"אני לא מסוגלת יותר להתמודד עם כמות ההטרדות המילוליות והפיזיות שאני סופגת בעבודה הזו. זה מפחיד אותי ומגעיל אותי”, מודה מאיה (שם בדוי). אף שהיא השקיעה חמש שנים בלימודי עיסוי רפואי ורפלקסולוגיה במכללה מוכרת, היא מעדיפה היום לנקות משרדים לפרנסתה ושוקלת הסבה מקצועית מהתחום שאהבה. “אני לא חושבת שבמהלך הלימודים הכינו אותי לכמות כזו של גועל”, היא אומרת. “אני מעסה מקצועית, וזה מקצוע חשוב מאוד לספורטאים, לאנשים שסובלים ממתח, מפציעות, שזקוקים לשיקום. אבל אני לא יכולה להמשיך לענות לעשרות טלפונים ביום שמתוכם אחוז משמעותי שואל או דורש ‘שירותים נוספים'. אני לא נותנת שירותי מין, אני מעסה מקצועית, השקעתי ולמדתי המון כדי לתת את הטיפול הטוב ביותר. וזה רק בשיחות טלפון”.

כלומר?

“כשמגיעים לטיפול עצמו, יש המון לקוחות שחושבים שזה בסדר, למרות שהבהרתי בשיחה המקדימה ובתחילת הטיפול לא לבקש ממני הרפיה או דברים אחרים. כאילו ברור להם שזה נורמלי. הגעתי למצב שבו עבדתי רק עם קולגה נוספת בקליניקה - היא יושבת בקבלה ואני בחדר הטיפולים מתוך מחשבה שזה ירתיע אותם מלבקש, אבל זה לא הרתיע. אני גם שומעת מחברות שעובדות במקומות גדולים - ספא, בתי מלון, אפילו עם קופות חולים - שמבקשים מהם בטיפול ‘אקסטרות'. אני לא רוצה להתמודד עם זה יותר, וגם לא עם הסטיגמה והגיחוכים של אנשים כשאני מספרת במה אני עוסקת. הגיע הזמן שישראלים יכניסו לעצמם לראש שעיסוי זה לא זנות”.


תחקור קשוח

במרץ 2011, לפני כמעט שבע שנים, עבר בכנסת תיקון החוק הקובע כי מי שיורשע בפרסום שירותי זנות צפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר. אבל אכיפה אין כמעט, וברחובות תל אביב, למשל, ניתן לראות כרטיסים על המדרכות והמכוניות המציעים שירותי זנות, באתרי האינטרנט אפשר בקלות למצוא מודעות מזמינות, ומתברר שגם באתרים לגיטימיים לחלוטין אפשר למצוא כאלה, במסווה של עיסוי תמים.

“החוק ​לא נותן מענה לנושא". עו"ד שוורץ. צילום פרט

במסגרת מדגם שביצענו בעזרתם של שני מתנדבים, בדקנו עשר מודעות עיסוי באתר "יד 2" הפופולרי, שבו מפרסמים רוב המעסים שאיתם שוחחנו את שירותיהם המקצועיים. בשמונה מתוך עשר שיחות התבררו המודעות כפרסום של שירותי זנות, והציעו תוספות כגון “הרפיה” או “פול בודי”, או שפשוט אמרו כי “יימסרו פרטים במקום”. רק בשתי שיחות נתקלנו במעסה מקצועית שהבהירה מראש שמדובר במסאז' מקצועי בלבד.

מאתר "יד 2" נמסר בתגובה: "אתר 'יד 2' הוא לוח חינמי, אשר בכל יום מתפרסמות בו כ־10,000 מודעות חדשות. 'יד 2' משקיע מאמצים רבים במניעה ובאיתור של מודעות לא תקינות המנוגדות לתקנון האתר ולערכי החברה, ומדי יום נפסלות כ־20% מהמודעות שמועלות לאתר. פרסום שירותי מין אסור על פי תקנון החברה, ועל כל מפרסם מודעה להצהיר ולהתחייב לכך. אף על פי זאת, על מנת לצמצם את התופעה של פרסום שירותי מין במסווה של מודעות עיסוי, אנו פועלים בכמה מישורים נוספים, וביניהם שיחות עם כל נציגי השירות בחברה לחידוד הנהלים בנושא, כמו גם פעולה מסיבית של בדיקת המודעות הקיימות כיום במדור והסרת מודעות שנמצאות חשודות. במקביל, אם מתקבלת באתר תלונה על פרסום שירותים מסוג זה, המודעות מוסרות באופן מיידי. אנו מאמינים שפעולות אלו יביאו למחיקת רוב המודעות הבעייתיות ויאפשרו למעסים מקצועיים ולמטפלים אלטרנטיביים וללקוחותיהם להמשיך להשתמש בשירותינו".

