כשסוכנויות האו"ם קבעו לפני שלוש שנים את רשימת היעדים החשובים ביותר לפיתוח בינלאומי עתידי, הם הציבו במקום החמישי – אחרי מיגור העוני והרעב, הבטחת חיים בריאים וחינוך איכותי – את המטרה "השגת שוויון בין המינים וחיזוק כל הנשים והילדות". למרבה הצער, גם אם אנחנו מתקדמים בצעדים גדולים לעברה, הדרך להשגת המטרה הזו במלואה עוד ארוכה.

כדי לזרז את התהליך, עשתה קרן "פרס בראשית" מעשה והכריזה לאחרונה על פתיחת התחרות לקבלת מענקי "פרס בראשית" על סך מיליון דולר, שיוענקו לארגונים חברתיים הפועלים בישראל לקידום שוויון זכויות מגדרי ושוויון הזדמנויות לנשים. הליך הגשת הבקשות נעשה בשיתוף פעולה מקצועי עם ארגון "מתן – משקיעים בקהילה", ובספטמבר הקרוב תכריז הקרן על הזוכים במענקים.

"שיתוף הפעולה הנוכחי עם קרן 'פרס בראשית' מרגש אותנו, משום שנושא העצמת הנשים הוא אחד החשובים ביותר בנקודת הזמן ההיסטורית הזו", אומרת אהובה ינאי, מנכ"לית "מתן - משקיעים בקהילה". "העצמת נשים בחברה הישראלית הנה חלק בלתי נפרד מהחוסן החברתי בישראל בכלל. שוויון זכויות מגדרי ושוויון הזדמנויות לנשים בכל התחומים הם אתגר משותף, הכרחי וחשוב. נשים מנהיגות, תורמות, בונות ויוצרות, ויש להן מקום של כבוד במרחב האישי והציבורי. פגיעה בנשים או הדרתן בשל היותן נשים הן אפליה שמקורה בבערות וחייבים לבערה".

"מתן – משקיעים בקהילה" הוא ארגון חברתי הפועל ליצירת חברה אזרחית פעילה ומעורבת, על ידי בנייה ופיתוח שותפויות להשקעה אפקטיבית בקהילה בין משקיעים – עסקים, תורמים וקרנות פילנתרופיות – לבין ארגונים חברתיים, עמותות וחברות לתועלת הציבור וגורמי ממשל. "השקעה בקהילה היא מקצוע", מבהירה ינאי, "וזה בדיוק המקצוע שלנו. יש לנו מערך של מנטורים מתנדבים מהעולם העסקי שמעבירים לאורך השנה קורסים לארגונים חברתיים ובכך תורמים להצלחתם".

בין כלל הנושאים שעומדים על הפרק, נושא המגדר קרוב ללבה של ינאי. "הייתי ראש אגף אקדמאים כשאליס מילר הגישה את הבג"ץ המפורסם, ששינה דרמטית את הדברים והוביל לצעד נוסף בהתקדמות הנשים בארץ", היא מספרת. "הדעות שהושמעו מטעם צה"ל בבית המשפט לא היו של רבנים, אלא של גברים שפיקדו על הצבא כולו. הייתה אז הסכמה כללית שזה לא נכון ולא טוב לשלב נשים בקורס טיס. ובכלל, צריך להזכיר לכולם שפעם חשבו שאישה לא יכולה להיות רופאה מנתחת כי היא נורא תיבהל מדם", היא צוחקת.

הייתה אז הסכמה כללית שזה לא נכון ולא טוב לשלב נשים בקורס טיס". בג"ץ אליס מילר, 1995. צילום: פלאש 90

ינאי שירתה במשך שנים רבות בצה"ל במגוון תפקידי הדרכה ובתחומי כוח אדם, עד שהגיעה לתפקיד קצינת פניות הציבור. "בדור שלי היו מעט נשים בדרגות בכירות בצבא, וכיום המספרים מראים שהשינוי קורה. ועדיין, לצד מי שמנסה להצעיד אותנו קדימה, יש קולות שמחזירים אותנו אחורה, ובהם כאלה שמתנגדים לשירות הנשים בצבא, שמנסים להסביר לי שכבודי פנימה, שרוצים להשתיק את קולי במרחב הציבורי".

