"כשפגשתי את שר החינוך נפתלי בנט בפעם הראשונה, הרגשתי שהוא מאושר שאישה מתמודדת לתפקיד", אומרת פרופ' יפה זילברשץ, האישה הראשונה בתפקיד יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה. "לא הרגשתי קושי בשל המגדר שלי, ואני מעריכה את זה". שנת הלימודים האקדמית הסתיימה לא מכבר. זו הייתה שנה עמוסה וסוערת בהשכלה הגבוהה בפרט ובחינוך בכלל, אך נדמה שפרופ' זילברשץ, שבאוקטובר הקרוב תשלים שנתיים בתפקיד, אינה מתרגשת.

הסערה האחרונה והמדוברת התנהלה סביב הקוד האתי, שחובר על ידי פרופ' אסא כשר ועסק בהתנהלות הראויה בהקשרים שיש בהם אפשרות לחפיפה בין פעילות אקדמית לפוליטית. רבים תקפו את המסמך, ומרצים הביעו חשש שהוא יגרום להשתקת דעות ולפגיעה בחופש האקדמי.

"הקוד יעלה לדיון ארוך ומקיף בישיבת המל"ג הקרובה, ויהיה פתיח לעבודה פנימית שתיעשה בתוך המערכת עם המוסדות", אומרת פרופ' זילברשץ. "כמשפטנית אני פועלת לפי התיאוריה שכשיש תהליך אין מדברים עליו עד שהוא מסתיים. בינתיים שום דבר עוד לא הוחלט ולא הייתה הכתבה מטעם הממשלה".

את יכולה להרגיע את המרצים שחוששים שיושתקו?
"חבל שהם חוששים; שייתנו לדיון להתקיים ונחכה לתוצאותיו בסבלנות. דיונים הם חלק מדמוקרטיה, ואנחנו ננהל את הדיון הזה בצורה הכי דמוקרטית שיש".

זילברשץ (64) היא פרופסור למשפטים מאוניברסיטת בר אילן, שם כיהנה כמשנה לנשיא האוניברסיטה. לדבריה, היא מתבוננת על מצב ההשכלה הגבוהה מתוך ראייה "הוליסטית", ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ראשי המוסדות. "ברמה האישית יש יתרון גדול לכך שהגעתי להיות הרגולטור המסדיר אחרי שעסקתי בניהול מוסד", היא אומרת. "הגעתי לתפקיד בשלב די בוגר בקריירה ואחרי הרבה שנים של תפקידי ניהול באקדמיה: סגן דיקן, דיקן ומשנה לנשיא.

היעדים שקבעתי וההסתכלות על הדברים באים מתובנות שהגעתי אליהן תוך כדי הניהול האקדמי. אבל אני לא מסתמכת רק על הניסיון האישי שלי, אלא מערבת את ראשי המוסדות, המהווים צוות היגוי וחשיבה. כדי שזה יצליח אני לא רוצה שדברים ייפלו עליהם, אלא ייעשו יחד איתם".

איך את רואה את תפקידך?
"כזכות ואחריות גדולה מאוד. הגרעין והיסוד של ההתפתחות שלנו במדינה הם המוסדות להשכלה גבוהה, שיוצרים את הידע בכל התחומים, ממדעי הרוח ועד להייטק. הזכות הגדולה שלי היא לנסות לנווט את ספינת האם לחוף מבטחים, אל העתיד. האחריות הגדולה היא להשתמש בפיקדון שהמדינה נותנת לי לצורך העניין כדי לעשות את זה נכון".

עם הפנים לעתיד

"בראש ובראשונה אני רוצה להצעיד את מערכת ההשכלה הגבוהה קדימה, תוך שיח עמוק עם המהפכה הטכנולוגית ותוך שימת לב לעולם הרוח כמשלים אותה", מסבירה זילברשץ. "זאת תוך הבנת הייחוד של החברה הישראלית, בהיותה מדינת העם היהודי עם סגמנטים שחייבים לתת להם תשומת לב מיוחדת ולהכניסם אל בין כותלי ההשכלה הגבוהה: הערבים, החרדים, בני העדה האתיופית, נשים והמורכבות של פריפריה־מרכז במדינה. אנחנו מדינה קטנה, והכל חייב להיות חלק מהכל. בתוך קריאת המציאות אני מכניסה את התוכנית שתשנה את מערכת ההשכלה הגבוהה ותתאים אותה לעתיד".

בנט. "הרגשתי שהוא מאושר שאישה נכנסת לתפקיד". צילום: אבשלום ששוניבנט. "הרגשתי שהוא מאושר שאישה נכנסת לתפקיד". צילום: אבשלום ששוני

איך האקדמיה תיראה בעתיד?
"בתפיסת עולמי, בעוד עשר שנים האוניברסיטה תיראה אחרת. יהיה לנו קמפוס חדש, אם אנחנו רוצים שהמוסדות להשכלה גבוהה ימשיכו להיות רלוונטיים. אי אפשר להמשיך באינטראקציה של מרצה שעומד ליד הלוח מול הסטודנטים. בהוראה אקדמית יש למרצה שני תפקידים: להעביר ידע ולחנך לחשיבה. נושא העברת הידע השתנה, וכיום אפשר להשיג הרבה מהידע לבד בזכות הטכנולוגיה. מרצה יכול לקחת את הכלי הזה ולתעלו להוראה אקדמית. למשל לבנות קורסים מקוונים אינטראקטיביים. בדרך זו יהיה אפשר להנגיש את הידע לכל אחד ובכל מקום בארץ ובעולם בצורה הרבה יותר מוחשית.

