המים שנשטפים מהמקלחות והאמבטיות שלנו, ממכונות הכביסה, מדיחי הכלים והכיורים, המהווים כ-40% מסך כל צריכת המים הביתית שלנו, הם במידה רבה מים אבודים. אבל במדינות רבות בעולם המערבי נהוגה זה שנים האפשרות להתקין בכל בית פרטי, בניין מגורים או מבנה עסקים מערכת "מים אפורים".
מדובר במערכת מקומית שאוגרת את המים (המכונים גם מים דלוחים) שאין בהם הפרשות מצד אחד ושאינם מיועדים לשימוש חוזר של האדם עצמו כמי שתייה מצד שני. לאחר תהליך סינון השומן והלכלוך מהמים, הם מוחזרים לשימוש בהשקיית גינות (לא עצי מאכל), הדחת אסלות וניתן להשתמש בהם גם לשטיפת רצפות ושימושים אחרים. המחקרים בעולם מצביעים על חסכון של לפחות 35% בצריכת המים השפירים של בניין בו מותקנת מערכת כזאת.
ניסיון לעשות סדר
יוזמת חקיקה בכנסת, של ח"כ חיים ילין (יש עתיד) וקבוצה של ח"כים נוספים, מבקשת להעלות שוב לסדר יומן של הכנסת והממשלה את התנגדותו העקבית של משרד הבריאות לטכנולוגיה הזאת לאורך שנים. מרבית המים למגזר הביתי יסופקו בעתיד מתהליכי התפלת מי ים יקרים ומחיר המים לצרכן גבוה בלאו הכי. מה שהופך את הצורך במערכות מים אפורים לדחוף אפילו יותר הוא שינויי האקלים שמייצרים תקופות יובש ממושכות יותר ובהכרח בטווח הארוך יעלו גם את מחירי המים. הבעיה האקוטית ביותר נמצאת במגזר החקלאי שעבורו התפלה כמעט ואינה רלוונטית, אבל גם במגזר הביתי חסכון של 35% בהוצאות ובצריכת המים השפירים הוא לא דבר של מה בכך עבור כיסם של הצרכנים ועבור יציבות משק המים.
"שימוש נכון במשאבי הטבע שלנו יכולים להקל על הכיס של כולנו" אומר למעריב ח"כ ילין שמוסיף: "'מים אפורים' יובילו למחזור מים לטובת גינון, השקייה וכדומה, לצד חיסכון אדיר בכיס בעקבות שימוש מופחת בצריכת מים ובהתאם תשלום נמוך על תשלומי המים. עלות התקנתה והפעלתה של המערכת מוחזרת לצרכנים באמצעות החיסכון בתשלומי המים השוטפים ולאור ההצלחה הגוברת של הטכנולוגיה הזאת בעולם, אין שום סיבה שישראל לא תיישם את המודל תחת התניות ברורות שקודם כל ישמרו על בריאות הציבור". ואכן בהצעת החוק שילין יעלה בתחילת מושב הכנסת הקרוב, ולאחר שבכנסות קודמות משרד הבריאות דאג לסכלה, מפורטות התניות ברורות לקבלת רישיון מוסדר למערכת מחזור מים מקומית.
השוק הפיראטי צומח
עשרות אלפי בתים בישראל לפי הערכות שנעשו בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון, בעיקר בהתיישבות הכפרית בארץ, לא ממתינים לאור הירוק מהרגולטור הממשלתי וכבר מתפתח שוק פיראטי של ממש בתחום. בעוד החוק קובע סנקציות למבני ציבור שמתקינים מערכת כזאת ללא רישוי, במגזר הביתי אין אכיפה ולכן כדי להשקות את גינות הבתים הצמאות למים בוחרים רבים להתקין מערכות מים אפורים בכל זאת. אחד מהם הוא מייק אדל מזכרון יעקב, שבעברו ייבא מערכות מים אפורים לישראל מאוסטרליה שבה התקן הוא מהמחמירים בעולם.
