הסיפור הזה התחיל בטוב. ב־2011 פתחה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בתוכנית חומש להנגשת ההשכלה הגבוהה למגזר החרדי. כמעט לא היה מי שלא בירך על כך. ואכן, עד 2016 נרשם זינוק של 83% במספר הסטודנטים החרדים וגידול של 80% במספר מסלולי הלימוד לחרדים. בהמשך להצלחה זו, אישרה המל"ג בחודש מאי האחרון תוכנית חומש נוספת, והציבה כיעד להגדיל את מספר הסטודנטים החרדים מ־11,500 כיום ל־19 אלף.

נדמה כי הדרך לשילובם של החרדים בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה נפתחה, אלא שבצד השמחה יש מי שמצביע על הכשלים ועל המחיר הערכי הכרוך בכך. בשבוע שעבר עתרו 12 מרצים בכירים לבג"ץ נגד שר החינוך נפתלי בנט ונגד המל"ג, בגין תוכניות הלימוד לחרדים שמקיימות הפרדה בין גברים לנשים. יוזמת העתירה היא ד"ר יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שעתרה לבג"ץ בעניין לפני כחמש שנים, עם אישורה של תוכנית החומש הראשונה. "כולם שמחו, אבל לא שמו לב שהפרטים של המכרז היו בעייתיים", היא אומרת. "המל"ג בזמנו לא ירדה לפרטים, רק קבעה שהלימודים לא יתנהלו בקמפוסים הרגילים".

בעקבות עתירתה הראשונה הוציאה המל"ג נוהל שלפיו ההפרדה בין נשים לגברים מותרת אך ורק בכיתות. אלא שההחלטה, טוענת ד"ר תירוש, מעולם לא נאכפה ויותר מכך, התפתחה למחוזות חדשים. "תלמידות חילוניות שלמדו עיצוב בקמפוס בחולון נתקלו לפתע בשטחים ציבוריים סטריליים לגברים בלבד, וזאת בעקבות כניסתה של מכינה לגברים חרדים לקמפוס. ברוב המוחלט של מקומות הלימוד יש ימים נפרדים לנשים ולגברים או בנייני לימוד נפרדים".

מהמכון הטכנולוגי חולון נמסר בתגובה: "לא קיימים אצלנו שטחים ציבוריים סטריליים לגברים בלבד בשטח המכון. כל השטחים פתוחים לכלל הסטודנטים".

ד"ר תירוש, מה לגבי הטיעון של נפרדים אך שווים?

"לכל קבוצה מוחלשת מגיעות מסגרות ייחודיות ונבדלות מהרוב, אבל בהקשר הנוכחי זו צביעות. הרי ההפרדה לא נוצרה על מנת להעצים את הנשים, אלא להפך. הגברים הרחיקו את הנשים מעליהם והמל"ג נכנעה כמעט ללא קרב לדרישות ההפרדה. לפני כמה שנים קבעו באחת המכללות את יום הבחירות לאגודה ביום הלימוד של הגברים, כדי שנשים לא יוכלו להיבחר".

בסיטואציה הנוכחית ההפרדה לא כרוכה בשוויון?

"יש אפליה בשטח. כל התוכנית נולדה כדי להכניס גברים חרדים לשוק התעסוקה כי נשים למדו לפני היוזמה של המל"ג, והן ממילא עובדות, גם אם בשכר נמוך. תת־התעסוקה של הגברים החרדים מניע את כל המערכת. בפועל, המלגות ניתנות יותר לגברים, התוכניות נפתחות לפי הביקוש של הגברים ואנחנו רק הולכים ומעמיקים את ההפרדה התעסוקתית. בנוסף, בהרבה מקרים רב מלווה את התוכנית באופן לא רשמי, ומגיע למוסד לבדוק את צניעותן של הבנות".

את לא מצליחה לראות בכל התהליך גם פן חיובי?

"יש דיווחים של עמיתות שלי שחשות שהן מעצימות את הנשים החרדיות, וגם נשים חרדיות מדווחות על כך. אני מאמינה להן. אבל השאלה היא האם אנחנו צריכות להסתפק בשמחת עניים. זה חוסר כבוד לפוטנציאל האנושי של כולנו. אני גם דוחה את הרטוריקה של רב־ ֺתרבותיות. בקצב הזה נמצא את עצמנו במצב שבו הנורמה של קבלת שירותים וכל ההתארגנות החברתית תהיה כזו שבה נשים מוקצות".

