לאחר שפורסם כי הטלפון הנייד של אביו של החייל בניה רובל ז"ל, לוחם צנחנים שנהרג במבצע "צוק איתן", נגנב מרכבו, הודיעה אתמול המשטרה כי הטלפון נמצא. "פעילות חקירתית מאומצת בפיקוד השוטר הקהילתי בשכונה הובילה בסופו של דבר למציאת מכשיר הסלולר של האב", מסרה המשטרה. היום (חמישי) התראיין זאב רובל, אביו של בניה, לגל"צ וסיפר על הטלטלה הרגשית שעבר. "איך שנכנסתי לרכב ראיתי שהטלפון נעלם", סיפר זאב. "הדבר הראשון שאני מסתכל עליו כל יום זה התמונה של בניה בטלפון. את ההודעות שלו קשה לי לשמוע, אבל על התמונה אני לא מפסיק להסתכל". 

זאב המשיך וסיפר בהתרגשות: "ההודעה שהכי קשה לשמוע היא זו שבה הוא אמר לי: 'אבא אני מודה לך שעזרת לי לעבור את הניתוח בעיניים, עשית אותי מאושר. אבא, שתדע שהרבה משפחות רוצות, אבל לא כל אחד יכול לעשות את זה. עזרת לי המון. זה הציל אותי. קל לי יותר באימונים ובמשימות שלי, נולדתי מחדש".

זאב סיפר על השתלשלות האירועים מאז הבין כי הטלפון שלו, ובו המזכרות מבנו, נגנב: "פנינו לפעיל ציבור בחולון, מיקי בוזגלו, והוא יצר קשר עם שוטר שהוא מכיר. בסופו של דבר אני מגיע למשטרה, ראיתי בכניסה את בוזגלו וכולם עומדים ושואלים אותי עם דמעות. פרצתי בבכי, זה הרגיש כאילו הבן שלי חזר אלי בחזרה".

יש דברים שאתה עוד לא נוגע בהם?

"ארבעת התיקים שלו. אני לא מסוגל לגעת. ארבעה תיקים ששוכבים בחדר שלו ולא פותחים אותם. הדבר היחיד שהוצאנו זה את הפלאפון שלו בשביל הסמסים. הוא כבר מת להיכנס פנימה, וההודעה האחרונה שלו הייתה שהוא לא פוחד לאבד צלם אנוש אם זה עוזר למשפחה ולמדינה". 

"קשה לי להיזכר בו, יום הזיכרון זה כל השנה. אני פשוט שומע שירים, אני שומע את "אמא" של משה פרץ, שהוא הקדיש לו את השיר הזה, אני ממש בוכה. אני רואה צנחן בדרך עם נעליים אדומות, אני פורץ בבכי. עוד מעט זה שלוש שנים. זה יותר קשה", סיפר.