בית הקברות היהודי בגונדר, אתיופיה, מלא עד אפס מקום. אין היכן לקבור את המתים, ולא פעם הקברים נפגעים מוונדליזם. גם מצבו של בית הקברות היהודי בבירה אדיס אבבה בכי רע. אבל לא רק המתים סופגים. בני הפלשמורה, צאצאי ביתא ישראל, סופגים התנכלויות, התעמרות ומתקפות בעלות נופך אנטישמי מצד המקומיים הרואים בהם יהודים. למרבה האבסורד, בעוד שבישראל יהדותם מוטלת בספק, באתיופיה הם נחשבים ליהודים כשרים, כדת וכדין. לא זו בלבד, אלא שרוב המקומיים חושבים שהם יהודים עשירים, שכן לרבים מהם יש קרובים בישראל, והמקומיים בטוחים כי אלה שולחים לבני משפחותיהם שנותרו באתיופיה כסף מדי חודש.

במציאות, רבים מהם חיים במבני בוץ בלי חשמל, גז וזרימת מים סדירה, ומשתמשים בעצים להבערת אש. ילדים רבים סובלים מתת–תזונה, וכשמבקרים ותיירים מגיעים לשם, הם מקבלים את פניהם בבקשה לסוכריות. בערב שבת, כשמחלקים חלה, הם לוקחים פיסות ממנה, ומכניסים לכיסים. הקהילה היהודית בגונדר החלה במפעל הזנה לבני שנה עד 3, הכולל חלוקת לחם, ביצים ותפוחי אדמה החיוניים לבריאותם. כשמתחילה החלוקה, משתרך תור ארוך–ארוך של אמהות ופעוטות.

על פי מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה, כ–456 ילדים עד גיל 5 נמצאים במצב של תת–תזונה. בשליחות המטה הגיע לשם לפני למעלה משנה פרופ' ארתור אידלמן, לשעבר מנהל מערך רפואת הילדים בבית החולים שערי צדק. בדוח שחיבר לאחר הביקור, ציין כי ילדי הפלשמורה חשופים לנזקים בריאותיים והתפתחותיים חמורים ביותר והמליץ לגבש תוכנית לרפואת ילדים, שתספק מענה במקרים רפואיים אקוטיים ומעקב והדרכה תזונתיים. כיום הקהילה נהנית מבשר רק בפסח, וביצים, מלבד במסגרת מפעל ההזנה לפעוטות, אין בכלל. מחיר הקמח שממנו מכינים את האנג'רה האתיופית מאמיר כל הזמן, ואפילו הכבשים פה רזות באופן חריג. בדיקות רפואיות אין בגונדר: לא אולטרה סאונד, לא TC, לא MRI. רק בעיר הבירה אדיס אבבה ניתן לבצע בדיקות כאלה תמורת סכום כסף אסטרונומי במונחים שלהם.

בתוך בניין הקהילה היהודית באדיס אבבה, בבית הכנסת המאולתר מפחונים צבועים בכחול־לבן, תלויה על הקיר רשימת הממתינים לעלייה לישראל שנפטרו במהלך השנים ולא זכו להגיע לארץ הקודש. הרשימה ארוכה מאוד, ובכל שנה שעוברת היא הולכת ומתארכת.

בני הפלשמורה באתיופיה "לא הייתי מודע ליחס כלפיהם, זה זעזע אותי". צילום: משה שי, פלאש 90

השרים מבקרים

יחס מדינת ישראל לעליית יהודי אתיופיה מאז הקמתה רצוף התנגדויות. מאז קום המדינה דחו ממשלות ישראל את העלאת יהודי אתיופיה, משום שיהדותם הוטלה בספק, ובין היתר מיוחסת לגולדה מאיר האמירה, "חסרות אצלנו בעיות?", בהתייחסה להעלאת יהודי אתיופיה. פסק הלכה היסטורי שניתן בשנת 1973 על ידי הרב עובדיה יוסף, והתקבל על ידי משרד הפנים רק ב–1977, הביא לתפנית ביחס המדינה לנושא, וחוק השבות הוחל על בני קהילת ביתא ישראל. בעקבות החלטה זו נערכו מבצעי העלייה הגדולים - מבצע משה ב–1984–1985 ומבצע שלמה ב–1991.