"אנחנו קוראים לזה MOOCS) massive open online courses). זוהי פלטפורמה עולמית שיכולה לאפשר גם למי שנמצא בסינגפור, למשל, ללמוד קורס בטכניון. יש כאן שבירה של המחסומים המוסדיים, וכרגע אנחנו בהתחלת התהליך, בשלב ההתנעה שלו. אבל בהחלט יכול להיות שבעוד כעשור תאפשר הפתיחות בתכנים לאותו קמפוס דמיוני לבנות תוכנית לימודים שתהיה בנויה עם תכנים של קמפוסים אחרים".

הקורסים המקוונים יביאו לצמצום במספר המרצים?
"יהיה צריך לתעל את המורים למשהו אחר, אולי לקורסי הבחירה הקטנים והאינטימיים של כיתות שבהן עד 20 תלמידים, שאיתם תהיה למרצה אינטראקציה אישית. לא הקורסים שאליהם רשומים 300 תלמידים, שמתוכם 250 לא מגיעים לשיעור וקוראים סיכומים. ויכול להיות שכל מוסד יחליט בעצמו מה לעשות עם המרצים. אני לא רוצה להכתיב להם. הפניות הזו יכולה להיות מתועלת לדברים חדשים".

בכל זאת, נשמע שיהיו חייבים לבצע קיצוץ בסגל ההוראה.
"המרצים באוניברסיטאות הם בראש ובראשונה חוקרים, ואנחנו מקווים מאוד שעם כל התשתיות שאנחנו בונים, הארץ תהיה אטרקטיבית לביצוע מחקרים. אנשים שהם חוקרים ימשיכו לחקור, ואנשים שמלמדים יצטרכו להבין שהם מלמדים אחרת בקבוצות קטנות, באינטראקציות אחרות, או שימשיכו לקחת חלק בלמידה קלאסית. זה לא הכל או לא כלום, ואנחנו לא הולכים מחר בבוקר לסגור את הכל. הווייב של אנשים צעירים הוא ליזום וליצור, ואנחנו רוצים להוציא אנשי מקצוע שמסוגלים ליזום את החדשנות ולהוציא אותה מן הכוח אל הפועל. צריך ליצור מערכת שמאפשרת את זה ולחשוב אחרת לגמרי. לנסות להתניע את הרכבת לא במדרון, אבל באופן תהליכי שמתכתב עם הדברים האלה".

בשנים האחרונות נשמעות טענות של מרצים במוסדות להשכלה גבוהה, בעיקר מהסגל הזוטר, כי הם חוששים לפרנסתם ולמחקרם בשל תנאי העסקתם. במהלך השנה אף נערכו כמה הפגנות מטעם הסגלים השונים לאות מחאה. "מתנהלים מגעים מסודרים מול ארגוני הסגל", אומרת יו"ר הוות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב). "במקביל ליישום תוכנית החומש הצלחנו להגיע להסכמים עם הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות. הם לא היו חותמים על משהו שלא לשביעות רצונם. נוסף על זה, אנחנו במשא ומתן מתקדם עם הסגל הבכיר במכללות.

"המכללות, מבחינתי, הן המהפכה של סוף המאה הקודמת מבחינת ההנגשה של ההשכלה הגבוהה. הן ממלאות יחד עם אוניברסיטאות המחקר תפקיד מאוד חשוב. עכשיו חלק מהקולות שנשמעים הם של הסגל במכללות. מרצים שיש להם שאיפה לעסוק במחקר, אבל אין להם מקום שבו הם יכולים לממש את רצונם. התחלנו שיח עמוק בין האוניברסיטאות למכללות כדי לנסות לברר את הסוגיה ואת היקפה, וכדי לגזור תוצאות שיניבו גם רוגע ושקט לאנשי המכללות. אנחנו בעיצומו של התהליך, ואני מקווה שהוא יצליח".

עוד נושא העומד בראש סדר העדיפויות של פרופ' זילברשץ הוא קידום נשים באקדמיה. בתחילת החודש הודיעה הוות"ת שתקצה 2.5 מיליון שקל לטובת הנושא. "אלה תהליכים התלויים בשינויים חברתיים ובחינוך מהיום הראשון לשוויון בין המינים", היא מבהירה. "שר החינוך ומשרד החינוך מודעים לנושא, בין היתר לצורך בשינוי בהנגשה של ההייטק. אי אפשר להגיע ליעדים גבוהים אם מחצית מהאוכלוסייה לא נמצאת שם בכלל. צריך לוודא שמערכת החינוך נותנת מענה, ולהסתכל נקודתית על האופן שבו אנחנו פועלים במערכת האקדמית. אם היינו עושים את זה במנותק, לא היינו יכולים להצליח. הסינרגיה בין המערכות חשובה.

