בישראל חיים כ-170 אלף נוצרים, המהווים כ-2% מאוכלוסיית המדינה. כך מסרה היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים לרגל חג המולד. על פי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2016 – 78.6% מהנוצרים בישראל היו ערבים והיתר היו נוצרים שעלו לישראל עם בני משפחה יהודים במסגרת חוק השבות. 
 

עם זאת, נתוני הלמ"ס אינם כוללים שוהים בלתי חוקיים, בהם נוצרים שהגיעו לישראל על מנת לעבוד ותוקף אשרת העבודה שלהם פג, או כאלו שהגיעו כתיירים ונשארו בארץ. בנוסף, הנתונים גם אינם כוללים את המסתננים, כך שבפועל מספרם של הנוצרים בישראל גבוה ככל הנראה משמעותית. עוד על פי הנתונים, רוב הנוצרים הערבים מתגוררים בצפון הארץ - 70.7%, 13.2% במחוז חיפה, ו-9.6% במחוז ירושלים.

היישובים עם האוכלוסייה הנוצרית הערבית הגדולה ביותר בישראל הם נצרת – 22.2 אלף, ירושלים – 12.5 אלף ושפרעם – 10.1 אלף. עוד עולה, כי 42% מהנוצרים שאינם יהודים מתגוררים בתל אביב והמרכז, 32.6% במחוז חיפה, 13.7% במחוז דרום ו-10.7% בירושלים. הערים בהן מתגורר המספר הגבוה ביותר של אוכלוסייה נוצרית שאינם ערבים הן: תל אביב – 3,900, חיפה – 3,500 וירושלים – 3,200.
 

בלמ"ס ציינו עוד, כי 877 זוגות נוצרים נישאו ב-2015, רובם ערבים נוצרים. הגיל החציוני הממוצע של החתנים עמד על 29.2 שנים – שנה וחצי יותר לעומת היהודים והדרוזים ו-3.5 שנים יותר לעומת המוסלמים. גיל החציוני הממוצע של כלות נוצריות עמד על 25.3 שנים – חצי שנה פחות מהיהודיות, שנתיים וחצי פחות מהדרוזיות וארבע שנים יותר מהמוסלמיות.

חג המולד בנצרת. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

 
הבדלים בתעסוקה בין נוצרים ערבים ללא ערבים

ב-2016 נולדו 2,613 תינוקות לנשים נוצריות, מהן 75% נוצריות ערביות. מספר הילדים הממוצע במשפחה נוצרית עמד על 2.1, לעומת 3.3 אצל המוסלמים, 3.2 אצל היהודים ו-2.2 אצל הדרוזים. הגודל הממוצע של משק בית באוכלוסייה הנוצרית עמד על 3.1 נפשות, בדומה לאוכלוסייה היהודית ונמוך משמעותית מהמוסלמית – 4.7 נפשות. 
 

צפיפות הדיור במשק בית נוצרי עמד בממוצע על 0.99 נפש לחדר, לעומת 0.81% בקרב היהודים. 68% מהנוצרים בגילאי 15 ומעלה משתתפים בכוח העבודה – 73.7% בקרב הגברים ו-64.4% בקרב הנשים.
 

הנתונים ממחישים הבדלים מהותיים בין נוצרים ערבים לנוצרים שאינם ערבים, בנוגע לתעסוקה. בעוד שבקרב כלל הנוצרים שיעור התעסוקה עמד על 66.1%, בקרב הנוצרים הערבים הוא עמד על 55.2% בלבד. 66.12% מהנוצרים הם בעלי תעודת בגרות העומדת בקריטריונים הגבוהים של קבלה לאוניברסיטאות, לעומת 51.1% בקרב הדרוזים, 41.1% בקרב המוסלמים ו-55.5% בקרב בוגרי החינוך העברי.