אך כבר אז עלה לדיון מעמד בני הפלשמורה, צאצאי ביתא ישראל שהתנצרו החל מהמאה ה־19. כך, זמן קצר לפני תחילת מבצע שלמה החליטה הממשלה בראשות יצחק שמיר שלא לכלול בו כ–2,800 צאצאי יהודים שהתנצרו מבני קהילת הפלשמורה, שהגיעו לאדיס אבבה בשאיפה לעלות ארצה. מכיוון שהתנצרו הם אינם זכאים לעלות לארץ לפי חוק השבות. עם זאת, אלה מהם שהוכיחו שהם צאצאי ביתא ישראל דרך השושלת האמהית, עלו לישראל מכוח החלטת ממשלה מספר 2948 משנת 2003, שאפשרה הבאתם במסגרת חוק הכניסה לישראל, ולאחר מכן עברו גיור לחומרא.

בשנים האחרונות התקבלו שתי החלטות חשובות בנוגע להעלאת הנותרים מבני הפלשמורה, בין 8,000 ל–9,000 ממתינים לעלייה: החלטה 716 מנובמבר 2015 והחלטה 1911 מאוגוסט 2016. שתי ההחלטות בעצם קבעו קריטריונים לאישור עלייה של בני הפלשמורה, שלהם קרובי משפחה בישראל.

ההחלטה האחרונה קבעה כי על מנת להקל על אלה המבקשים להתאחד עם משפחותיהם בישראל, שר הפנים יבחן כניסתם לישראל של מועמדים על פי הקריטריונים הבאים: המועמד עזב את כפרו וממתין לכניסה לישראל בקהילות הממתינים באדיס אבבה או בגונדר לא יאוחר מיום 1 בינואר 2010; המועמד מופיע ברשימות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה החל משנת 1999 ואילך או ברשימות שבאו לאחריהן, שעל פיהן פעל משרד הפנים, וכניסתו לישראל לא הותרה בהתאם להחלטות הממשלה הקודמות; המועמד מבקש להתגייר בישראל לאחר שהוכיח כי הינו מזרע ישראל; למועמד יש קרובי משפחה מדרגה ראשונה בישראל אשר הגישו בעבר בקשה להעלותו לישראל או שיגישו בקשה להעלותו.

נוסף על כך, אם יימצא כי המועמדים עונים על אחד מהקריטריונים הבאים: בודדים; הורים של ילדים שנכנסו בהתאם להחלטות ממשלה קודמות; אי־עדכון זכאות בקרב קטינים שבגרו ומקרים של גרירת זכאות שנקטעה בעקבות מות הזכאי.

לצורך יישום החלטה זו הממשלה הקצתה תקציב שיאפשר את כניסתם לישראל של 1,300 מבני קהילות הממתינים. ואכן, עד סוף דצמבר האחרון עלו ארצה במסגרת החלטת הממשלה 1,308 בני אדם: 999 מגונדר ו–309 מאדיס אבבה. עם זאת, עוד כ–1,500 ממתינים לעלייה עונים על הקריטריון שאושר באוגוסט 2016 - הורים שיש להם ילדים בישראל.

כאמור, מלבד 1,300 העולים, ממתינים באתיופיה עוד כ–8,000־9,000 איש לאישור עלייתם, אך זה מבושש לבוא. גורמים בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל נלחמים במספר אפיקים על מנת להביא להמשך ביצוע החלטות הממשלה, ובין היתר נפגשו אנשי מטה המאבק עם גורמים במשרד הפנים ועם גורמים בלשכת ראש הממשלה.

איילת שקד עם שיפראו בלשכתה. צילום: מטה המאבק למען יהודי אתיופיהאיילת שקד עם שיפראו בלשכתה. צילום: מטה המאבק למען יהודי אתיופיה

בתענית אסתר, בסוף פברואר האחרון, קיימו קהילות הממתינים בגונדר ובאדיס אבבה עצרות צום והכריזו שאם לא תאושר עלייתם, יפתחו בשביתת רעב. שבועיים לאחר מכן קיים מטה המאבק בארץ הפגנה מול הכנסת בהשתתפות כאלף איש, וחודש אחר כך התקיימה הפגנה נוספת, הפעם מול ישיבת הממשלה. בהמשך החל מטה המאבק לקיים הפגנות שבועיות מול בית שר הפנים אריה דרעי בירושלים.