את חוששת מהתפשטות התופעה?

"בוודאי. המל"ג אמרה שהמסלולים הם רק לתואר ראשון. עברו שש שנים ולאחרונה הם הצהירו שהם שוקלים לפתוח תואר שני בהפרדה. בנוסף, המל"ג פתחה את תוכניות הלימוד בהפרדה גם לחרד"לים ולדתיים לאומיים, מה שהופך עוד ועוד מרצות וסטודנטיות לחשופות לנזקי ההפרדה, והופך אותה למציאות נורמלית וטבעית ולא לתוכנית חריגה עבור חרדים. מעבר לעניין הפנים־אקדמי, יש כאן מצב שבו מערכת גדולה ומרכזית משמשת מודל למוסדות אחרים להנגשה לחרדים. מערכת ההשכלה הגבוהה יוצרת נורמה חברתית. למה שחרדי שמסיים אוניברסיטה יסכים לעבוד עם אישה, ומי ערב לכך שההפרדה לא תגלוש גם למערכת הבריאות?"

"כל אחד יכול לנסח נרטיב של פגיעה בשוויון", אומרת בתגובה יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג, פרופ' יפה זילברשץ. "מה לגבי הזכות של החרדים לשוויון הזדמנויות ולתעסוקה? מה לגבי איבוד הפוטנציאל למשק הישראלי? כל אלמנט שמאושר עבר ביקורת משפטית, ואין משהו שחורג מהחוק. השוויון אינו ערך מוחלט ואנחנו דואגים שהפגיעה בו תהיה באופן מידתי ולתכלית ראויה". 


המכללה החרדית גן טכנולוגי בירושלים. צילום: אופיר דוד


אובדן זהות

לדברי העותרים, לא מדובר רק בהפרדה, אלא בשינוי ובהתאמה של התכנים הנלמדים. "הלימודים מתקיימים בדרך כלל בבניינים שאין בהם מעבדות, מחשבים וספריות. זו החצר האחורית של האקדמיה, והרמה שם לא יכולה להיות גבוהה", מסבירה ד"ר תירוש. "מעבר לכך יש צנזורה. ישנן תוכניות ללימודי אמנות לנשים חרדיות שבהן מבושיהם של דמויות גבריות ונשיות מושחרים בספרי הלימוד ובשקפים. באחד הקמפוסים המרצה לפסיכולוגיה קיבל הוראה מהרב לדלג על לימוד תיאוריות אבולוציוניות של המוח. בקמפוס החרדי באחת המכללות יש חדר ספרייה עם ספרים אסורים, שרק תלמידים חרדים שקיבלו אישור רשאים לקרוא בהם".

זה מפליא שיש מרצים שמסכימים ללמד כך?
"לקמפוסים החרדים נשלחים בדרך כלל עוזרי הוראה ומרצים ללא תקן. זה מטה לחמם בעולם תעסוקתי קשה. אני לא חושבת שראוי לשפוט אותם".

"אין סיכוי שרבנים מתערבים בתכנים של תוכניות אקדמיות", קובעת פרופ' זילברשץ. "התוכנית שלנו מבקשת ליצור אווירה נוחה ללימוד עבור החרדים, שלא תהיה להם חרדה מפני אובדן הזהות שלהם מפני שפנו ללימודים אקדמיים. אם רוצים שמגזרים לא יודרו, חייבים להבטיח להם את שמירת הזהות שלהם. מצד שני, יש מתווה מסודר שקובע שהלימודים יכולים להיות בהפרדה, אבל כל השטחים הציבוריים מחויבים שלא להיות בהפרדה".

האם בכוונת המל"ג לאפשר גם תואר שני בהפרדה?
"אנחנו עדיין לא מאשרים, אלא מאפשרים רק מספר מצומצם של פיילוטים".

לפי החוק, כל סטודנט חרדי מתוקצב ב־30% יותר מסטודנט חילוני. האם תקצוב היתר מגיע רק למוסדות שעושים הפרדה?

"התקצוב שלנו הוא פר סטודנט חרדי, ו־%20־30 מהסטודנטים החרדים לא לומדים בהפרדה".