"נוסף על זה, אנחנו מקימים מנגנונים פנים־אוניברסיטאיים הפועלים לקידום הנושא ולהגברת המודעות. כדי לשנות חייבים להבין שיש בעיה. אני מרגישה את השינוי ואנחנו נבחן אותו. אני מקווה מאוד שנוכל להביא תוצאות מהשטח".

"מדינה קטנה ומובילה"

במקביל לרצון לקדם נשים והפניית התקציבים לכך, נמתחה ביקורת קשה כלפי המל"ג בנושא תוכנית שילוב החרדים באקדמיה, המהווה חלק מהתוכנית הרחבה יותר לשילוב אוכלוסיות ייחודיות (ערבים, יוצאי אתיופיה ותושבי הפריפריה), שעלותה כמיליארד שקלים. בין היתר דובר על ההפרדה שמסגרות אלו דורשות, ועל כך שנשים למעשה יודרו מהן ולא יוכלו ללמד בהן. במל"ג הדגישו לאורך כל הדרך כי ההפרדה המגדרית מתקיימת במינימום הנדרש, תוך הקפדה על ערכי יסוד בתחום השוויון, שמירת החופש האקדמי ומניעת אפליה.

"זו דוגמה בעיני לתהליך דמוקרטי מלא, לא רק של מוסדות נבחרים אלא תוך כדי שיתוף הציבור", הודפת פרופ' זילברשץ את הטענות. "התהליך הזה נבנה על הצעה מסוימת שהובאה לידיעת הציבור, וכל אחד היה יכול להעיר עליה. התקיימו דיונים לגביה בוועדת החינוך של הכנסת, וגם אצלי התנהל דיון בנושא. במשך יום שלם כל אחד היה יכול לבוא ולהציג את דעתו. כינסנו את כל חוות הדעת, והן השפיעו על תיקונים במסמך. דברים בולטים שעלו מהשטח שונו ותוקנו, והמסמך עלה לדיון במל"ג. גם שם כל מי שרצה היה יכול להביע את דעתו על התוצר. בסוף התקיימה הצבעה, ואני חושבת שיותר דמוקרטי מזה לא יכול להיות. דרך אגב, אנחנו פועלים בהתאם להוראת בג"ץ שעסקה בשמירה על האיזונים ובהתאם לעבודתנו עם משרד המשפטים.

"מטבע הדברים, יש אנשים שפחות מרוצים ויש שיותר מרוצים מהתוצאה, וזה בסדר. מהרגע שנצמדנו למסגרת שבג"ץ נתן ולתהליך שעליו אמר משרד המשפטים שהוא לא היה יכול להיות יותר פתוח - התחלנו לעבוד. לא כפינו על אף מוסד שום פרוצדורה. לבוא ולהגיד שההחלטה מחייבת או יוצרת הפרדה זו טעות ובורות. בראש המסמך כתבנו שאלה הן המלצות למי שמחליט לעשות הפרדה, אבל אין בהמלצות לחייב אף מוסד לבצע הפרדה".

גם אם ההפרדה אינה מחייבת, היא עלולה להתפתח עם הזמן.

"המסמך תוחם אותה כדי שתישאר בגבולות. כל העבודה נעשתה כדי למנוע זליגה, והיא תחומה לחמש שנים, לא עד אין־קץ". השנה הוחלט כי מערכת ההשכלה הגבוהה תזכה לתוספת של כ־7 מיליארד שקל בהדרגה. בשנת 2016 עמד התקציב על כ־10 מיליארד שקל, וב־2022 הוא צפוי לעמוד על כ־12 מיליארד שקל. לטובת חיזוק מסלולי ההייטק והגדלת מספר הסטודנטים בלפחות 40%, תוקצה תוספת של 700 מיליון שקל.

"העובדה ששר חינוך מגיע מתחום היזמות עוזרת להסביר מהו המקום שאליו אנחנו רוצים להגיע. הוא נותן הרבה השראה וכוח להוציא את הדברים האלה אל הפועל", אומרת זילברשץ.

אילו יעדים הצבת לעצמך לעתיד?
"לנסות להתניע את המערכת ולקוות שהיא תדרוש עוד, כי היא תעשה עוד. החלום הגדול שלי הוא לראות את העשייה בתוך המוסדות ואת ההיענות, היצירתיות והרעיונות שיבואו מהשטח. אני מאמינה מאוד בשטח. במוסדות יש אנשים נהדרים, ואני מקווה שתהיה פריחה. בעניין הזה אני חולמת שנעשה את הכל כאן בצורה נכונה ולפני כולם, ושהארץ תהפוך לאטרקטיבית בראייה גלובלית. זה אפשרי, אנחנו מדינה קטנה ומובילה. אנחנו יכולים להוביל כאן מהלכים שיגרמו לסטודנטים מכל העולם לראות בנו מקום שבו הם רוצים ללמוד ולחקור".