בחודשים האחרונים לא מעט גורמים רשמיים ביקרו בקהילה היהודית באתיופיה. במרץ היה שם שר החקלאות אורי אריאל, פגש את נציגי הקהילה באדיס אבבה והבטיח להם כי יעלה את הנושא בישיבת הממשלה. בסוף אפריל ביקרה שם גם שרת המשפטים איילת שקד ונפגשה עם מאות מבני הקהילה באדיס אבבה ועם נציגי הקהילה. גם היא הבטיחה שתפעל לביצוע החלטת הממשלה. בתחילת מאי יצא נשיא המדינה ראובן ריבלין לביקור נשיאותי ראשון והיסטורי באתיופיה, שם נפגש גם עם נציגי הממתינים לעלות לישראל מקרב בני הפלשמורה. לביקור התלווה אורן כהן, סמנכ"ל ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. כהן הבטיח לנציגי הממתינים שייעשה כל מאמץ לגבש מתווה להעלאתם. הנשיא עצמו אמר להם כי הוא רואה בהם אחים וכי ידבר עם שר הפנים דרעי בעניינם.

בקהילה מספרים כי ממתינים רבים לעלייה שעזבו את שדותיהם בכפרים באזור גונדר בצפון אתיופיה, מכרו את רכושם, קיבלו חיסונים והודיעו לקרוביהם בארץ על העלייה הקרבה, ושעות ספורות לפני העלייה למטוס התבשרו על כך שחלה טעות והם לא יכולים לעלות. רובם נשארו במחנות המעבר שנים ארוכות, בלי לדעת מה גרם לשינוי ההחלטה בעניינם.

"ב–2015, כנראה בתקופה שבה נושא העלייה עבר לכמה חודשים לאישור הסוכנות, היה מטוס שלם שאמור היה לצאת לארץ עם משפחות שסורבו בעבר ופתאום קיבלו אישור בניגוד לכללים ולחוק", מודה גורם ברשות האוכלוסין. "שבוע לפני הטיסה עלו על זה והבינו שנתנו אישורים בניגוד לחוק להמון אנשים. אנחנו עלינו על זה. מי שלא זכאי, לא זכאי. יש חוק".

"לא מחכים על העצים"

אז מה גורם לממשלת נתניהו לעכב את יישום החלטתה להעלאת בני הפלשמורה? באופן פומבי, התבטא נתניהו בעד העלאתם. אך גורמים רבים מעידים כי גם בלשכתו וגם בממשלתו, ובמשרד הפנים, יש התנגדות ליישום ההחלטה והעלאת אותם בני הקהילה, שכאמור, חלק מבני משפחתם נמצאים בישראל.

כך למשל, גורמים במטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה טוענים כי חברי הכנסת שביקרו בגונדר ופגשו שם את נציג משרד הפנים טדי פקדה נדהמו לשמוע מפיו פרשנות מחמירה ביותר להחלטת הממשלה. אם לפי החלטת הממשלה, אמורים לאחד הורים מאתיופיה עם ילדיהם הנמצאים בישראל, הוא קבע שהורים אלה יעלו רק עם ילדיהם הקטינים ולא עם ילדים נשואים ובני משפחותיהם.

"אם מישהו חושב שאתיופיה היא מדינה שבה היהודים נמצאים על העצים ומחכים שיבואו ושיורידו אותם, שיבוא ויראה את התשתיות בעיר הבירה אדיס אבבה", אומר ח"כ ד"ר אברהם נגוסה (ליכוד), יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. "הקהילה היהודית שם ענייה, אך חבריה אינם בורים. הם יודעי קרוא וכתוב, תקועים שם, כי מתבצע סינון מי עולה ומי לא עולה. האינטרס הוא כלכלי - לחסוך כסף. וכך, החלטת הממשלה בנושא לא מתבצעת".

ואכן, בתחילה נתקל יישום ההחלטה במכשול כלכלי בדמות חוק הנומרטור, שקובע כי לממשלה אסור לקבל החלטות שיפרצו את ההוצאה או הגירעון בשנים הבאות. משרד האוצר הודיע כי בעקבות חישובי הנומרטור לא יהיה ניתן להעלות ארצה את אותם בני הפלשמורה, ורגע לפני משבר קואליציוני אישרה הממשלה את הבאתם, בניגוד לעמדת האוצר המסתמכת על חישובי הנומרטור.

