למרות מאי המשוגע: "מצב מקורות המים מתדרדר בקיצוניות מדאיגה"

האביב המשוגע של 2018 לא מפיח תקוות גדולות בקרב אנשי רשות המים שרק לפני שבועיים השיקה עם משרד האנרגיה והמים את הקמפיין הלאומי החדש לעידוד חסכון במים במגזר הביתי. סיכום חודש מאי, שפרסם בשבוע שעבר השירות המטאורולוגי קלקל מעט את תחושת החירום שקברניטי משק המים מנסים לשקף לציבור. הסיכום דיבר על מאי גשום מהמוצע אבל ברשות המים מזכירים הבוקר את ההבדל הדרמטי בין בצורת מטארולוגית, כזאת שמתבוננת רק בכמות המשקעים שיורדים בעונה נתונה, לבין בצורת הידרולוגית, משמע הבצורת הממושכת במקורות המים כתוצאה מחמש שנים רצופות של חורפים שחונים מהממוצע. מזג האוויר, יש לזכור, הוא רק ביטוי מקומי מאד לכלל התופעות הגלובליות באטמוספירה של כדור הארץ – או במילים אחרות, לאקלים הגלובלי המשתנה בקצב דרמטי בעולם ולא לטובתנו. 

בסוף השבוע פרסמה רשות המים את סיכום חודש מאי שלה על מצב מקורות המים בישראל נכון לסוף האביב והתמונה העולה ממנו עגומה בהרבה. אמנם חודש מאי היה גשום מהרגיל, אירוע חריג כשלעצמו גם אם היו דברים מעולם, אבל התמונה האקלימית מטרידה. "אין ספק שהשינויים האקלימים העולמיים ניכרים גם באזורנו, כשמצד אחד אנחנו נחשפים לאירועי קיצון ההולכים ומתגברים דוגמת שטפונות, ברד יוצא דופן וכדומה, ומצד שני רצף נדיר של שנים שחונות. גם חודש מאי, אף שהיה גשום מהרגיל, לא רק שלא שיפר את מצב מקורות המים הטבעיים במדינה, אלא מצבם המשיך להתדרדר בקיצוניות מדאיגה" אומרים ברשות המים. 

הכנרת ממשיכה להיעלם – מפלס הכנרת ירד בחודש מאי ב-10 ס״מ והגיע לרום של 213.46 - מ׳, כחצי מטר מתחת לקו האדום התחתון. בשנים ממוצעות מפלס האגם נותר יציב בחודשי מאי אולם השנה הוא צנח כבר בחודש אביבי זה (שהיה גם חם מהרגיל באופן משמעותי) כתוצאה מהתאדות המים באגם הלאומי שלנו. במחצית השניה של חודש מאי הואצה הירידה והיא מסתכמת בימים האחרונים בקצב של 1 ס״מ ביום. זאת למרות המדיניות בשל המצב החמור לפיה למעט המינימום ההכרחי להחזקת המערכת כבר לא שואבים מהכנרת מים למערכת הארצית.

ספיקת הנחלים בצפון – גם הספיקה של המעיינות הגדולים בצפון, הדן והבניאס ממשיכה לרדת בחדות ועומדת כיום במעיינות הדן על רמת שפל כמעט חסרת תקדים לראשית חודש יוני: 4.5 מ״ק/שנייה, כשרק ביוני 2014 נמדדה ספיקה נמוכה יותר. 

בשל שינויי האקלים ורצף השנים השחונות חסרים במקורות המים נכון להיום כ-2.5 מיליארד קוב מים. את המחיר משלמים הטבע, הסביבה והחקלאות. "ההשקעות האדירות בהתפלה מאפשרים לנו מים לבתים למרות המצב, אך גם נוטעים בנו את האשליה שאין בעיה, כשבפועל המציאות המשתנה מכה באזורנו ומחייבת אותנו להתייעל ולמנוע בזבוז כאורח חיים קבוע, ולא רק כאמצעי זמני, במקביל להקמת מתקני ההתפלה הנוספים (שתיקח כעשור – י"ב), הצנרת שתוביל מים ממתקני ההתפלה לכנרת כדי להבטיח את המשך קיומה, קידוחי מים מיוחדים ושיקום קיימים ועוד" מסכמים ברשות המים. 

רשות המים השיקה בחודש שעבר קמפיין חדש לעידוד הציבור לחסכון במים בתום חמש שנות בצורת רצופות וכחלק מתכנית ההיערכות החדשה של הרשות ושל משרד האנרגיה והמים נוכח שינויי האקלים העולמיים שפוגעים קשות גם במשק המים בישראל. חודש לפני השקת הקמפיין פרסמנו במעריב תחקיר אודות גודל המחדל מצד קברניטי משק המים נוכח הבצורת הממושכת. כבר במהלך החורף האחרון חלחלה ההבנה במשרד האנרגיה כי התרעות רשות המים על אפשרות למחסור במי שתייה וקציבת מים כבר בקיץ הבא אינן התרעות שווא. הצורך בבניית שני מתקני התפלה חדשים ידוע זה עשור אבל רק בעוד חמש עד שבע שנים ייכנס לפעולה הראשון שבהם באזור שורק. את המאבק של תושבי הגליל המערבי נגד הקמת המתקן באזורם שאמור להציל את הצפון המתייבש ונמשך שמונה שנים, לא מצליחה המדינה לנצח. כל החלופות למתקן נפסלו בגלל סבירות גבוהה לזיהום הים מהתעשיות הכבדות ותעשיות הדלקים במפרץ חיפה.