בשיחה עם מעריב מזהיר אדל: "כשהתחלנו לא היו בעלי מקצוע ולא היתה מודעות לתחום. היום השוק בארץ מוצף מצד אחד, אני אישית מכיר אלפי משפחות שעברו לשימוש במים אפורים, ומצד שני בגלל שמשרד הבריאות עצר את אישור התקן הישראלי למערכת במכון התקנים, אי אפשר לדעת מי עובד לפי התקנים המחמירים מחו"ל ומי עושה עבודה לא מקצועית. זאת בדיוק הסיבה שראוי להסדיר כבר את הנושא לא רק לטובת משק המים ויוקר המחיה אלא לטובת בריאות הציבור שמשרד הבריאות כל כך מנסה להגן עליה".
"מדובר לא רק בחסכון מים לצרכן אלא גם בחסכון אנרגיה למדינה. כי מחזור מים אפורים צורך רבע מהאנרגיה שהמדינה מוציאה על התפלת מים ועדיין, צריכת החשמל של המערכת נמוכה כל כך לעומת החיסכון שהיא מקנה בחשבון המים, זה יוצא בהוצאה הכוללת הרבה יותר זול. זה אינטרס של המדינה שהטכנולוגיה הזאת תחדור למגזר העירוני ותשמש בעיקר לבזבוז המים העצום בהדחת אסלות וככל שיש יותר נפשות בבית כך החיסכון גם מורגש יותר". מדגיש אדל. בחורף המערכת מייצרת יותר מים משצריך אבל בעונה החמה, שנמשכת כבר שמונה חודשים מתוך השנה כולה, החיסכון של משפחת אדל, שבביתה בו מתגוררות ארבע נפשות גם גינה, מתבטא ב-150 ליטרים מים ליום שהם כשני קוב מים לשבוע.
משרד הבריאות בשלו
אחד האבסורדים הגדולים בסיפור הוא שבטיהור שפכים המיועדים למי קולחין לחקלאות ישראל היא המובילה בעולם. 86% ממי הביוב שלנו מטוהרים להשקיית השדות בהם גדל המזון שלנו. אבל בה בעת משרד הבריאות עוצר את התקינה והפיקוח על שימוש במים שאין בהם הפרשות ושעוברים סינון והמיועדים רק לשימושים שאינם השקיית מזון או מי שתיה.
למרות היתרונות, בטיחות המערכות וההצלחה המוכחת בעולם, עמדת משרד הבריאות שמרנית ועקבית: "בשנים האחרונות קיימת מגמה בציבור, שנובעת בין היתר מהמחסור במים בישראל ומרצון לשמירה על איכות הסביבה, להשיב 'מים אפורים' לשימוש חוזר, בעיקר עבור גינון והדחת אסלות. אבל חשוב לציין כי מים אפורים מכילים ריכוז גבוה של מיקרואורגניזמים העלולים לסכן את בריאות הציבור בעת מגע עמם. מגע זה עלול להתרחש בשל כשלים במערכות הטיפול וההשבה, בשל מגע עם מים המשמשים להשקיה, בחדירת מים אפורים אל מערכות מי שתייה (שעלולה להיגרם על ידי חיבור צולב בין המערכות השונות במבנה) ועוד".
עוד טעונים במשרד הבריאות, "קיים חשש כי מתקני טיפול במים אפורים שיוצבו בבתים פרטיים או משותפים יופעלו ללא מיומנות מקצועית ויהיו נתונים ליותר בעיות תחזוקה וממסיבה זו אסר משרד הבריאות על שימוש במים אפורים בבתים".
יוזמי החוק בכנסת, בהם גם חברי קואליציה, מתכוונים להעלות את הצעת החוק בכל מקרה ומקווים לרתום בכל זאת את משרד הבריאות למהלך ממנו נרתעים אנשיו, של הסדרת הפיקוח והרישוי בחקיקה על תחום שכבר נפרץ מזמן בשטח ורק נעשה פופולרי יותר.