לדברי זילברשץ, "כל תוכנית אקדמית לציבור החרדי עוברת אישור ממל"ג ומות"ת, ויש זהות מוחלטת בין התוכנית הזו לבין התוכניות לציבור הכללי. כל מוסד מחויב לזהות מוחלטת בתכנים ובדרישות. מפני שלחרדים יש פער השכלתי, אנחנו מוסיפים השלמות ותמיכה לאורך כל תקופת הלימודים, כדי לצמצם את הפערים".

מחיר ההפרדה, בעיניה של ד"ר תירוש הנו פגיעה בעקרון הרוח האקדמית. "אקדמיה היא מחשבה חופשית, הטלת ספק, שאלת שאלות וביקורת", היא אומרת. "אם אתה רוצה ללמד את החרדים בלי הרוח הזו, אז בואו לא נקרא לזה אוניברסיטה. בואו נייצר מוסדות אחרים. אי אפשר ללמד ככה מקצועות ממדעי החברה והרוח וגם לא משפטים, כי עצם ההפרדה היא הדגמה של אי־שוויון".

רק שאם תשאלו את שמעון ליברטי, תלמיד לשעבר במכללת הדסה, הטענה כי ההפרדה פוגעת ברוח האקדמית מצדיקה דווקא את החרדים הקיצוניים, ששוללים את האוניברסיטאות ורואים בהן כמי שבאות לחנך את החרדים לערכים שמנוגדים להם. "האקדמיה באה להקנות ידע ולא חינוך מחדש", הוא אומר. "אם הלימודים לא היו מתקיימים בהפרדה לא הייתי חושב ללמוד, ואני מאמין שהרבה חרדים היו נוהגים כמוני, ואז האקדמיה שוב הייתה חוזרת להיות מחוץ לתחום עבורנו. זה עניין של הרגל, תפיסות חיים ותרבות, וזה לא מתאים לשני הצדדים, לגברים ולנשים".

יש מי שטוען שמפעילים צנזורה על החומר הנלמד. נתקלת בזה?

"באחד משיעורי האזרחות המרצה הקרין נאום של שלי יחימוביץ' וזה הפריע לאחד התלמידים. המרצה כיבד דעתו וכיבה את המקרן. זה לא נורא בעיניי".

למרות מה שאומר ליברטי, לא כל הנשים החרדיות מסכימות עם ההפרדה. "זה כמו להגיד שנשים רוצות להיות מוגלות לאחורי האוטובוס. ברור שההפרדה היא לטובתם של הגברים", מספרת ת', אישה חרדית שלומדת במכללה פרטית לא בהפרדה. "הפרדה באקדמיה היא נושא טעון שקשה לנשים חרדיות להתבטא בו. את עלולה לחטוף הן מהאקדמיה החילונית והן מהחברה החרדית. הרעיון של יצירת שטחים סטריליים לגברים חרדים הוא נורא, וממש לא יעזור להם להשתלב בחברה הישראלית. יש כאן הרבה צביעות, הרי חברי כנסת חרדים עובדים בכנסת עם נשים".

טוענים שללא הפרדה חרדים לא יבואו ללמוד.
"זה טיעון שאף פעם לא נבדק. אני מכירה חרדים, גם נשים וגם גברים, שרוצים ללמוד ללא הפרדה, כי התוכניות הכלליות הן ברמה יותר גבוהה, אבל הם פוחדים שזה יפגע להם בשידוך. אם לא תהיה ברירה הם יבואו, כי הצורך להתפרנס עולה חזק מהשטח. לצערי, המל"ג התחשבה רק בקולם של הגברים. היא לא דנה עם הנשים החרדיות ולא ביקשה את דעתן, וחבל".

"בניגוד לפסיקת בית המשפט העליון באמריקה, שאין דבר כזה שווה אבל נפרד, הרי שבעולם החרדי בפירוש יש תפיסה כזאת", מסביר בצלאל כהן, ראש הישיבה התיכונית "חכמי לב", שמלמדת לימודי ליבה. "אני גם לגמרי מבין את שאלת גבולות ההפרדה ואת האיום שחש הצד הלא חרדי. ההפרדה היא ערך בעולם החרדי, אבל לא בטוח שבקרב אלו שפתוחים ומודרניים יותר, כמו הליטאים וש"ס, יהיה מי שיפרוש מהלימודים במידה שלא תהיה הפרדה. אצל החסידים, לעומת זאת, התפיסה נוקשה יותר. אם וכאשר הם יצאו לשוק התעסוקה, הם בדרך כלל יעבדו בחממות חרדיות או בעבודות כפיים". 



