מי שאחראי ליוזמה בצד היהודי הוא ד"ר גרשון בסקין (61), חוקר בתחום הפוליטיקה וההיסטוריה של המזרח התיכון, מייסד ויו"ר מרכז ישראל־פלסטין למחקר ומידע ומי שיזם והפעיל ערוץ שיחות חשאי עם חמאס שהביא לשחרור גלעד שליט. בצד הפלסטיני נמצא עזיז אבו־ סארה (37), לשעבר יו"ר פורום המשפחות השכולות והיום בעל חברת תיירות ופעיל בנושא הסכסוך הישראלי־פלסטיני.
"אני חושב שלהמון אנשים ממזרח ירושלים נמאס מהמצב שבו הם לא מצליחים לקבל שירותים מהעירייה, נמאס להם שהם לא יכולים לחיות חיים נורמליים", מוסיף אבו סארה. "המון תושבי מזרח ירושלים עובדים במערב העיר ורואים את ההבדלים בין אופן המגורים במזרח לאופן המגורים במערב. במזרח העיר תושבים כיום לא מקבלים את הזכויות שמגיעות להם. הם אפילו לא יודעים מהן הזכויות שמגיעות להם. אני רוצה שזה ישתנה, שלאנשים תהיה הזכות לבנות בתים בצורה חוקית, לקבל אישורי בנייה, שילדים ילכו לבתי ספר, כשעכשיו חסרות 2,000 כיתות במזרח העיר".
הרשימה, לדבריהם, תשקף את המציאות בירושלים ותכלול יהודים, פלסטינים, דתיים, חילונים ואף חרדים. לדברי בסקין, "אנחנו מחויבים ל־50% פלסטינים ו־50% יהודים; 50% גברים ו־50% נשים". בתוכנית המקורית אבו סארה היה מועמד ראשון, כך שבאופן תיאורטי הוא היה אמור להתמודד על ראשות העיר. עם זאת, שלשום התברר להם שהמועמד לראשות העיר מוכרח להיות בעל אזרחות ישראלית.
"אנחנו לא אנטי־ישראלים", מדגיש בסקין. "אני יהודי ישראלי ציוני ונאמן למדינת ישראל, אני אוהב את המקום הזה ואת העיר הזאת".
חלק לא מבוטל מההכנות נעשה דווקא מול מוסדות ישראליים כדי לוודא שאפשרות הבחירה תהיה מונגשת בפועל לתושבי מזרח העיר. "עורך הדין שלנו כבר הוציא מכתבים למנכ"ל עיריית ירושלים ולמנכ"ל משרד הפנים, כדי להכין אותם שיש להם שישה חודשים להיערך לבחירות, כך שיתקיימו באופן חוקי והוגן גם במזרח העיר", אומר בסקין. "עד עכשיו לא היו קלפיות לפי המודל שקובע החוק. האתרים של הבחירות, פנקס הבוחרים וההסבר על הבחירות - כל זה לא היה בערבית. ההודעות לבוחר לא הגיעו לבוחרים הפוטנציאליים במזרח העיר. אנחנו נבקש שקלפיות שצריכות להיות במקומות בעייתיים כמו מחנה הפליטים שועפאט - לא יוצבו בפנים, אלא אולי בשכונה סמוכה כמו הגבעה הצרפתית, במקומות שאליהם לא נצטרך להביא גדודים של משמר הגבול".
התרעות פיקוד העורף