ביום ראשון יחגגו המוני ישראלים את ל"ג בעומר, לאחר הסערה הציבורית שחולל שר החינוך נפתלי בנט, שהחליט לדחות את חופשת החג במוסדות החינוך ליום שני מחשש לחילול שבת המוני. אבל בשטח, המדורות כבר דולקות וימשיכו לדלוק עד שכל ילדי הגן ובתי הספר יסיימו לקיים את ה"מצווה". לאחרונה הולכים וגוברים הקולות בקרב הציבור הדתי והחילוני כאחד, המבקרים את המנהג ואת זיהום האוויר הכרוך בו.

בפוסט שהעלה הרב חיים אמסלם, יו"ר תנועת עם שלם, ביום שלישי השבוע, הוא הביא מדבריו של רבי יוסף משאש: "אין שום מצווה ולא כבוד לצדיקים, לא בהשתטחות ולא בהדלקה כלל". "מי קבע של"ג בעומר זה חג, ומי קבע שמדורות זה חלק מהחג. זה כתוב ב'שולחן ערוך'? זה כתוב בתורה?", קובל אמסלם. "לעניין המדורות אין שום מקור רציני קדום, וזו לא מצוות תורה. ל"ג בעומר הוא יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי, תלמידו של רבי עקיבא, אבל מנהג הדלקת הנרות ביום זה יצא מכל פרופורציה. במקום נרות, קיבלנו מדורות וזיהום סביבתי. במירון זה הפך לסכנת נפשות. מאות אלפים בצפיפות, בדוחק ובעשן, והשנה זה כרוך גם בסכנה של חילול שבת".

גם לדברי ד"ר מאיר בוזגלו, יו"ר תנועת תיקון ומרצה במחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית, "צריך לשים גבול ומידה לעניין הזה, שהגיע למצב שקשה לנהל אותו. אני חושב שצריך לתת יותר תוכן מהותי והגותי לחג. למצוא דרכים שבהן אנשי רוח יבטאו את חשיבות המצוות שבין אדם לחברו".

הרב חיים אמסלם. "מי קבע של"ג בעומר זה חג?" צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90הרב חיים אמסלם. "מי קבע של"ג בעומר זה חג?" צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

בעוד בקרב הציבור הדתי והמסורתי הדלקת המדורות מתקשרת למסורת, הרי שהתנועה הציונית קשרה את ל"ג בעומר למרד בר כוכבא באימפריה הרומית, כמודל ליהודי החדש ולמלחמת עצמאותו של העם היהודי. הדלקת המדורות אומצה כזכר למדורות שהדליקו לוחמיו של המצביא כדי להפיץ את בשורת המרד. "מה שקורה בפועל זה פסטיבל של מדורות", אומרת ח"כ יעל כהן־פארן. "שבוע שלם של מדורות. בכל גן, בכל כיתה מכינים מדורה ומתחרים בשאלה של מי יותר גדולה. לפעמים מבעירים שתי מדורות לכיתה".

כהן־פארן מארגון מגמה ירוקה, שחברה בבחירות האחרונות למחנה הציוני, הגישה לאחרונה הצעת חוק לביטול חופשת ל"ג בעומר. "זה חג שצריך לציין אותו כמו ט"ו בשבט, וזה יגרום לכך שיהיו פחות מדורות. החקיקה הסביבתית מגיעה בדרך כלל כחקיקה פרטית ומאוד קשה לקדם אותה", אומרת כהן־פארן. "מאז חוק השקיות שעבר בשנה שעברה, לא עבר חוק סביבתי".

לדבריה, "חוק אוויר נקי של ח"כ דב חנין עבר בשנת 2008. החוק מגדיר יעדים בשתי רמות: יש ערכי היעד - הערך שמעליו יש פגיעה בבריאות, ויש ערכי הסביבה - הערך שהתעשייה יכולה לחיות איתו ולוחצת עליו לאורך כל הדרך. כל זיהום שהוא מעל ערכי הסביבה הוא לא חוקי. העניין הוא שמדי פעם צריך לעדכן ולהוריד את ערכי הסביבה כדי להתאימם לערכי היעד. העדכון האחרון היה לפני שנה ולא באופן משמעותי".