חריש עמוק

קרן "פרס בראשית" מעניקה מאז 2013 פרס שנתי לאישים מצטיינים ובעלי מוניטין עולמי בתחומם, ואשר פעולותיהם, בנוסף להישגיהם, מגלמים את אופי העם היהודי ומעניקים השראה לדור הבא דרך מחויבות לערכים יהודיים, לקהילה ולמדינת ישראל. עם הקרן, הזוכים בוחרים רעיון פילנתרופי ומעבירים בהתאמה מענקים לארגונים הפועלים בתחום.

מענקי "פרס בראשית" שיחולקו השנה מיועדים לארגוני נשים הפועלים בארבעה תחומים עיקריים: שילוב וייצור הזדמנויות לנשים ממעמדות סוציו־אקונומיים שונים, במיוחד עבור נשים המגיעות מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית; קידום שוויון מגדרי בעיקר בתחום הנישואים והגירושים, ותמיכה בנשים שמתקשות בהתנהלות מול מוסדות ההלכה המנהלים את תחום זה בישראל; זכויות ומעמד האישה בקבוצות מיעוטים; והעצמת נשים להתנגד לאלימות. "אי אפשר לשנות את הכל", מודה ינאי בהשלמה, "אבל יהיו לא מעט ארגונים שבשנתיים הקרובות יקבלו מענק בונה יכולת, שלאחריו יוכלו להצעיד קדימה את החברה".

זה לא התפקיד של הממשלה בעצם?

"בחברה דמוקרטית, התפקיד של כל אחד מאיתנו הוא לקחת אחריות; לקחת את הלפיד ולומר לממשלה 'בואי אחרינו'. בעבר נלחמנו על חינוך חינם מגיל 3, וכשהממשלה לקחה את הנושא על אחריותה, הלכנו אחורה ורק וידאנו שהיא עושה זאת נכון. אם פעם חקירה במשטרה של נשים שעברו אונס הייתה מאוד בעייתית, בלשון המעטה, כיום יש מודעות ודברים השתנו. או כמו בנושא הנשים המוכות: בעבר אמרנו שיש נשים מוכות, אך הממשלה התכחשה לכך, ורק אחרי שנבנו המקלטים על ידי נשים מדהימות וגברים שהצטרפו אליהן, הממשלה הודתה בקיומה של הבעיה, וכעת היא מממנת חלק מהפתרונות לאלימות משפחתית".


בין ארבעת התחומים המדוברים נראה שהבעיה הקשה ביותר היא עזרה לנשים מול מוסדות ההלכה.

"מה שדורש חריש עמוק הוא העובדה שחיי האישות נתונים בידי הממסד הדתי בשל המעורבות ההדוקה של הדת במדינה. ולא מדובר רק ברבנות, זה חוצה גבולות. כנשים, יש לנו בעיה בכך שאין אף אישה בין מקבלי ההחלטות. ככל שבתי הדין הרבניים התקדמו בשנים האחרונות, ויש כבר טוענות רבניות וגם נשים שמיועדות לתפקידי ניהול, ההלכה עדיין נשלטת בידי גברים. וכל עוד זה קורה, כנשים נרגיש שקובעים ומחליטים עבורנו. אני לא מיואשת מכוחה של החברה האזרחית, יש התקדמות גדולה בבתי הדין הרבניים, ויש תנועות רבניות שרוצות לראות את האישה במקום אחר, ויש מכינות של בנות דתיות בתנועה האורתודוקסית. תהליכים שוביניסטיים ומיזוגניים עדיין קורים בחברה הישראלית, וצריך להילחם נגדם ואסור לנו לוותר. אני אופטימית ומאמינה בתהליכים הללו, רק שלמרבה הצער הם מתרחשים לאט מדי לטעמי. לכן אני מתרגשת כל כך מקרן 'פרס בראשית' שהחליטה על הנושא הספציפי הזה, כדי לעזור לשינוי שיקרה טוב יותר ומהר יותר ונכון יותר".

