בחודש מארס האחרון הודיעו שרי האוצר והבריאות, משה כחלון ויעקב ליצמן, על הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש רפורמה מעמיקה בתחום הטיפול בקשישים סיעודיים בישראל שיגיש מסקנות ראשוניות בתוך חודש. מאז עברו לא פחות משמונה חודשים אבל מסקנות, גם ראשוניות, אין. בלב רפורמת הסיעוד, חוק ביטוח סיעוד ממלכתי ששר הבריאות ליצמן מנסה לקדם כבר שמונה שנים, תהום מפרידה בין הצורך המיידי של אזרחי ישראל בחוק כזה לבין מוכנות משרד האוצר לממנו מהעלאה של חצי אחוז במס הבריאות כפי שמציע ליצמן.
הפתרון של שר הרווחה – להישען על השוק הפרטי
למרות עיגון ההתחייבות לרפורמה בסיעוד בהסכם הקואליציוני בין סיעת יהדות התורה בה חבר שר הבריאות לבין הליכוד, הרפורמה מבוששת. אבל בעקבות דוח מבקר המדינה מהשבוע שעבר שסקר שוב במילים חריפות את מחדל עושק פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי של העשורים האחרונים, התעורר גם שר הרווחה חיים כץ והציג (ראשון) בפני ראש הממשלה נתניהו מתווה משלו לחוק ביטוח סיעוד ממלכתי חובה לכל אזרח. בניגוד לתכנית הסדורה של משרד הבריאות המונחת זה שנים לפתחם של האוצר ושל ראש הממשלה נתניהו ללא כל הכרעה, המעריכה את עלות החוק בכ-4.5 מיליארד שקלים לשנה ומטילה את האחריות הביטוחית על הביטוח הלאומי, המתווה של שר הרווחה ממשיך להישען על השוק הפרטי.
כץ מציע כי הביטוח הסיעודי שמציעות קופות החולים דרך חברות הביטוח שהן עובדות איתן, יונהג כביטוח חובה לכל אזרח. היינו, רגולציה של האוצר שתאלץ את חברות הביטוח לבטח גם מבוגרים, קשישים וחולים כשמהבוטחים הללו יהיו פטורים מתשלום פרמיית הביטוח היקרה אותה תיקח המדינה על עצמה. המימון שמציע שר הרווחה לצעד הזה מגיע, באופן זהה למתווה שר הבריאות התקוע – העלאת מס הבריאות ב-0.7-0.5%, צעד שכאמור משרד האוצר מתנגד אליו באופן חריף זה שנים. ההיתכנות למתווה שמציע שר הרווחה נמוכה מאד משום שמרכיב מאד מרכזי בו הוא הגברת הפיקוח של משרד האוצר על חברות הביטוח והנהגת תשלום אחיד בין כל קופות החולים כשגם הכיסוי הביטוחי ותעריפי הביטוח יהיו תחת פיקוח. באותו סכום ממש מציע ליצמן לייצר ביטוח סיעוד ממלכתי יקר הרבה יותר ושכולו יהיה באחריות הביטוח הלאומי והמדינה.
חוששים ממתווה שנדון מראש לכישלון
בעמותות המסייעות לקשישים חוששים כי כל מתווה כמו של השר כץ המבקש להישען על שוק הביטוח הפרטי ולהגביר את הפיקוח עליו, נידון לכשלון באופן שבו מתנהלת רשות הפיקוח על הביטוח ושוק ההון באוצר. זהו אותו הגוף שילד את משבר פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי, פוליסות זבל שנמכרו ללמעלה ממיליון ישראלים במשך למעלה משני עשורים דרך מקומות העבודה שלהם עם תוקף שפג דווקא בשנות הפנסיה של המבוטחים, ברשות ובסמכות האוצר. גם הפתרונות השונים שהציע האוצר למשבר עד כה לא כללו כל ניסיון כשל שר הרווחה לאחד בין הצורך בביטוח סיעוד ממלכתי לבין פתרון המשבר, אלא בניסיון לייצר עבור מאות אלפי המבוטחים שנעקצו פוליסות חלופיות בשוק הפרטי.
"כיום חיים בישראל למעלה מ- 200,000 סיעודיים, ועפ"י התחזיות צפוי מספרם להכפיל את עצמו בעשרים השנים הקרובות. בתחום הסיעוד קיים כשל חמור ורב שנים. הסיעוד אינו נכלל בסל הבריאות והאחריות לטיפול בחולה הסיעודי, מוטלת על פי חוק, על בני משפחתו. היקף התופעה והשלכותיה החברתיות והכלכליות מרחיקות הלכת, מחייבות אותנו לנקוט פעולה, להיערך ולהתמודד עם האתגר ברמה הלאומית" כותב שר הרווחה לראש הממשלה והוא מוסיף: "על הממשלה להתערב ולפעול נמרצות לפתרון הכשל בשוק הביטוח הסיעודי. אני מבקש ממך להעלות לאישורה של הממשלה את בקשתי למנות מיידית ועדה ממלכתית המורכבת ממומחים בנושא מורכב זה ומנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, אשר יידרשו לגבש מתווה ישים להחלת ביטוח סיעודי ממלכתי חובה בתוך מספר חודשים על פי המתווה המוצע".
ובינתיים: הקשישים העניים יחכו
לפני שבועיים בישרנו כאן במעריב על הצעת החוק הממשלתית שגיבש שר הרווחה חיים כץ להוצאת 190 אלף משפחות הקשישים העניים בישראל אל מעל קו העוני. הצעת החוק שהיתה אמורה לקבל את אישור ועדת השרים לחקיקה כבר לפני שבוע קיבלה דחייה של שבוע בדיון לבקשת משרד האוצר אבל השבוע (ראשון) היא שוב לא עלתה. השר כץ מבקש להצמיד את קצבאות הבטחת ההכנסה לקשישים עניים אל השכר הממוצע במשק, אבל באוצר מבקשים להמתין עכשיו לדוח העוני השנתי של הביטוח הלאומי, שעתיד להתפרסם בחודש הבא, כדי "לקבל נתונים עדכניים על מספר הקשישים העניים בישראל". וכך, בעוד מציע שר הרווחה מתווה משלו לרפורמה מעמיקה בסיעוד שהאוצר מעכב כבר שנים, רפורמה קטנה ונחוצה אחרת של השר שכבר הבשילה לחקיקה, מחכה עדיין לאור הירוק מהאוצר, ובעיקר לכסף ממנו.