"למרות החלטה מפורשת שהתקבלה פה אחד בידי ממשלת נתניהו ולמרות השתתפותם בדיון של שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה - הממשלה מיאנה לבצע", מספר גורם במטה המאבק למען העלאת יהודי אתיופיה. "מנכ"ל משרד ראש הממשלה היוצא אלי גרונר נתלה בתירוץ שההחלטה התקבלה ללא גיבוי תקציבי וחוק הנומרטור אינו מאפשר את ביצועה. טענה זו משוללת כל יסוד, שהרי חוק הנומרטור עבר בכנסת בטרם החלטת הממשלה ולמרות זאת קיבלה הממשלה את החלטתה - כלומר בידיעה ברורה ובאישור של היועץ המשפטי לממשלה ומתוך הבנה שניתן להתחיל לבצעה מכיוון שיש גיבוי תקציבי לביצועה. אלו תירוצים כדי לא לבצע החלטת ממשלה חוקית שראש הממשלה התפאר על קבלתה".

"בזמן קבלת ההחלטה ידעו על חוק הנומרטור", מוסיף גם ח"כ נגוסה. "החוק עבר שבועיים לאחר קבלת ההחלטה על העלייה, אבל היה כבר ידוע לכולם, ונקבע שיחול מ–2017 ואילך. לכן כל הישענות על החוק היא תירוץ".

אבל גם לאחר שהמכשול הכלכלי הוסר, נראה שאף אחד לא להוט להעלות את אותם 8,000־9,000 איש שממתינים לעלייתם לארץ. "משרד הפנים לא עובד על פי הקריטריונים שסוכמו וסדרי העדיפויות שסוכמו - העלאת בעלי משפחות בארץ תחילה", אומר ח"כ נגוסה. "אם הם רוצים, הם יכולים לגייר את כולם, ולהעלות אותם מתוקף חוק השבות. אבל משרד הפנים לא יאשר את זה".

למה לא בעצם?
"זה שאמרו בעבר שאין כסף זה לא נכון. דיברנו עם שר האוצר משה כחלון ועם מנכ"ל משרד ראש הממשלה גרונר, ואנחנו יודעים היום בוודאות שזו לא בעיה של תקציב. אין בעולם כוח שיכול להצדיק את מה שקורה פה לאזרחי ישראל, שזכותם הבסיסית להיות עם הוריהם וילדיהם ואחיהם נפגעה. אין חשוב מאיחוד משפחות. הסבל נורא, הם חיים בחושך, מחזיקים תמונות ובוכים בבית. זה לא ייאמן שהממשלה שלנו לא מבינה את הסבל הזה".

"מאז שעלו ה–1,300, הפסיקו", אומר גם ארגווי טספה (28), פעיל במטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה. "הם נחים. פקידי משרד הפנים לא עובדים. לממשלה המצב נוח, זה משחק פוליטי".

לטענת גורמים במטה המאבק, התנגדות לעלייה מגיעה גם מתוך לשכת ראש הממשלה. "לא מזמן קיימנו שיחה עם הילה טל–אביטן, מרכזת חברה בכירה באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה, והבנו שאין החלטת תקצוב לגבי 2018", מספר בר הררי (27), יו"ר מטה המאבק למען העלאת יהודי אתיופיה. "הפגישה איתה הייתה קשה, הרבה אנשים בכו והחזיקו את התמונות של קרוביהם שנמצאים באתיופיה. אנשי משרד ראש הממשלה אומרים להם שהם לא יהודים. והם משרתים בצבא! אביטן אמרה: 'כדאי שתהיו בחשש. כי אין כלום ל–2018'. עוזר שר הפנים מורח אותנו ואנחנו לא מקבלים תשובות".

"ביבי קיבל הרבה החלטות למען העלייה", אומר ח"כ נגוסה, "אבל הפחידו אותו והסבירו לו שחצי אתיופיה תגיע בסוף. זה כמובן לא נכון". בדיון בוועדת ביקורת המדינה אף ציין ח"כ נגוסה כי הקואליציה הנוכחית "בעייתית ומגמתית בנושא של יוצאי אתיופיה".