עם הצלחה לא מתווכחים

ינאי, בתם של אריה וצילה עמידרור, אנשי אצ"ל, גדלה בשכונת יד אליהו בתל אביב. אביה, שהיה חייל בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, נפל בשבי הגרמני. אמה נתפסה על ידי הבריטים וישבה בכלא בשל פעילותה במסגרת האצ"ל. בהמשך עסקה בפעילות ציבורית וזכתה לאות יקירת העיר תל אביב. ינאי הייתה מדריכה בתנועת הנוער של בית"ר ובהמשך למדה בבית הספר הדתי צייטלין, למורת רוחם של הוריה. בבית הספר הכירה את בעלה שלמה ינאי, לימים אלוף בצה"ל ומנכ"ל טבע. לשניים שלושה ילדים ושישה נכדים. במקביל לקריירה שלה במגזר החברתי, מכהנת ינאי בנבחרת הדירקטורים בנמל אשדוד ובחברות השקעות.

גם בתחום הזה של חברות בדירקטוריונים ציבוריים, היה קשה עד לאחרונה למצוא נשים מכהנות.

"המקרה הזו הוא דוגמה לאופן שבו הממשלה יכולה לקחת נושא שהאירו הארגונים החברתיים ולהביא לשינוי. בעבר הטענה הייתה שהדרך היחידה להפוך לדירקטור בחברה ציבורית היא באמצעות קשרים. הקמת נבחרת הדירקטורים כחלק מהרפורמה ברשות החברות הממשלתית הפכה את היוצרות. עכשיו האיכות של המועמד קובעת, ולא הקשרים שיש לו. המאגר שמאתר באופן שוויוני מועמדים הביא לכך שנכנסו הרבה נשים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות, ואני יכולה להעיד שאני פוגשת בהרבה מאוד נשים איכותיות שם. בנוסף, המספרים מדברים על הצלחה גדולה ברווחים של החברות הללו, ועם הצלחה לא מתווכחים".


רק שאיכות היא בין היתר נגזרת של ניסיון, ובנושא הזה לנשים עדיין קשה להשיג ניסיון.

"נכון, לכן חייבים להתחיל מוקדם. מחקרים מראים שאין הבדל בין הידע של בנים לבנות בלימודי המתמטיקה בגיל צעיר, אבל ככל שמתבגרים נמצא פחות ופחות נשים שלומדות מדעי המחשב או מקצועות טכנולוגיים, ואת זה צריך לשנות. את יכולה להגיד שדברים השתנו ושמשרד החינוך רוצה לשנות את הלימוד לגיל הרך, אבל יש הסללה סוציולוגית שלא מדברים עליה. לא צריך בשביל זה שמישהו יעמוד בראש חוצות ויגיד שמקצועות טכנולוגיים הם לא לבנות – יש מספיק מסרים סמויים שעושים זאת. וגם אם למדת בתיכון מדעים, סביר להניח שתחפשי אחר כך מקצוע שיאפשר לך חופש להיות עם הילדים. המסרים הללו לא ישתנו עד שנשתף את הגברים באחריות לשוויון.לא מזמן קראתי שב־1929 ז'בוטינסקי כתב לוועד הקהילה בירושלים שהוא לא יתמוך בהם, כי במקום שנשים לא נבחרות, הוא לא יכול להביע תמיכה. בעצם הוא אמר 'לא נבחרות - לא בוחרות', אבל כגבר. ישנם תחומים שבהם גברים מבינים את החשיבות שלהם לתהליך, למשל בצבא או במכון ויצמן, שם ראשי המכון הצהירו על החשיבות של קידום חוקרות. הגברים חייבים להבין שאם הם לא יהיו שותפים לדרישה לשוויון ולא ייקחו חלק פעיל – זה לא יקרה. אנחנו צריכות כל הזמן להשמיע קול, אבל ההצלחה תתרחש ברגע שכל החברה תחשוב כך, ולא רק הנשים".

יש עוד הרבה מה לעשות.

"המון. אני מסתכלת אחורה בגאווה על ההישגים הרבים שכבר השגנו. עכשיו צריך ללחוץ על הדוושה ולזרז את התהליכים האלה, שיבנו מנגנונים של שוויון והזדמנויות, כאלו שמסתכלים על האדם ולא רואים את המגדר שלנו, אלא בוחנים מה הוא שווה. כאן נכנס התפקיד של המנהיגות בכל תחומי החיים במדינת ישראל, ולא רק הפוליטיים". 


בשיתוף עם קרן "פרס בראשית"