במסגרת הבחירות המוניציפליות שיתקיימו באוקטובר הקרוב, נרקם בימים אלו מהלך יוצא דופן: קבוצת צעירים פלסטינים ממזרח ירושלים מתכננת לנסוע בשבועות הקרובים להיפגש עם גורמים בכירים ברשות הפלסטינית, שם יציגו תוכנית להקמת רשימה משותפת, יהודים וערבים, שתתמודד בבחירות בירושלים. מטרת הפגישה הזו היא לא קבלת מימון, אלא אור ירוק לתושבי מזרח ירושלים לצאת ולהצביע, ואף להתמודד ברשימה, שבצעד כמעט היסטורי קורמת עור וגידים בימים אלה.
 

מי שאחראי ליוזמה בצד היהודי הוא ד"ר גרשון בסקין (61), חוקר בתחום הפוליטיקה וההיסטוריה של המזרח התיכון, מייסד ויו"ר מרכז ישראל־פלסטין למחקר ומידע ומי שיזם והפעיל ערוץ שיחות חשאי עם חמאס שהביא לשחרור גלעד שליט. בצד הפלסטיני נמצא עזיז אבו־ סארה (37), לשעבר יו"ר פורום המשפחות השכולות והיום בעל חברת תיירות ופעיל בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני. 


בסקין עלה מארצות הברית במסגרת ציונית ומתגורר במערב ירושלים, ואילו אבו סארה נולד בשכונת ואדי אל־ג'וז. אחיו נהרג במהלך האינתיפאדה
הראשונה, כשהוא עצמו היה רק בן 10. "הוא היה בכלא בחשד לזריקות אבנים, קיבל שם מכות, וכשיצא מהכלא מת כתוצאה מהפציעה", מספר אבו סארה. "בגלל זה סירבתי ללמוד עברית, אבל כשהייתי בן 18 הבנתי שבלי שפה אי אפשר להתקדם. מצאתי אולפן ישראלי, הייתי הפלסטיני היחיד בכיתה, הייתה לי תפיסת העולם שלי, ועדיין הכרתי שם אנשים, התחברתי איתם. ואז, במקום לראות את המצב שבו אנחנו אחד נגד השני, הבנתי שאנחנו יכולים לעשות דברים יחד, וזה גם מה שרציתי לעסוק בו בחיים". 


"אין דרך אחרת"


לפי ההערכות, כ־350 אלף תושבים חיים במזרח העיר, כשכ־10,000 מהם מחזיקים באזרחות ישראלית. למרות זאת, מאז מלחמת ששת הימים בוחרים תושבי מזרח העיר להדיר רגליהם מהבחירות המוניציפליות בשל אי־הכרתם בסיפוח הישראלי של מזרח העיר. 
 

"אנחנו חשים שקם דור חדש בירושלים שלא הכיר את המצב הקודם, ושהיום, גם אחרי אוסלו, אין לו אמא או אבא פוליטיים", טוען בסקין. "הרשות הפלסטינית לא מתפקדת בירושלים ולא דואגת לתושביה, וגם לא יכולה. זו אוכלוסייה מאוד צעירה שדברים משתנים אצלה, היא רואה את החיים ביומיום, והפרגמטיזם שלה מצטייר בהחלטות שלה. כמו העובדה שהיום יש יותר מ־3,500 סטודנטים פלסטינים שלומדים באוניברסיטה העברית ובמכללות ישראליות בירושלים, ועד לפני כמה שנים לא היה אף סטודנט פלסטיני באוניברסיטה העברית. יש פה שבירת טאבו מבחינת החרמת הבחירות. אם נצליח, ברור שיהיה פה מהלך היסטורי".

