אפל, שהחלים מסרטן, דיבר בדיון על הבעיות השונות. "ישנו צורך להכשיר את אנשי המקצוע בטיפול באותו טווח הגילים המדובר", הוא אמר, "לטעמי, ישנה חובה לחדד ולהכשיר את העובדות הסוציאליות במחלקות האונקולוגיות. בנוסף, צריך להקל על ההתמודדות וההתנהלות של חולים צעירים מול מוסדות כגון ביטוח לאומי. חולי סרטן צריכים לקבל שירות מקצועי על ידי רופא של ביטוח לאומי. לא ייתכן שחולה סרטן יבוא וישב בוועדה מול רופא פנימאי שאין לו יד ורגל במחלה הזאת ולא יודע על מה מדובר. אין שום צורך שחולה סרטן ייקח עורך דין ואיתו יגש לביטוח לאומי".
"עשר שנים, שבמהלכן הפכתי לסטייליסט מוביל והייתי מאוד מאושר מבחינה אישית".
"אני חושב שאצל כל אדם צעיר שמתבשר על היותו חולה, החל מאותו רגע הענן הזה לא חולף, אלא מרחף איפשהו".
"אני חושב ששאלות כאלה הן אויב", הוא מסביר, "אין מה לשאול 'למה?'. יש מצב קיים ומכאן צריך להמשיך. 'למה?' לא ישנה את פני הדברים. היה שוב ניתוח, ושוב עברתי כימותרפיה. מאז לא חזרתי לעצמי. יש לי קושי בכל פן ובכל אספקט של החיים, גם בתחום ההורות".
"מי אמר ששאבתי כוחות?".
"זה לא פגע בעבודה שלי, זה סיים את העבודה שלי. זה אפילו לא היה תהליך. זה קרה ביום בהיר אחד. גל אפל שהיה עד אותו יום, חדל להתקיים. החיים שלי לגמרי השתנו. לא יכולתי לעשות את מה שעשיתי, לא ברמה הפיזית ולא ברמה המנטלית".
"אני חושב שהתחושה הכי בולטת והכי דומיננטית זה הידיעה שאתה לא יכול לממש את הפוטנציאל. אתה יודע מה היכולות שלך, אבל אתה יודע שיש פער גדול מאוד בין המציאות לבין השאיפות".
"עדכנתי את האנשים שעבדו בצמוד אלי, וזה היה לגיטימי שהם ימצאו לעצמם מישהו אחר שייתן להם את השירות שאני נתתי להם".
"יש משהו מאוד אינטימי בחיבור בין סטייליסט לבין הלקוחות שלו. אבל שוב, מהרגע הראשון שהבנתי שאני הולך לקראת תהליך שאני לא יודע כמה זמן הוא יימשך, אמרתי לכל מי שהייתי עובד מולו שהוא מוזמן למצוא איש מקצוע אחר. נכון, זה לא כיף להיות בבית ולראות דברים שעשית ושמישהו אחר עושה עכשיו; או מה שהביא לך פרנסה, לא מביא יותר פרנסה. זו לא תחושה קלה. אני חושב שכל מי שנמצא בקבוצת הגיל הצעירה ועבודתו נקטעת כתוצאה מהמחלה, מהטיפולים או מההפרעות שנשארו בעקבות זה, ורואה שמישהו אחר תופס את מקומו, שכולם ממשיכים והוא נשאר מאחור, הוא מתוסכל מזה. מצד שני, באותה נשימה, אתה גם מוצא שאתה מאוד עסוק בעניינים אחרים, עניינים בריאותיים. יש משהו בהתמודדות הזאת שממלאה את כל סדר היום והלילה. זה הופך להיות האישיו".
"תלוי ברגע, תלוי במרגש. זה לא פשוט לזוז הצידה ממה שבחרת לעשות ומקריירה טובה שמילאה אותך".
גם התחום התעסוקתי זקוק, לדברי אפל, לטיפול מיוחד בטווח הגילים הצעירים. "צריכות לקום גם תוכניות שיקומיות מבחינת תעסוקה ופתרונות תעסוקה. זה משהו שלא קיים כיום", הוא אומר, "צריך להעניק עזרה לאנשים שיש להם מוגבלויות בעקבות טיפולים. אם לא הייתי מאמין שאפשר לשנות את המצב, לא הייתי חלק מהיוזמה הזאת. כל מסע ארוך וקשה ככל שיהיה מתחיל בצעד אחד קטן. עצם זה שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת הזמינה אותנו והקשיבה לנו, בעיניי זה כבר צעד מבורך. אנחנו לא ממציאים כלום, זה מוכח ונבדק שיש צורך לתת יחס ספציפי לאוכלוסייה רחבה כזאת".
"עם הידיעה הזאת שאני לא יכול לממש את הפוטנציאל שאני יודע שגלום בי".
התרעות פיקוד העורף