לטענת ח"כ נגוסה, אף שקיימת החלטת ממשלה בנושא, נתניהו בעצם טרם החליט אם לקדם את יישום ההחלטה או לא,וגם דיון שנערך בחודש שעבר בוועדת השרים לעניין שארית יהודי אתיופיה הסתיים ללא הכרעה ומבלי שנקבע מועד חדש לדיון בנושא. "הוא אומר שהם אחים שלנו ונביא אותם לכאן, אבל הוא נמצא כעת בהתייעצויות", אומר ח"כ נגוסה. "לדעתי, יש שינוי לרעה בגישה מאז הישיבה האחרונה של ועדת השרים בנושא, שהתקיימה לפני כחודש. הוא עוד לא שמע את הצד שלנו אלא רק את השרים ופקידי המשרדים. הוא הבטיח לי לשמוע גם את הצד שלי, ואני מקווה שאדע בקרוב מה העמדה האמיתית של ביבי כלפי העלייה - שלילית או חיובית. ואז נדע בדיוק מי תוקע את הנושא".

גורם בלשכת ראש הממשלה מחזק את דבריו של ח"כ נגוסה לגבי הססנותו של נתניהו בנוגע לנושא. לדבריו, אחרי אותה ישיבת ועדת השרים אמר נתניהו לח"כ נגוסה, "אני רוצה לפתור את הבעיה, אבל הביאו בפני מידע שאנחנו נותנים לאתיופים יותר מדי".

ערב הדיון בוועדת השרים ניסו אנשי ארגון ליב"ה להפעיל לחץ על השרים שלא לתמוך בהעלאת יהודי אתיופיה, ובבוקר הדיון נשלח לשרים נייר עמדה, שלפיו אין לאשר את העלאתם, כיוון שאינם יהודים לפי ההלכה.

עוד הגיע מכתב, שעליו חתומים, לכאורה, ארבעה קייסים, נציגי יהודי אתיופיה בישראל, ובו נכתב כי "אנחנו תמהים כבר הרבה שנים כיצד ומדוע החליטה מדינת ישראל להביא לישראל אנשים אשר זהותם לא נבדקה מעולם על ידי בעלי הידע המקצועי... אם תימשך העלייה/ההגירה באותה צורה כמו שנעשה עד כה, עלולים לאבד דווקא בארצנו את הזהות היהודית".

ידיעה על קיומו של המכתב פורסמה באחד מכלי התקשורת, ולמוסף נודע כי מי שהדליף את המכתב לאותו כלי תקשורת, במטרה שזה יזכה לפרסום, הוא גורם במשרד ממשלתי. אלא שלאחר הפצת המכתב שניים מהקייסים החתומים עליו - הרב אמיר מנגסטו וקייס סמאי אליאס הכחישו את מעורבותם בכתיבתו. "המכתב שנשלח למשרד ראש הממשלה נכתב על ידי הרבנים ולא על ידי הקייסים", אומר קייס אליאס. "המכתב לא הובא בפניהם, הם לא ראו את תוכנו. זה מכתב שלא היה אמור להתפרסם. הם שאלו לגבי הקמת ועדת בדיקה והסכמתי".




"בגלל אפליה בוטה"

המכתב של ארגון ליב"ה מציג צד אחד בוויכוח שנמשך שנים רבות בסוגיית יהדותם של בני הפלשמורה. בישיבת ביקורת המדינה בפברואר האחרון ניסח זאת בעדינות פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל רשות ההגירה והאוכלוסין, כשאמר כי "יש פה דיון שלם לגבי מידת - אני אשתמש במילים הכי עדינות - היהדות. האם הם מחויבים בגיור או לא מחויבים בגיור. האם הם עומדים בקריטריונים של חוק השבות או של זכאי חוק השבות. מדינת ישראל נכון לעכשיו, כל הגופים הרלוונטיים, לא משרד הפנים, החליטו שהם לא יכולים לעלות לא לפי חוק השבות והם לא זכאי חוק השבות לפי הדורות".

"יש מדיניות ממשלה", אומר עתה פרופ' מור יוסף למוסף. "הממשלה צריכה לקבוע מכסות כל שנה. אין החלטה לגבי 2018, צריך להחליט איזו מכסה יש כל שנה, וזה תלוי בתקצוב. מי שצריך לקבל החלטה על המכסה זאת הממשלה. אנחנו, כגוף מבצע, לא יכולים להתקדם בתהליך בלי החלטת ממשלה. רשות האוכלוסין עמדה במכסה ב–2017 במלואה. המספרים ל–2018 לא ברשותנו, ואילו הממשלה וראש הממשלה לא קיבלו החלטה. לממשלה לא חסרים נתונים שהועברו מאיתנו".

