"הרפורמה של משרד האוצר ומשרד החקלאות גוזרת על תשעה וחצי מיליון תרנגולות מאסר עולם בצינוק", חורצת עו"ד שירה הרצנו, דוברת עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים. "תרנגולת בכלוב לא תזכה לראות אור יום, לנקר באדמה, לפרוש כנף ובטח לא להתעופף". הרפורמה בענף ההטלה, שמקדמים משרד האוצר והחקלאות, נכנסה ברגע האחרון לחוק ההסדרים ותבוא היום לאישורה של הממשלה, במסגרת ההצבעות על התקציב. במסגרת הרפורמה מוצע כי משרד החקלאות יקים משטחים מחוץ ליישובים כדי לעודד הוצאת לולים ממרכזי ישובים, ויעניק מענקים בסך 340 מיליון שקלים למגדלים שיקימו לולים חדשים גדולים בשותפות מגדלים נוספים. 
 
מבחינת הפעילים למען זכויות בעלי חיים, אין ברפורמה הזו שום הטבה במצבן של התרנגולות, והם יצאו להפגין נגד ההצעה. "מדובר ברפורמה דומה לזו שמשרד החקלאות ניסה לקדם לפני כעשור ונחסמה על ידי בג"ץ בעקבות עתירה שהגשנו", מספרת הרצנו. "לאחר שבג"ץ עצר את הרפורמה בהיעדר תקנות בנובמבר 2009, ניסה משרד החקלאות להעביר בכנסת תקנות המכשירות את כלובי הסוללה. הצלחנו לשכנע את חברי הכנסת להתנגד לתקנות שהוצעו, בהיותן קובעות תנאים אכזריים. עם זאת, משרד החקלאות לא תיקן את נוסח טיוטת התקנות, והן לא עברו עד היום". 
 
יחד עם פעילים מעמותת "תנו לחיות לחיות" קיימה ביום שלישי עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים מיצג שבו פעיל המחופש לשר האוצר משה כחלון, כלוא בכלוב צר עם בובות של תרנגולות, ופעיל נוסף המחופש לתרנגולת עומד לצד הכלוב ומחזיק את השלט: "כחלון, היית יכול לחיות בכלוב?". "גם ח"כ דב חנין הצטרף למחאה שלנו, ואמר שאי אפשר בתקציב 2019 לחזור לממן כלובים לתרנגולות, כאשר לכל בן אדם בר־דעת ברור שאת הכלובים צריך להוציא מחוץ לחוק. עכשיו אנחנו מפגינים ברחוב קפלן בירושלים ומשמיעים את קולם של התרנגולים", אומרת הרצנו.

הפגנה נגד הרפורמה. צילום: אנונימוסהפגנה נגד הרפורמה. צילום: אנונימוס

  

מהי בעצם הבעיה? הרי מדובר בלולים חדשים. 
"אלה אכן יהיו לולים חדשים, אבל עם כלובים. אנחנו טוענים שההחזקה הזו בלולים צפופים, כשלכל תרנגולת שטח מחיה בגודל של דף A4 בערך, שבו היא לא יכולה לפרוש כנפיים ולממש שום צורך טבעי, לא עומדת בחוק צער בעלי חיים. בתעשיית הביצים מוחזקות יותר מתשעה וחצי מיליון תרנגולות בשנה, המטילות יותר ממיליארד וחצי ביצים בשנה. כאמור, לפני עשור בג"ץ שמע אותנו, בלם את הרפורמה וקבע שכל עוד משרד החקלאות לא קובע תקנות על פי חוק צער בעלי חיים, שיגדירו תנאים להחזקת התרנגולות, אי אפשר לקדם רפורמה כזו מכספי הציבור".
 
"הרפורמה של משרד האוצר והחקלאות בעצם תנציח שיטה של החזקת תרנגולות בכלובים, שלא שונה באופן משמעותי ממה שקורה כיום", מוסיף עו"ד יוסי וולפסון, רכז תחום חיות במשקים בעמותת "תנו לחיות לחיות". "הלולים קמו לפני עשרות שנים, ולא מאפשרים לתרנגולת התנהגות טבעית במהלך החיים הקצרים שלה. זה אומר שהתרנגולת לא יכולה לגעת בקרקע, לנקר באדמה, להתעופף, ללכת. כל הצרכים האלה נטועים בתרנגולת, וכשלא מממשים אותם, היא חיה בתסכול מתמיד. בכלוב אי אפשר לממש את הצרכים האלה, גם אם יגדילו אותו קצת וגם אם יוסיפו לו כל מיני אביזרים. ניסו זאת באירופה ללא הצלחה. לכן בכל העולם עוברים כיום לשיטות תעשייתיות בלי כלובים".