“אי־ההסדרה בחוק פוגעת במאות אלפי בעלי מקצוע שנקראים מעסים”, אומרת מרינה פובולצקי, מעסה מקצועית בת 32 מתל אביב. אחרי שהוטרדה בשיחות טלפון וגם בקליניקה שלה, פובולצקי החליטה לא לשתוק עוד, והקימה קבוצת פייסבוק למעסים שכוללת היום יותר מ־400 חברים. בין היתר, היא גם פנתה לחברי הכנסת, למשרד הבריאות ולארגונים שונים בדרישה להסדיר את המקצוע ולאכוף את החוק למניעת פרסום שירותי זנות במסווה של עיסוי מקצועי. הסדרה של המקצוע פירושה הכרה של המדינה והגדרת הקריטריונים הברורים שנדרש ממעסה לעמוד בהם.

"לאור הנתונים המובהקים האישיים והמגדריים שלי: אישה מברית המועצות לשעבר, רווקה ועוסקת בעיסוי רפואי, אני חשופה לניסיונות הזניה ברמה היומיומית", כתבה פובולצקי במכתב לחברי הכנסת. "אני מבקשת חקיקה שלפחות תמנע מהסרסורים והזונות להשתמש בפרסום במילה 'עיסוי'. הדבר פוגע בפרנסה שלי ושל הקולגות שלי, משני המינים, ברמה היומיומית. לא נעים כשמנסים לקנות אותך כמעט כל יום ולא תמיד השאלות נשאלות בביישנות, בלשון המעטה. על מנת להתגבר על המגבלה של החוק, הסרסורים פיתחו את השיטה שלפיה הם משנים את השם של בית הבושת ל'מכון עיסוי'. שם הקוד 'מכון' מסתיר לרוב מאחוריו מציאות שבה מסווה של שירותי עיסוי, מוצעים לציבור שירותי זנות במבנה הממוקם לרוב באזור תעשייה או מסחר. בעיתונים ובאתרי לוחות מודעות, למשל, ניתן למצוא כמעט כל יום מודעות של מכוני עיסוי הפועלים ככיסוי לבורדלים הסוחרים בנשים".

פובולצקי אומנם זכתה למענה מחברי כנסת מעטים, אבל ביום חמישי הקרוב היא תופיע בכנסת בהזמנתה של יו”ר מרצ זהבה גלאון כדי לדבר על התופעה. היא מקווה להצליח להשיג הסדרה בחוק למקצוע שהשקיעה בו שנים רבות של לימוד, ממש כמו ההסדרה והיוקרה שלה המקצוע הזה זוכה בארצות הברית. “אני אוהבת את המקצוע שלי, זה מקצוע מדהים, אבל זה נהיה פחד אלוהים”, היא אומרת. “אני ממש מפחדת ממטופלים שאני לא מכירה. כל מטפלת שאני מכירה, וגם מטפלים גברים, הוטרדו מינית - אם זה בטלפון ואם זה במהלך טיפול. אני מפחדת, אני מתחקרת מטופלים בשיחות טלפון בצורה מאוד קשוחה. כל הטיפול שלנו הוא טיפול במגע, וברגע שיש לנו פחד מהמטופל - זה הופך למשהו אחר”.

פובולצקי מקווה שההסדרה תביא גם לשיפור באתיקה המקצועית ולהבהרה למי מותר לעסוק במקצוע ואיזו הכשרה עליו לעבור. “זה גם לטובת המטופלים שידעו מי מטפל בהם”, היא אומרת. “לימודי עיסוי רפואי, למשל, הם לפחות שלוש שנים, ויש עוד התמחויות. אני מתמחה עכשיו באוסטיאופתיה. זה מקצוע מדהים שעוזר להמון אנשים”.


שקלת לעזוב אותו?

“אני לא רוצה לעזוב, אני אוהבת את המקצוע והשקעתי בו המון, אבל אני מכירה מטפלות שעזבו כי לא יכלו לעמוד בזה יותר”.


גז מדמיע בכיס

“אני כבר עשר שנים במקצוע, השקעתי בו שלוש וחצי שנות לימוד, וגם אני חווה הטרדות ובקשות של מטופלים ומטופלות למין או הרפיה במהלך טיפול”, אומר גם ח', מעסה מקצועי. “למרות שאני מתחיל כל שיחה בתיאום ציפיות, עדיין כשהלקוחות מגיעים לקליניקה - הם מבקשים דברים מיניים למרות שהבהרתי שמדובר בעיסוי מקצועי ללא מין. היה לי מקרה של לקוחה שניסתה לגעת בי. עצרתי את הטיפול והסברתי לה שאם היא תנסה שוב, הטיפול הסתיים. היא ניסתה שוב והטיפול הסתיים במקום. לא מקובל שמטופל ייגע במטפל. אני מפעיל סינון ועדיין נתקל בסיטואציות האלו. זה מפחיד. כן, גם גברים מוטרדים”.