לפני כחודש התקיים בוועדה לביקורת המדינה דיון נוסף בנושא, שבו מחתה יו"ר הוועדה ח"כ שלי יחימוביץ' על כך ש"אפילו כבשת הרש, הדבר הקטן הזה שעליו הייתה הסכמה, של העלאתם של אלף משארית יהודי אתיופיה שיש להם קרובים מדרגה ראשונה כאן בישראל, אפילו הדבר הזה לא יוצא לפועל. בנסיבות אחרות ויותר הגיוניות וצודקות, הם היו כבר מועלים לכאן מזמן במסגרת חוק השבות, אלא שלמרבה הצער ובגלל אפליה בוטה, מה שחל עליהם הוא חוק הכניסה לישראל שמביא אותנו שוב ושוב אל השוקת השבורה הזאת".

במהלך הישיבה סיפרה ח"כ יחימוביץ' כי בליל ההצבעה על התקציב תיווכה בין משרד הפנים ללשכת ראש הממשלה, על מנת שהראשונים יעבירו אישור ללשכת ראש הממשלה. שלוש פעמים נקבע דיון בנושא בישיבות ממשלה - אך נדחה.

"זו בגידה בציונות שלנו", אמר בישיבה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו). "מדינת ישראל הפסיקה כל שירות ל–8,000 איש ואישה וילדים וקשישים שכמהים לעלות לישראל, ולא רק היא כמדינה, אלא גם העם היהודי בתפוצות הפסיק כל עזרה. לא ספרי תפילה, ודאי שתפילין זה יקר מדי בשביל לתת לאתיופים, לא שירותי בריאות, לא מזון לתינוקות... אילולא היו בתפוצה אחרת של העם היהודי, היו עוזרים להם לעבור גיור".

כאן קטעה אותו ח"כ יחימוביץ', ואמרה: "אלי, אם הם היו לבנים, בוא נקרא לילד בשמו". "אני מבין שלא אוהבים יהודים שחורים", אמר ח"כ אלאלוף. "אם תקראי לזה גזענות, זה הרבה יותר גרוע מזה. זו שנאה עצמית".

"זו החלטה, או אי־החלטה, גזענית, מקוממת ומרושעת", אומרת ח"כ יחימוביץ' למוסף. "המפתח נמצא בלעדית אצל ראש הממשלה נתניהו, שר הפנים דרעי ושר האוצר כחלון. בידם להביא סוף לסבל של אלפים, בשר מבשרו של העם היהודי, שאוהבים את המדינה, מרגישים מחויבים לה, אך נתפסים פה כבנים חורגים. תמיד ידענו לחבק את כלל תפוצות ישראל, ולייצר כאן קהילה, ורק כאן, איכשהו, הלב גס ומרושע ומערימים עליהם קשיים. כמובן שאני תובעת להעלות את כל 8,000 שארית יהודי אתיופיה שנמצאים שנים באדיס ובגונדר וכמהים לעלות. אבל מה שעושים כעת לאותם אלף שארי הבשר בקרבה משפחתית ראשונה - שכבר היו בטוחים שהם עולים באופן מיידי - אלה שיאים חדשים ומקוממים. ולא, זה לא בירוקרטיה. כשההורים שלי עלו ארצה, אף אחד לא בדק את היהדות שלהם ולא דרש מהם שום מסמכים. זאת גזענות".

ח"כ אלי אלאלוף, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הוא אחד מחברי הכנסת הרבים שיצאו במסגרת משלחות הכנסת לאתיופיה. "בכלל לא משתמשים (במשרד הפנים - א"ז) בשם 'קהילה יהודית', אלא שואלים למה הם יהודים", הוא אומר. "זו גישה גזענית. הייתי שם וראיתי שם במו עיני כוונה אמיתית בבית הכנסת. אלה יהודים שעזבו את חייהם בכפרים ועברו לערים כדי לעלות לישראל, והם גרים היום בכוכים בעלויות גבוהות, עובדים בעבודות משפילות, שהם לא היו צריכים לעסוק בהן, אם היו בכפרים".