 
"תקציב לא חוקי"

 הפעילים לזכויות בעלי החיים מפרטים מהם הצעדים הנדרשים. "קודם כל צריך לקבוע תקנות להחזקת תרנגולות בלולים שיהיו בהתאם לחוק צער בעלי חיים", אומרת הרצנו. "רק אחר כך אפשר לנסות להעביר זאת כרפורמה, ואז גם יהיה אפשר לדון בתקנות. אם הם רוצים כלובים, הם צריכים תקנות, ואז גם נוכל לתקוף את התקנות הללו. מה שהם מנסים לעשות זה מהלך עוקף דמוקרטיה". 
 
וולפסון: "מבחינה כלכלית, אין הבדל משמעותי בין הקמת לול עם כלובים או בלי כלובים. אם יש פער בעלויות, הוא של אחוזים בודדים ביותר. אנחנו אומרים שאם כבר עושים רפורמה, צריך להסתכל על מה שקורה בעולם ועל מה אומר המחקר לגבי הצרכים של התרנגולות. צריך לבצע את הרפורמה באופן כזה שיכוון את התעשייה בישראל בהתאם למגמות בעולם. הרי מה שיבנו היום יישאר איתנו עוד עשרות שנים, וחבל".

שירה הרצנו. צילום: שי אפרתישירה הרצנו. צילום: שי אפרתי
 
הרצנו: "אם כבר עושים רפורמה בענף הלול ומשקיעים מאות מיליוני שקלים, אז לכל הפחות צריכים להתקדם לסטנדרט שהעולם הולך לכיוונו: לולים ללא כלובים, דהיינו 'לול מעוף', שבו התרנגולות יכולות לנוע בשטח הלול, לנוח על גבי מוטות מוגבהים ולהשתמש בתאי הטלה מיוחדים. אבל גם בלולים ללא כלובים יש עדיין המון אכזריות. תרנגולת מטילה כמות ביצים שהגוף שלה לא יכול לעמוד בה, גם בלולים האלה חותכים לתרנגולות את המקור והן מומתות בסוף התהליך. אני לא אוכלת ביצים בכלל, גם לא של תרנגולות שגדלו בלולים ללא כלובים, אבל אם כבר המדינה משקיעה כסף, היא צריכה לממן לולים ללא כלובים.

אף שברפורמה מדובר על מעבר הדרגתי ללולי כלובים 'מאובזרים', הרי שהגידול בשטח לכל תרנגולת יהיה זניח. גם אם זה כולל ציוד שאמור להקל על התרנגולות, הרי שבפועל זה לא שונה ממה שקורה כיום בלולים. מדובר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים כדי לקבע מצב לא תקין. כמו כן, ביוזמה של משרדי האוצר והחקלאות יש תמריץ מאוד זניח ולא מהותי למי שרוצה לעבור ללולים ללא כלובים. התמריץ מסתכם בחמישה שקלים בלבד לתרנגולת, ומבחינתם זה מס שפתיים. אם יש הסכמה שזה הרע במיעוטו, אז המדינה לפחות יכולה לדרוש את הקמתם. כאמור, הלולים האלה עדיין בעייתיים, אבל זה הכיוון שהעולם הולך אליו". 
 
ומה הכיוון שאליו פונה תעשיית הביצים העולמית? בשווייץ, אוסטריה, בלגיה, גרמניה, לוקסמבורג ובהוטן, אסרו על כל סוגי הכלובים. אחוז התרנגולות בלולים ללא כלובים עומד על 98% באוסטריה, 83% בשוודיה, 82% בהולנד, 58% בבריטניה, 55% בדנמרק, 49% ברומניה ו־48% בבולגריה. בארצות הברית מתחזקת ההערכה שעד שנת 2025, הרוב המוחלט של תעשיית הביצים יהיה מבוסס על לולים ללא כלובים, בהתאם לדיווחים של שורת תאגידי מזון מובילים, שהתחייבו להפסיק בהדרגה לשווק ביצי כלובים ומוצריהן, ובהם וולמארט (הקמעונאית הגדולה בעולם), יוניליוור, ברילה, קראפט, מקדונלד'ס, סאבווי, איקאה, סטארבאקס, וונדי'ס וברגר קינג. 
 
"באירופה, בלי רפורמה ובלי סיוע ממשלתי, כמעט חצי מהתרנגולות נמצאות כבר מחוץ לכלובים, ובארצות הברית מצפים שבתוך שבע שנים 70% מהתרנגולות יהיו בלולים ללא כלובים, אז לא הגיוני שבישראל נשלם היום כסף ציבורי שינציח את הכלובים לעשרות שנים וימשיך את ההתאכזרות לתרנגולות", אומר וולפסון. "אנחנו חושבים שלתת כסף ללולי כלובים זה לא חוקי, גם אם קוראים לכלובים האלה 'מאובזרים'. עדיין מדובר בהתעללות בתרנגולות, במיוחד אם קיימת חלופה פחות פוגענית". 
 
