנויות מלא".

ראיתם את זה קורה בעולם?
“בהחלט, זה קיים באוניברסיטאות כמו הרווארד, ייל וקולומביה, ואין סיבה שזה לא יקבל את הדגש גם אצלנו. לימודים מקוונים קיימים כמעט בכל המדינות המתקדמות. אני מאמינה שמדינת ישראל, אחת המובילות בעולם בתחום הדיגיטציה, תהיה אור לגויים. לדעתי, זה ייצור מהפכה אמיתית בסוגיית החינוך".

לצאת מהכיתה

השאלה היא עד כמה רחוק ילך החינוך עם הטכנולוגיה. יש אפילו מחשבה שבעתיד רובוטים יחליפו את המורים. יו"ר מפעל הפיס, עוזי דיין, חושב שהשינוי הזה עדיין רחוק מביצוע. “הפוטנציאל בטח קיים", דיין אמר, “השאלה היא מה הרובוטים יעשו. אם תפקידם לנקות את הבית, אכן מדובר בעזרה גדולה. אבל בסוף לא המחשב מחנך אלא המורה וההורה. כמו שהסייבר לא ינצח את הטרור, אז בחינוך לא הסייבר יחנך. צריך להתאמץ הרבה יותר בשביל לנצל את הקדמה לדברים שהם לא רק משחקים, פרסומות, צרכנות ורכילות".

דיין עומד לדבר בפורום על נושאים שלא לומדים בשטח בית ספר, ושאותם מחשב בטח לא יכול להעביר. “צריך לשנות בחינוך את התפיסה ולא לקיים 99.9% מהלימודים בתוך הכיתה", הוא משוכנע. “צריך לצאת החוצה, לסיורים וטיולים. נכון לעכשיו זה אחוז אפסי מהתוכנית. ההמצאות הכי חשובות לא צצו מישיבה בכיתה אלא משום שיצאו החוצה וראו מה קורה בשכונה ובטבע".

דיין, שמכהן גם כנשיא “כנס ישראל - שדרות לחברה", מתייחס לנושאים שלא זוכים לביטוי ראוי במערכת החינוך. למשל, לחינוך פיננסי. “ילדים מסיימים תיכון ואין להם מושג מה זה צרכנות, סקר שווקים, איך אתה מחשב עמלות, דברים פשוטים בחיים", הוא מסביר. “לא לומדים את המיומנויות החברתיות הבסיסיות. לא עוסקים בדיון, באיך מציגים נושא בשלוש דקות. לא לומדים להציג רעיון בכתב. לומדים את כל הקיצורים של הוואטסאפ, אבל אם אומרים להם ‘זה נושא, תכתוב ונמק בעמוד אחד מה עמדתך ולמה אתה חושב שכך צריך לעשות', הם נתקעים. ראיתי את זה בצבא ואתה מרגיש שמגרדים לך את המוח בנייר זכוכית. דבר אחרון, לא לומדים קבלת החלטות, שזה דבר בסיסי בחיים".

אנחנו למדנו?
“לא, ואני לא מתגעגע לפעם. אני לא מנסה לחזור למה שהיה. העולם השתנה בקצב מטורף, וקשה היום למערכת החינוך לעקוב. מורים מתקשים להכין תלמידים לחיים שהם בעצמם לא עברו. כשאתה בודק מה השתנה בכלכלה, במחקר, בתחבורה ובכלי הנשק, ומה השתנה בחינוך, אז בחינוך ההשפעה היא הכי קטנה".

אתגר הידע

בין הבאים לכנס יהיו שר החינוך נפתלי בנט, ראש העיר ירושלים ניר ברקת, נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון פרופ' רבקה כרמי ומנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר־תאני.

בכנס ידונו בין היתר במקצועות העתיד, המקצועות שבסכנת הכחדה, והרלוונטיות של מקצועות הלימוד. מי שמכירה היטב את הנושא ותהיה בין הדוברים היא יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, שמונה יותר מ־140 אלף חברים וחברות.

“זהו עידן שבו המורה אינו בעל הידע הבלעדי", אומרת בן דויד. “כיום מקור הידע מצוי ונגיש באינטרנט. צריך להתאים את אופן הלמידה כך שהילד יוכל לבחור במה הוא רוצה להצטיין, והמורה יכוון אותו לשם. תפקיד המורה משתנה ממקנה ידע למנחה, מכוון ומדריך. צריך לחשוב איך מכשירים מורה לעידן הנוכחי. המכללות להכשרת מורים צריכות לעבור שינוי מהותי בתפיסה של תפקיד המורה".

אילו מורים אנחנו צריכים?
“מורים שיידעו להבדיל בין עיקר לטפל, יצירתיים. זה מחייב בניית תוכנית ייחודית עבור כל ילד. היום כבר יודעים שאי אפשר ללמד כיתה של 30 תלמידים באותה שיטה. כל ילד מתחבר לשיטת לימוד אחרת, בעל תחומי עניין שונים, וצריך להתאים את ההוראה לכך. משרד החינוך צריך לצאת מהשבלונה שבה הוא מתנהל כבר 60 שנה, להתחבר לעידן הנוכחי ולשנות את שיטת הלימודים. כל המערך צריך להשתנות. ההכשרה, ההשתלמויות. משרד החינוך לא צריך להכתיב למורים אלא לתת להם לבחור מה נכון להם".

חינוך הילדים הוא מהדברים המשפיעים ביותר על חיי המשפחה. לאיזה בית ספר נשלח את הילד? עד כמה טובים שם המורים? אנחנו שואפים שילדינו ייהנו בכיתה ויחזרו עם חיוך על הפנים.

“מערכת החינוך מבינה והולכת בכיוון", משוכנע דיין. “התוצאות עדיין לא מספקות, כי צריך לשנות את הנושאים שלומדים בכיתה, את הכשרת המורים. בדברים מסוימים צריך לכפות על התלמידים לא להסתפק בקופי־פייסט. יש לך היום מחשב לצדך וזה סימן שאתה יכול ללמוד הרבה יותר טוב. צריך רק לחפש מידע ולהיות ביקורתי. לא להסתפק במשפט הנדוש ‘אבל זה היה כתוב בוויקיפדיה'".

הפרויקט בשיתוף מעריב ומפעל הפיס