רעלים באוויר

על פי ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה מתים בישראל כ־2,500 אנשים כתוצאה מנזקי זיהום אוויר. על פי משרד הבריאות, מדובר ב־1,600. כך או כך, מדובר בנתון מזעזע. על רקע זה, ברור שכל עלייה בזיהום האוויר רק מוסיפה בעיות ומעלה את השאלה אם אי אפשר לחגוג את ל"ג בעומר באופן אחר. קיומן של מדורות, במיוחד בתקופה זו של השנה, כשאין גשם שינקה את הזיהום מהאוויר ויש סכנה להתפשטות שריפות כתוצאה מיובש, רק מוסיף שמן למדורה.

"מדורות ל"ג בעומר פולטות תחמוצות חנקן, שגבוהות בעשרות אחוזים מהרמה השגרתית", אומר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה בארגון אדם, טבע ודין. "בנוסף, הן גורמות לכך שבאוויר ייספגו גם חלקיקים וחומרים מזיקים נוספים. עץ שצבעו אותו בלכה יכול להיות חומר מאוד מזיק. גם מוצרי פלסטיק למיניהם, כמו כלים חד־פעמיים. זה גורם לפליטה של חומר בשם דיאוקסין, שהוא אחד הרעלים החזקים ביותר. גם בריכוזים אפסיים הוא יכול לגרום לנזק בריאותי חמור. זה חומר שיש לו אורך חיים. הוא שוקע בתאי הגוף ויכול להישאר בהם עד שלוש שנים, כי הוא נספג טוב בשומן. כמו כן, הוא שוקע בקרקע ומועבר בשרשרת המזון הן לפירות ולירקות והן לבשר שמגיע אלינו לצלחת. צריך לזכור שבלילה האוויר עומד והזיהום של המדורות נותר במקום כמה שעות. מעבר לכך, יש גם שאריות ארוכות טווח שמצטברות במהלך שנים".

לדברי ד"ר ונגר, "אנחנו בדרך כלל מדברים על שלושה מקורות לזיהום אוויר: תעשייה, תחבורה ותחנות כוח. רוב הזיהום נוצר כתוצאה משריפת דלקים לצורך המנועים של התחבורה, ייצור החשמל של תחנות הכוח והייצור התעשייתי. בסך הכל, יש מאות חומרים שיכולים להיות מזהמים באוויר, אבל רוב המדינות מסתכלות על מספר חומרים שהם האינדיקציה לקיומו של זיהום אוויר.

ד"ר ונגר. ממליץ לשרוף רק עץ, כמה שיותר נקי, בל"ג בעומרד"ר ונגר. ממליץ לשרוף רק עץ, כמה שיותר נקי, בל"ג בעומר

"החומרים העיקריים שגורמים לזיהום האוויר הם תחמוצות חנקן. באוויר יש לנו חנקן רגיל, שהוא 79% מהאוויר הנקי. הבעיה נוצרת כאשר הוא נחשף לטמפרטורות גבוהות, ואז הוא מתחמצן ועלול ליצור תהליכים ביוכימיים בגוף, כמו דלקות ובצקות. חלק מהחומצות נספגות בדם ויוצרות גירוי בדרכי הנשימה. כשנושמים גופרית דו־חמצנית שנמצאת בחלק מהדלקים הכבדים, כמו מזוט או פחם, יחד עם לחות, זה הופך לחומצה. כך גם פחמן חד־חמצני, שהוא תוצר של דלק שלא נשרף עד הסוף ונפלט מהתחבורה. זו בעיה שקיימת בעיקר בחניונים סגורים.

"בדרך כלל מדברים על שני חומרים שהם מאוד בעייתיים ושהרמות שלהם גבוהות בארץ והולכות ומחמירות. האחד הוא חומר חלקיקי - גרגירים קטנטנים שהעין לא תופסת, שמהווים תערובת אדירה של המון חומרים: מלחים, מתכות, פיח וגם חומרים טבעיים כמו אבק. כששואפים את החלקיקים, הם נדבקים למערכת הנשימה ומחלחלים לזרם הדם. ככל שהם קטנים יותר, הם חודרים לעומק הגוף, מסוכנים יותר ועלולים לגרום להתקפי לב ולסרטן בטווח ארוך. במדורות נפלטים הרבה חלקיקים. השני הוא אוזון, שנמצא בשכבות הנמוכות של האטמוספירה, שם הוא פועל כחומר רעיל. יש רמות גבוהות ממנו בארץ בגלל קרינת השמש החזקה".