גרשון בסקין. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

"אני חושב שלהמון אנשים ממזרח ירושלים נמאס מהמצב שבו הם לא מצליחים לקבל שירותים מהעירייה, נמאס להם שהם לא יכולים לחיות חיים נורמליים", מוסיף אבו סארה. "המון תושבי מזרח ירושלים עובדים במערב העיר ורואים את ההבדלים בין אופן המגורים במזרח לאופן המגורים במערב. במזרח העיר תושבים כיום לא מקבלים את הזכויות שמגיעות להם. הם אפילו לא יודעים מהן הזכויות שמגיעות להם. אני רוצה שזה ישתנה, שלאנשים תהיה הזכות לבנות בתים בצורה חוקית, לקבל אישורי בנייה, שילדים ילכו לבתי ספר, כשעכשיו חסרות 2,000 כיתות במזרח העיר".


אתה חושב שהפלסטינים אכן יממשו את זכות הבחירה שלהם?

"אני חושב שאנשים הגיעו למקום שבו הם לא רואים דרך אחרת. הם אומנם לא בטוחים שלהיכנס לעירייה זה מה שיעזור, אבל הם פחות מתנגדים לזה כי הם מחפשים דרך אחרת לחיות ולהתקיים בדרך כלשהי".
 

הרשימה, לדבריהם, תשקף את המציאות בירושלים ותכלול יהודים, פלסטינים, דתיים, חילונים ואף חרדים. לדברי בסקין, "אנחנו מחויבים ל־50% פלסטינים ו־50% יהודים; 50% גברים ו־50% נשים". בתוכנית המקורית אבו סארה היה מועמד ראשון, כך שבאופן תיאורטי הוא היה אמור להתמודד על ראשות העיר. עם זאת, שלשום התברר להם שהמועמד לראשות העיר מוכרח להיות בעל אזרחות ישראלית. 


"כבר שנים אני חולם על זה, וניסיתי כבר כמה פעמים לקדם רעיון כזה", מודה בסקין. "הניסיון הראשון היה כבר בשנות ה־80, הניסיון הממשי האחרון היה ב־1992, כשקבוצה מטעמנו ממש יצאה לפגוש את ערפאת, אבל הוא לא נתן תמיכה. זה חלום שצץ בכל מערכת בחירות בירושלים, ובסופו של דבר מגיעים למסקנה שהפלסטינים עדיין שומרים על החרם שלהם ולא מוכנים להשתתף בבחירות המקומיות". 


"אמרתי לו שכבר שנים אני חושב לעשות את זה, פשוט לא היה זמן ולא הייתי במצב המתאים", אומר גם אבו סארה. "דיברתי עם המשפחה שלי, הסברתי להם את הסיבות שלי וקיבלתי את התמיכה. שאלו אותי: 'למה אתה רוצה לעשות את זה? אתה יודע כמה בעיות יהיו? יגידו הרבה דברים, גם פלסטינים וגם ישראלים'. קיימת דאגה במשפחה, אבל בסופו של דבר אמרו לי שאם זה מה שאני רוצה, הם תומכים".


יש חשש שזה יהיה מסוכן? 

"יש מחשבה כזו. קשה לדעת, אני לא מאמין שתהיה סכנה פיזית, אני כן חושב שיהיו הרבה אנשים שיגידו דברים רעים, קשים, משני הצדדים. מהצד הפלסטיני יהיו אנשים שיסבירו שעבודה כזו פוגעת בזכות הפלסטינית למדינה. אני לא חושב כך, להפך; מה שאנחנו עושים דווקא מחזק את הראייה של הפלסטינים, מזכיר שאנחנו כן קיימים בעיר ושאי אפשר להתעלם מאיתנו, זאת אמירה שאי אפשר להחליט בלעדינו. אנחנו עדיין בעד שתהיה מדינה פלסטינית, ובעד שהבירה תהיה מזרח ירושלים. מהצד הישראלי, יש את התפיסה שהממשלה לא תרצה שפלסטיני יכהן במועצה ובטח לא בראשות העירייה, ואולי יחוקקו חוקים נגד". 
 

מהם הסיכויים שלכם?

