חבר הכנסת יאיר לפיד התייחס היום (שני) בתכנית "שש עם עודד בן עמי", לטענתה של העיתונאית סילבי קשת כי אביו תקף אותה מינית. "מעציב ומכאיב, אין לי משהו אינטליגנטי להגיד על זה", אמר לפיד, "זה אפילו לא חמישים שנה, זה עוד לפני שנולדתי, 54 שנה פלוס. את אבא שלי אני לא יכול לשאול. הוא מת כבר תשע שנים. אני בטוח שהיה לו מה להגיד".

"דאגתי לאימא שלי", המשיך, "אבל היא בסך הכל הגיבה בסדר. מה אפשר להגיד אחרי ש-54 שנה עברו. אין לי איך לדעת אם זה נכון או לא". לפיד הדגיש כי הוא כן בעד קמפיין #MeToo. "אני לא יכול ולא אוכל להרגיש מה שמרגישה אישה שמותקפת. ישנה חשיבות שגברים ידעו שלא הכל מותר, שדברים קטנים הם לא קטנים בכלל. קמפיין חשוב שלא הייתי רוצה להצטייר כמי שיוצא נגדו. חשוב וטוב שגברים ידעו ששינו את חוקי המשחק. מה שהיה מותר פעם אסור היום".

טומי לפיד. צילום: פלאש 90

העיתונאית הוותיקה חשפה בחשבון הפייסבוק שלה ביום חמישי, כי טומי לפיד, שהלך לעולמו בשנת 2008, ניסה לאנוס אותה אחרי מסיבה בלונדון בשנת 1963. על פי דבריה של קשת, השניים נפגשו במהלך מסיבה בבית השגריר הישראלי בבריטניה, אהרון רמז, וחלקו מונית יחד. לאחר מכן, על פי טענתה נכנס לפיד לדירתה בתואנת שווא, שם ניסה לאונסה עד שנאלצה להדוף אותו מעליה בכוח.

"ב-1963 באתי ללונדון בפעם הראשונה ושכרתי חדר בדירה גדולה של חברתי בקנזינגטון. בילינו נהדר. ערב אחד הפצירה בי להצטרף אליה לביתו של השגריר אהרון רמז שערך מסיבה לכבוד כתב רויטרס שחזר משליחות ארוכה באפריקה. אני שונאת אירועים כאלה, אבל מה לא עושים בשביל חברות", סיפרה העיתונאית והמשיכה, "נתקלתי שם בטומי לפיד, קולגה, שהיה אז כתב מעריב בלונדון. שמחנו לראות זה את זו. הסתובבתי וראיתי את אורח הכבוד גבר יפה וגידם, פציעה כשהיה טייס במלחמת העולם 2. עמדנו סביבו, וניגש גם טומי שסיפר לו בחשיבות תהומית שזה אך חזר מסיור באפריקה של שלושה שבועות והסביר לו מה צריך לעשות עם אפריקה. כמה זמן היית שם? שאל. 16 שנה השיב בחיוך הכתב".

הנקמה של לפיד על הסירוב

בשלב זה הגיעה קשת אל האירוע בביתה וסיפרה: "התחלתי להשתעמם ואמרתי לחברתי שאני הולכת הביתה. טומי שאל אם נוכל לחלוק מונית. 'בהחלט', אמרתי לו שאני גרה בקנזינטון. 'אני לא רחוק משם' אמר. הגענו עד לדירה שגרתי בה וטומי אמר: 'נזכרתי שאני מוכרח לטלפן לאנשהו. אני יכול לעלות אתך?' כמובן. עלינו, הסרתי את מעילי והוא קשקש משהו לתוך האפרכסת. פתאום נפנה אלי, הפיל אותי על השטיח. נחבטתי בראשי וקרע את שמלתי הצרה. כשניסה לפתוח את רוכסנו,נתתי לו ברכייה איפה שכואב, וכשהתכווץ הוספתי גם דקירה עם העקבים הגבוהים".

"אינני יודעת מניין היו לי הכוחות, הייתי קטנה וצנומה, אבל הכעס נותן המון כוח. בעודנו מכווץ, קמתי, רצתי למטבח וגם שפכתי עליו קומקום מלא מים. לקחתי את מעילו וזרקתיו מהחלון. הוא הסתלק בבושת פנים. למחרת כתבתי לו למערכת כי קרע לי שמלה חדשה שעלתה לי כך וכך ואמנם אין לי קבלה. ואם לא ישים לי בתיבת הדואר את הסכום - אני מספרת לאשתו החדשה. הוא החזיר לי את הכסף. את נקמתו ביטא כעבור שנים רבות כאשר שמו לי את הפצצה בפקודת גנדי. 'מה את מתפלאה?', שאל בטורו. 'את הרי מניחה כל יום ששי פצצה במפתן ביתו של פוליטיקאי'", היא סיימה את סיפורה.