קמפוס חרדי. צילום: עידן גרוס




נשירה בלי ליבה

במחקר שערך איתן רגב ממרכז טאוב עלה כי למרות הגידול המשמעותי במספר הסטודנטים, שיעור בעלי התואר בקרב צעירים חרדים ובפרט בקרב גברים עדיין נמוך מאוד. נכון לשנת 2014, רק כ־2.5% מהגברים החרדים וכ־8% מהנשים החרדיות בקבוצת הגיל 25־35 היו בעלי תואר אקדמי, וכ־58% מהגברים החרדים נושרים מהלימודים האקדמיים. על פי ההערכה כיום, רק 4% מהגברים החרדים הנם בעלי השכלה גבוהה, וכ־%12־13% מהנשים.

"מרבית הסטודנטים החרדים מתקבלים ללימודים אקדמיים ללא בגרות וללא פסיכומטרי", אומר רגב. "זאת לא רק משום שרובם לומדים במכללות אקדמיות, אלא גם משום שבקמפוסים החרדיים תנאי הקבלה מקלים מאוד בהשוואה לקמפוסים של המגזר הכללי. כ־79% מהסטודנטים החרדים במכללות הפרטיות התקבלו ללימודים ללא בגרות וללא פסיכומטרי".

בעצם, הבעיה מתחילה כבר בחינוך המקדים?
"העובדה שרוב הסטודנטים החרדים לא למדו מקצועות ליבה בשנות התיכון פוגעת ביכולתם להשלים תואר אקדמי. נראה כי ללא שיפור בתחום זה, שיעורי הנשירה של הגברים יישארו גבוהים. במכללות הציבוריות זה עובד יותר טוב. יש להם שעות חונכות ומקפידים על מכינות. לעומת זאת, במכללות הפרטיות פחות מקפידים על מכינות ואחוזי הנשירה מהן גבוהים במיוחד. לעומת הגברים, הנשים באופן יחסי מסתדרות לא רע. הן באות עם רקע של לימודי ליבה, ואחוזי הנשירה שלהן נמוכים רק ב־8 נקודות אחוז מאלו של הנשים החילוניות".

לפני כשנתיים פרש ליברטי (23) מלימודיו במכינה האקדמית של מכללת הדסה בירושלים, אחרי חודשי לימוד ספורים. "קשה לצלוח בשנה אחת בגרויות כשאתה מגיע בלי לימודי ליבה", הוא מסביר. "מעבר לכך, היה לי עמוס מדי לשלב לימודים עם עבודה".

"כאשר יש גידול משמעותי במספר הסטודנטים גם יש יותר נשירה", אומרת פרופ' זילברשץ. "אנחנו נעשה את מרב המאמצים למנוע את הנשירה. אנחנו משתדלים שעיקר התקציבים ילכו לתמיכה במקצועות שנדרשים לציבור הזה, שהם מקצועות שעל רצף ההייטק וגם מקצועות טיפוליים כגון הכשרת מורים ברמה אקדמית, עבודה סוציאלית ופסיכולוגיה".

אתמול הגיב לעתירה שר החינוך נפתלי בנט, וצייץ בטוויטר שזוהי "עתירה צרת אופקים. המרצים רוצים לבלום את הצטרפות החרדים להשכלה ולכלכלה? הכי קל 'להיכנס' בחרדים ואז לקטר. בחרנו לפעול. לא אוותר במשימת שילובם". בתגובה אומרת ד"ר תירוש כי "שר החינוך הוא לא היחיד שמעוניין בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים, ולהציג אותנו כאויביה זה דמגוגי. צריך לשלב, אבל לא במחיר הערכים הכי בסיסיים והעתיד של החברה הישראלית, ובמיוחד של הנשים בה. אם לא תהיה אופציה אחרת הם יבואו ללמוד, גם אם תתבטל ההפרדה".