בסקין: "אנו פועלים בכיוונים פוליטיים כדי להבטיח שלפחות בצד הפלסטיני, העמדה לפחות תהיה לא מתנגדת, גם אם לא תומכת. אנחנו רוצים לגייס תמיכה, בין השאר מהמוסדות הפלסטיניים ברמאללה, ובעיקר עוסקים בהסברה בצד הפלסטיני ובמנהיגות הפלסטינית. נפגשנו עם כמה מראשי פת"ח, עם שייחים חשובים במזרח העיר. אחרי התכנסות המועצה הלאומית הפלסטינית, בסוף החודש תצא משלחת של צעירים פלסטינים מירושלים להיפגש עם אבו מאזן". 
 

ובכל זאת, איך משכנעים? 

"צריך לזכור שזה לא מוסד שלטוני, והיום יש הפרדה בין הסוגיה הלאומית לסוגיית חיי היומיום. אנחנו לא אומרים שהשתתפות בבחירות תהיה כניעה לרעיון של ירושלים כבירתו הנצחית של עם ישראל, אבל הפלסטינים צריכים לשמור על המקום שלהם ועל הזכויות שלהם בירושלים, גם בשביל העתיד. אני כיהודי רוצה להגיד שבירושלים חיים יחד עם עַם אחר מדת אחרת, ירושלים היא קדושה וחשובה לא רק לעם היהודי ולא רק לעם ישראל, אלא היא עיר שצריכה להופיע ברמה הבינלאומית, עיר עם מודל של חיים יחד, גם בין יהודים ליהודים. יש לי שכנים חרדים, ואנחנו צריכים ללמוד איך לחיות יחד ולא בסכסוך. אני באופן אישי רואה זאת כברכה שיש עם אחר בעיר הזאת".
 

לא באופוזיציה


"אף שהדגש היה עד כה בצד הפלסטיני, מתחילים לדבר גם עם יהודים, לבדוק מי מתאים לאיוש הרשימה", מספר בסקין. "למשל פעילי שכונות, דתיים, חילונים, חרדים. נשתדל להביא קשת רחבה של דמויות, עמדות ואמונות. יותר מ־50% מהיהודים בירושלים לא הצביעו גם בבחירות הקודמות. אנחנו רוצים גם להלהיט ולהביא אותם".
 

לפני כשנתיים הופץ סרטון של "התנועה להצלת ירושלים היהודית", שמדמה כביכול תרחיש שבו תושבי מזרח העיר יוצאים לבחור, וכך מכהן ראש עיר ערבי. מה המסר שלכם לתושבים שחוששים מכך? 

אבו סארה: "אני רואה בירושלים מקום שצריך להיות פתוח לכולם. זה לא חשוב מה יהיה הסוף של הסכסוך, ואיך צריך לחלק את העיר, אבל העיר צריכה להיות של כולם, גם לערבים וגם ליהודים. לכן יוצרים רשימה משותפת. בסופו של דבר כולם גרים פה, בלי שום קשר למצב הפוליטי, ואם מחליטים לטובת קבוצה אחת - בסוף פוגעים בכולם. זה לא עניין של איך להיכנס ולעזור לקבוצה אחת, אלא איך להיכנס ולתת את הזכויות לכולם כפי שמגיעות להם. המחסור החמור בכיתות לימוד במזרח העיר פוגע גם ביהודים בעיר. במזרח העיר הרבה אנשים נמצאים מתחת לקו העוני, וכשיש עוני לא הולכים לבית ספר, אין חינוך, וידוע שזה מעלה את אחוזי הפשיעה. אני לא רואה איך מישהו שאכפת לו מירושלים ירצה שחצי מהעיר תהיה ענייה או לא מלומדת".
 

"אנחנו לא אנטי־ישראלים", מדגיש בסקין. "אני יהודי ישראלי ציוני ונאמן למדינת ישראל, אני אוהב את המקום הזה ואת העיר הזאת".


