לירון כראדי ונחמן איטח ז"ל, הצעירים שגופותיהם נמשו אמש (שני) ממי הכנרת לאחר שנעדרו במשך חמישה ימים, הובאו למנוחות בבתי העלמין באור עקיבא ו"קריית שאול" שבירושלים בהתאמה, בהשתתפות מאות בני משפחה, חברים ומכרים. כראדי ז"ל הותיר אחריו שני הורים, עופר וליאת, ושני אחים, שי וגד. בהלוויה לא נישאו הספדים מכיוון שמדובר בחודש ניסן שבו לא מספידים, אך אמו ליאת, שנמנעה לעשות זאת, התייפחה על קברו וזעקה: "איפה אתה בני אהובי? איך בורא עולם עשית לי את זה? איך הלכת לי? איך הלכת לנו בן אהוב שלנו?"



אביו של לירון, עופר כראדי, שנמנע גם הוא מלהספיד את בנו, זעק בבכי קורע לב ליד חלקת הקבר הטרייה: "איך עשית לי את זה בן? אתה בן הזקונים שלנו. כל הזמן וכל הימים האלה חיכיתי שתצא מהמים ולא באת". כשהוא נחנק מבכי הוסיף: "בן הזקונים שלנו, מדהים היית. זה לא אמיתי מה שקורה פה. אלוהים איך עשית לנו את זה? בבקשה אל תיקחו אותו ממני".



לירון כראדי ז"ל מובא למנוחות. "טיפוס חייכן ושמח". צילום: אבשלום ששוני
לירון כראדי ז"ל מובא למנוחות. "טיפוס חייכן ושמח". צילום: אבשלום ששוני



לירון כראדי בן 17 ומשפחתו גרים באור עקיבא אך הוא למד בתיכון "שי עגנון" בנתניה. בהלווייתו נראו לא מעט תלמידי תיכון צעירים מאוד שלא הפסיקו להתייפח. חברו ירון אמר: "הכרתי את לירון, הוא היה ילד טוב. שמעתי את כל הסיפורים על השתייה והאלכוהול בחוף לבנון בטבריה, אך זה בפירוש לא לירון. הוא לא היה במשחק הזה. יכול להיות שהוא היה בחוף הזה אבל לא עם שתייה ולא עם מוזיקה בקולי קולות. הוא הלך מאיתנו ועזב אותנו החברים כי בסך הכל הוא רצה ליהנות בחוף הים ובכנרת עצמה, אך אז באה רוח אכזרית שלקחה אותו מאיתנו".



מורן חברה לשכבה הוסיפה: "לירון היה טיפוס חייכן ושמח. זה כל כך כואב. הוא דיבר על להתגייס לצבא, דיבר על גולני. הוא רק היה בתחילת חייו ולחשוב שאין לנו חבר כרגע זה בלתי נקלט". 



הרב אליהו אלבז, רבה של אור עקיבא, הסתפק בשני משפטים קצרים: "באתי לחזק את המשפחה. היו חזקים, ההתמודדות עם הכאב עצומה, אבל שמרו על עצמכם והיו חזקים".




"נחמן, למה הלכת ממני?"


הלווייתו של נחמן איטח התקיימה מוקדם יותר בבית העלמין "גבעת שאול" שבירושלים, בהשתתפות מאות אנשים. כזכור, איטח טבע לאחר שמזרן הים שעליו שכב עם חברתו התהפך. חברתו ניצלה בזכות רוכבי אופנוע ים שעברו במקום.



במהלך ההלוויה נשמעו זעקות שבר מצד משפחתו שהתקשו להיפרד ממנו. "נחמן, למה הלכת לי?", זעקה אמו בקול שבור. אביו דוד נפרד ממנו במילים: "נחמן, אנחנו אוהבים אותך ומוחלים לך". דודו של איטח, דוד, ספד לו גם הוא: "המוות נכנס בחלון כמו גנב. מאיפה המכה הזו באה עלינו. כבר קברתי אח וכמה אחיינים. כמעט כל שנה-שנתיים הולך מישהו במשפחה. שהקדוש ברוך הוא יפסיק את הגזרה הזו".



קרוב משפחה נוסף סיפר: "במשך כמה ימים היינו בין חי למת. כל הזמן ניסינו לברר ולקבל כל פיסת מידע. ברגע שהבשורה הנוראית הגיעה היה לנו קשה מאוד. אין יותר קשה מזה שהורה שהביא לעולם ילד וגידל אותו מביא אותו בריא מביא אותו לקבורה. זה לא טבע העולם".



מיד לאחר מציאת גופתו התקשו בסביבתו של איטח להשלים עם הידיעה על כך. חברתו כתבה בחשבון הפייסבוק שלה: "נחמן שלי, כל התפילות, הקבלות, הן לא הלכו ריקם, מצאו את הגופה שלך, זיהו אותה. מלאך קטן שלי, לא הגיע לך לסיים ככה. מתחננת שתחזור, תחזור לחייך, תחזור לחבק אותי כשאתה לא מרגיש טוב לי, תחזור להרקיד אותי גם כשלא בא לי. לאן הלכת לי?"