"כרגע אנחנו רואים שבאוצר כבר אומרים שצריך להעדיף לולים בלי כלובים, אבל נותנים למי שיקים אותם רק תמריץ זניח", מצהיר וולפסון. "אנחנו אומרים לממשלה: 'שימו את הכסף מאחורי המילים שלכם'. אם אתם מאמינים שצריך לתמרץ הקמת לולים בלי כלובים, תנו לזה תמריץ אמיתי. היום אנחנו מפגינים מול ישיבת הממשלה, מחכים להחלטתה ומקווים שהשרים יקשיבו לנו ויוציאו את ישראל מהכלוב. מובן שנעבוד על זה גם בכנסת, ואם נצטרך אז גם בבתי משפט". 

יוסי וולפסון. צילום: סיגי בן ארייוסי וולפסון. צילום: סיגי בן ארי


 
"יחס של כבוד" 

ומה אומרים בעלי הלולים? לולן ותיק שמעדיף להישאר בעילום שם מודה: "גם אם הייתי מקבל תגמול משמעותי עבור בניית לולים ללא כלובים, הייתי נשאר במתכונת הנוכחית. אנחנו מגדלים עשרות שנים תרנגולות בכלובים, זו מתכונת שעובדת טוב. אצלנו הן גדלות בתנאים טובים. מה שהכי חשוב לתרנגולות זה תנאי היגיינה, אוורור, ניקיון הלולים, אספקת מזון בזמן, שיהיו תמיד מים, תאורה לפי הצורך וכמובן גם השגחה. אנחנו בהחלט מספקים לתרנגולות את כל הדרוש להן". 
 
באירופה המגמה כיום היא לולים ללא כלובים.
"משום שלא ראיתי איך נראים לולים ללא כלובים, אני רק יכול לשער שהביצים אמורות להיות יותר מלוכלכות מאשר בלולים עם כלובים, למרות שיש תאי הטלה. כמו כן, אין שם שליטה לגבי מה שקורה על הרצפה והעופות יכולים לרמוס אחד את השני. אני ממש לא רואה חובה בלולים כאלה. אצלנו התרנגולות לא חיות בדוחק, ואנחנו נותנים להן יחס של כבוד. בטח לא נתחיל לשנות עכשיו את כל המערך שלנו".
 
"כיום ישראלים רבים בוחרים להימנע מצריכת ביצים, מכיוון שגם ביצים מלולים ללא כלובים מגיעות מתעשייה אלימה שבה הורגים את האפרוחים הזכרים, שהם חסרי ערך כלכלי עבור התעשייה, וחותכים לתרנגולות את המקור באמצעות להב מתכת לוהט", מסכמת הרצנו. "אולם אפילו אלו שעדיין אוכלים ביצים מתנגדים לכליאת התרנגולות בכלובים האכזריים, בוודאי על חשבון משלם המסים".
 
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "לאחר כעשר שנים ארוכות, מקבלת הממשלה החלטה לבצע רפורמה ולשדרג לולי ביצים, שדרוג שלא בוצע עד עתה. הגענו השנה להסכמה עם משרד האוצר על תקצוב לשדרוג לולים קיימים וגם להקמת לולים חדשים שעומדים בסטנדרטים גבוהים של בריאות הציבור ורווחת בעלי החיים. אם היינו מאמצים את דעתם של המתנגדים להצעה, היו חולפות עוד שנים רבות ללא שדרוג הלולים. הודות לתקציב הממשלתי, יוקמו לולים חדשים ומודרניים ולולים קיימים ישודרגו ויביאו לשיפור מהותי בבריאות הציבור, באיכות הביצים, במניעת מחלות בעופות, שלכשעצמה משפרת את רווחתם, ויביאו גם לרווחת מטילות, בשהייתן בלולים מודרניים שעומדים בתקנים מודרניים".
 
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ההחלטה תאפשר את כניסתן לתוקף של תקנות צער בעלי חיים, אשר לא מובאות להצבעה בכנסת זה עשור בשל הצורך ברפורמה בענף, הכוללת מענקים ללולים חדשים. תקנות אלה יכפילו את הגודל המינימלי לתרנגולת בכלוב לתרנגולות ותביא אותן לרמה הנהוגה באיחוד האירופי. יתרה מכך, ניתנה תוספת מענק משמעותית ללולנים אשר יבחרו להקים לולים ללא כלובים. לצד אלה, הרפורמה תקדם את סימון הביצים אשר מיוצרות בלולים ללא כלובים כדי לאפשר לציבור להבחין בין הביצים".