עזיז אבו סארה. קרדיט: TED


עזיז, מדוע לרוץ ברשימה משותפת ולא ברשימה ערבית פלסטינית, למשל?

"הריצה ברשימה משותפת לא גורעת מכך שאנו מאמינים בשתי מדינות לשני עמים. אנחנו מאמינים בשתי בירות, אבל זה לא אומר שאנשים לא יכולים להיות חופשיים לעבור מהצד האחד לשני. אנחנו לא חושבים שצריך לגדר ולהפריד בין שני הצדדים. רשימה משותפת נותנת לאנשים את האפשרות לראות שזה אפשרי. בנוסף, אם אנחנו נכנסים לעירייה, אנחנו לא רוצים לשבת באופוזיציה, אלא להיות חלק מקבלת ההחלטות. אנחנו לא באים רק לטובת אדם אחד אלא לטובת הכלל, ואם יראו שיש גם מהמזרח וגם ממערב העיר, זה ימחיש את זה".
 

והמימון?

בסקין: "אחד האתגרים הוא להביא מספיק משאבים. אנחנו בונים על כך שיהיה קמפיין אחד לא מפלגתי דרך עמותה, בעיקר במזרח ירושלים, שקשור לבחירות עצמן, יסביר למה כדאי להצביע ובכלל איך מצביעים. זה דבר שלא מוכר לרבים מהם".
 

חלק לא מבוטל מההכנות נעשה דווקא מול מוסדות ישראליים כדי לוודא שאפשרות הבחירה תהיה מונגשת בפועל לתושבי מזרח העיר. "עורך הדין שלנו כבר הוציא מכתבים למנכ"ל עיריית ירושלים ולמנכ"ל משרד הפנים, כדי להכין אותם שיש להם שישה חודשים להיערך לבחירות, כך שיתקיימו באופן חוקי והוגן גם במזרח העיר", אומר בסקין. "עד עכשיו לא היו קלפיות לפי המודל שקובע החוק. האתרים של הבחירות, פנקס הבוחרים וההסבר על הבחירות - כל זה לא היה בערבית. ההודעות לבוחר לא הגיעו לבוחרים הפוטנציאליים במזרח העיר. אנחנו נבקש שקלפיות שצריכות להיות במקומות בעייתיים כמו מחנה הפליטים שועפאט - לא יוצבו בפנים, אלא אולי בשכונה סמוכה כמו הגבעה הצרפתית, במקומות שאליהם לא נצטרך להביא גדודים של משמר הגבול".


אבו סארה דווקא כן הצביע במערכות הבחירות האחרונות בירושלים. "אני זוכר שהיה לנו קשה לדעת איפה בכלל אפשר להצביע, לא שלחו לנו כרטיסי קלפיות", הוא מספר. "חברים פלסטינים שלי אומרים שלהצביע בבחירות זה מה שהממשלה רוצה, אבל אני מסביר להם שהמצב בדיוק הפוך - הממשלה לא רוצה שנהיה בעירייה, כי אז נהיה במקום של השפעה. אם היו רוצים שנצביע, היו מנגישים לנו את הקלפיות, היו שולחים לנו את המידע הדרוש ואת פנקס הבוחרים בדואר, אבל לא עושים כלום".


ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "משרד הפנים רואה חשיבות עליונה בקיום בחירות מקומיות דמוקרטיות ותקינות. לשם כך משקיע המשרד באמצעות המפקחת על הבחירות משאבים רבים, בהקמת תשתית מתקדמת ומקצועית. כבר כעת עומל המשרד על הנגשת הבחירות לכל המגזרים, חברתיים וגיאוגרפיים, ובמגוון שפות, כדי לעודד ולהעלות את אחוז ההצבעה. במשרד הפנים סמוכים ובטוחים כי הרשויות כולן יפעלו לפי הנהלים למען קיום בחירות תקינות".