מראה לא נדיר על מכוניות בתל אביב. כרטיסי ביקור לשירותי עיסוי צילום: רענן כהן

א' עשתה בשנים האחרונות כמה הפסקות בעבודתה כמעסה מקצועית. היום היא עובדת בקליניקה עם גז מדמיע בכיס. במהלך העשור מאז שסיימה את לימודיה, חוותה אינספור הטרדות טלפוניות ומילוליות בקליניקה, שגרמו לה להפסיק את עבודה לתקופות, להפסיק לפרסם ולנסות בכל דרך למנוע את ההטרדות. “בתחילת הדרך הייתי נאיבית, שום דבר לא הכין אותי לשיחות האלו”, היא אומרת. “היום אני עונה בצורה ממש לא שיווקית, ישר מסבירה שמדובר בעיסוי מקצועי בלבד, אבל יש לפונים כל מיני דרכים מתוחכמות לנסות לשדל אותך. היו לי מקרים שבמהלך טיפול בקליניקה הציעו לי סכומי כסף גדולים כי ‘מה אכפת לך?' אני יודעת שיש נשים במצב כזה שיכולות ליפול, אבל אני אף פעם לא הסכמתי, גם כשהייתי במצב כלכלי קשה. קשה לי מאוד לעבוד ככה כי זה עושה אותי מטפלת פחות טובה כשאני כל הזמן עסוקה בלחשוב אם המטופל מנסה לעשות משהו, וזה פוגע גם במטופלים שכן באים לקבל טיפול מקצועי ולא יודעים למי הם הולכים ומה ההכשרה שלו. כשאני מצליחה לטפל באדם ולשפר את מצבו, זה מבחינתי הרגע ששווה כל”.

א' בטוחה שמדובר בסטיגמה שדבקה במקצוע. “הם בטוחים שזה בסדר לשאול. גם מטופלים ותיקים לעתים מרשים לעצמם, אנשים שאני מכירה”, היא אומרת. “זה לא ייפסק עד שתהיה חקיקה וענישה. אני יודעת משיחות עם מטפלות אחרות שאין אפילו טעם היום ללכת להתלונן במשטרה על דברים כאלו”.

התופעה ידועה גם בקרב גופים המכשירים מעסים. "מכללת רידמן, המכשירה מטפלים מקצועיים כבר יותר מ־30 שנה, מתייחסת לנושא החשוב הזה במהלך הלימודים", אומר אלירן אסרף, מנהל השיווק של המכללה. "אנו שמים דגש במסלול העיסוי על נושא יחסי מטפל־מטופל כחלק מתוכנית הלימודים. בין היתר, אופן לבוש המטפל, מה נכון ומותר לפרסם במודעת עיסוי, כיצד אפשר לבצע סינון ראשוני כבר בשיחת טלפון מול מטופל, איך לנהוג אם מטופל שולח ידיים בזמן הטיפול ועוד. צוות המרצים מתבסס על הידע העצום שנצבר ומכשיר את הסטודנטים להתמודד עם הסיטואציות שפוגשות את הבוגרים שלנו במהלך עבודתם".

חושים חדים

החוק למניעת הטרדה מינית שחוקק בשנת 1998 קובע בבירור כי להטרדה מינית ייחשבו גם הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות (כאשר ההצעות מוצעות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות) והתייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות (ושוב, כאשר ההתייחסויות נעשות תוך כדי ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול - זו הטרדה מינית גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות). אבל מתברר שההטרדות הטלפוניות שחווים המטפלים אינן נופלות בהכרח תחת סעיף זה.

"שמעתי את הקושי של המעסים ואת מה שהם עוברים", אומרת ע​ו"ד הולי שוורץ, המלווה בהתנדבות את קבוצת המעסים ​ומקווה שהסדרה רשמית של המקצוע ​תצמצם את ​היקף ​ ההטרדות שעוברים העובדים בו. "בעברי אני תובעת צבאית ופרקליטה, כך שאת החוק למניעת הטרדות מיניות אני מכירה היטב​,​ ובמקרה שלפנינו הוא לא בדיוק מתאים, מכיוון שרוב ההטרדות קורות בשיחות ​הטלפוניות שלפני הטיפול, והמעסים כבר פיתחו חושים חדים לסנן אותן. ​ככלל אין הצעות חוזרות ונשנות ​מצד אותו מטריד, ולכן החוק ​לא נותן מענה לנושא. ​נדמה שמטרת החוק הייתה להגן מפני סיטואציות אחרות. אבל בהיבט ההסדרה בחוק קיים איסור​ פרסום שירותי זנות משנת 2011, ועדיין במסווה של פרסום שירותי עיסוי מפרסמים בפועל שירותי זנות, ​עוקפים את החוק, ואף אחד לא מתמודד עם הבעיה".

איך אפשר לאכוף דבר כזה? הרי כל אחד יכול לפרסם, ומה שקורה בשיחת הטלפון שאחרי תלוי בהם.

"עניין האכיפה תלוי במשטרת​ ישראל. ​גם למפרסם יש אחריות. הוא אמור לברר מי המפרסם, לערוך בדיקות אקראיות, וייתכן מאוד שאכיפת החוקים תגרום למפרסמי שירותי זנות לחשוב שוב לפני שיפרסמו".

שוורץ גם מקווה שהסדרה של המקצוע תגרום להסרת הסטיגמה שרובצת כיום על שירותי עיסוי ועל מעסים מקצועיים: "במדינה שחרתה על דגלה את חופש העיסוק, מכוח חקיקת יסוד, לא ייתכן שאנשים ימנעו מלעסוק בעיסוק זה בגלל הסטיגמה או בגלל היעדר אכיפה ראויה".​