הטבע לא מאזן את עצמו?
"יש גם תהליכים טבעיים שמנקים. למשל, תהליך השקיעה והשינוי בגרביטציה. גם תהליכים של חמצון והמסה עם הגשם והטל. אלו תהליכים כימיים טבעיים, שמסייעים לאיזון. אבל הם לא מנקים במאת האחוזים. ביום כיפור, למשל, זיהום החלקיקים יורד בכ־50%. במשך 70% מהשנה הרוחות הן מערביות ונושאות את הזיהום ממערב למזרח. האזור הכי תעשייתי הוא לאורך מישור החוף, והרוח המערבית נושאת במהלך היום את הזיהום לירושלים, לגב ההר ולבקעת הירדן".

"בנוסף, יש לנו גם כמויות של אבק טבעי, בעיקר בעונות המעבר, כתוצאה מגלים מצפון אפריקה. הבעיה היא, שכאשר האבק מגיע לאזורי תעשייה כמו אשדוד או חיפה הוא סופח שאריות עשן. אנחנו מדינה שהיא מצד אחד מאוד צפופה וקטנה ומצד שני יש בה הרבה מקורות פליטה. רמת החיים העולה מחייבת צריכה גבוהה של חשמל. בנוסף, יש לנו מזג אוויר בעייתי ולכן גם רמות זיהום לא מבוטלות. רמת הזיהום אצלנו זהה לרמת הזיהום בערים כמו אתונה ומקסיקו סיטי".

ח"כ כהן-פארן. לטענתה, הקושי במלחמה בזיהום מתבטא גם בהיבט התקציביח"כ כהן-פארן. לטענתה, הקושי במלחמה בזיהום מתבטא גם בהיבט התקציבי





מה ההמלצות שלך למי שמתכנן להדליק מדורה בל"ג בעומר?
"לשרוף רק עץ, כמה שיותר נקי, בלי צבעים. לא לשרוף זבל, חומרי פלסטיק או ניילונים. כמו כן, לעשות מדורות קטנות ומעטות. אחת לכל שכבה. לראות לאן נושבת הרוח ולוודא שהילדים יעמדו בצד הבטוח, גם אם צריך לסובב אותם כל רגע. ולבסוף חשוב ביותר, לכבות את המדורות היטב גם את רמץ הגחלים שבוערות. צריך לזכור, שמתוך חגי ישראל, ל"ג בעומר ויום כיפור כמעט מאזנים זה את זה. מה שמעניין אותי הוא שאר ימות השנה. כיצד מפחיתים את הזיהום שנגרם מהתחבורה ומהתעשייה בימי השגרה? נראה שהמדינה עושה פחות ופחות".

פחות חקיקה סביבתית

ד"ר עופר קניג, מומחה לפוליטיקה השוואתית מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מסכים עם תחושותיו של ד"ר ונגר. "בישראל יש עודף של שסעים, והנושא הסביבתי לא באמת משחק תפקיד. יש שמסתכלים על הירוקים, שבדרך כלל הם בצד השמאלי או המרכזי של המפה הפוליטית, כעל סוג של יפי נפש, אליטיסטים משהו. אבל צריך להבין שהזכות לנשום אוויר נקי ולא לחלות במחלות ריאה וסרטן היא לא מותרות".

לדברי עו"ד מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה, בשנים האחרונות יש הרבה פחות חקיקה סביבתית. רואים ירידה לעומת כנסות קודמות. "גם מפלגות שיש להן במצע סעיפים ספציפיים של איכות הסביבה, לא בהכרח מקדמות נושאים אלו. למפלגות מהאופוזיציה זה בכלל קשה. מגמה ירוקה הוא ארגון א־פוליטי של סטודנטים, שמקדם נושאים סביבתיים לטובת כלל הציבור בישראל. אבל במבחן התוצאה קשה מאוד לקדם נושאים סביבתיים בישראל".

ח"כ כהן־פארן טוענת שהקושי מתבטא גם בהיבט התקציבי. "תקציב המשרד להגנת הסביבה לשנת 2017 עומד על כ־373 מיליון שקל, פחות מאלפית מהתקציב". בנוסף היא מציינת, "תקציב זה אף ירד ב־27 מיליון שקל לעומת השנה שעברה. ביחס למדינות ה־OECD אנחנו נמצאים במקום שלישי מהסוף, עם רבע מההשקעה הממוצעת הנהוגה במדינות אלה".

tguvot@maariv.co.il