כשהיית באתיופיה, איך התרשמת מהתנהלות נציגי המדינה שם מול בני הקהילה?
"התרשמתי לא לטובה מההתייחסות של הפקידים באתיופיה. הם לא היו סימפתיים. הוצאתי מכתב לשר הפנים ובאמת ההתנהגות השתפרה. אני מתבייש להגיד לך שלא הייתי מודע להתנהגות של המדינה כלפיהם. זה זעזע אותי. זה מעניין אותי מתוקף תפקידי וזה כואב לי. גם התקשורת לא מתעניינת בהם".

"כולם רוצים לעלות", אומר גורם בקהילה האתיופית בישראל. "הם עזבו את הכפרים לפני 20 שנה וחיים כפליטים בערים. לאתיופים זהות ישראלית–יהודית: הם דוברי עברית ורוצים להיות ביחידות קרביות. כל הקרובים שלהם בארץ. אבל הם לא מתייאשים. הסבל חישל אותם. האופי האתיופי הוא עקשני: לא לוותר. המנטליות היא לסבול ולהוריד את הראש. ולצערנו, כרגע זה בא לידי ביטוי מול הממשלה. לדעתנו, לנתניהו יש גישה שלילית בנושא. גם לבכירים אחרים במשרד ראש הממשלה, כמו גם להרבה פקידים".

"מה שקורה עכשיו הוא תסיסה של צעירים אתיופים מיליטנטים, שיצאו להפגנות הקשות לפני שלוש שנים", ממשיך הגורם. "בקרוב אני צופה מאבק שקשור לעלייה ולא רק לקליטה. חברי הכנסת שבאו לאתיופיה ראו את האנשים בעיניים: ראו שהם שייכים לתנועת בני עקיבא, שהם מדברים עברית. הפקידים סוגרים את העיניים וקוראים להם גויים שחורים, לאותם אנשים שיש להם אחים ואחיות בצבא והם שומרים שבת".

"קרע שקשה לאחות"

בינתיים בגונדר ובאדיס אבבה העיכובים והייאוש מההמתנה הארוכה נותנים את אותותיהם. ברקע מתנהלת חקירת של משטרת ישראל שעוסקת בחשד לבקשת שוחד תמורת מתן אישורי עלייה לבני הפלשמורה. טענות, שהביאו להתערבות של מבקר ההסתדרות הציונית סטיבן סתיו.

שבר גדול מצאתי בגונדר. קהילה משוסעת. הם מספרים שיש למעשה שתי קהילות: הקהילה של הרב מנחם הכהן ולדמן, מנהל תוכניות היהדות לעולי אתיופיה, והקהילה של אשר פנטהון סיום, מי שהיה ראש משלחת הסוכנות היהודית לאתיופיה.

הרב מנחם ולדמן, חיפאי, דובר אמהרית, לשעבר רבו של היישוב ניר עציון, הקדיש את חייו לנושא יהדות אתיופיה כבר מראשית העלייה החשאית בשנת 1982, ומשמש עשרות שנים כרב הקהילות באתיופיה וכיום גם כמנהל תוכניות היהדות לעולי אתיופיה בסוכנות היהודית. פנטהון, שכבר סיים את תפקידו באתיופיה, משמש כיום כמנהל מרכז קליטה באשדוד.

פנטהון כאמור כבר לא משמש כנציג הסוכנות באתיופיה, אך רבים בקהילת הפלשמורה באתיופיה טוענים כי השפעתו עדיין ניכרת. לדבריהם, הוא עדיין מושך בחוטים ומחליט מי נשאר ומי עולה. בני הקהילה שמגיעים לבניין הקהילה היהודית טוענים כי מ"הקהילה של אשר" עולים הרבה יותר אנשים מאשר אצלם.

"למרות שהוא כבר לא פה, כולם מפחדים ממנו כי רואים שמהקבוצה שלו עלו", אומרת תושבת גונדר. "מתוך הקבוצה של ה–1,300 שעלו, המון הם מהקבוצה שלו ולא משל הרב ולדמן. למרות שהוא כבר לא באתיופיה יש לו כוח. הוא בא לשדה התעופה ופוגש את האנשים שעולים. אף אחד לא רוצה לדבר עם הגורמים המוסמכים, כי פוחדים שהוא יעצור את העלייה שלנו".

"הייתה תקופה שחסידי אשר ממש הפסיקו לבוא לבית הכנסת. שמעתי שמועה שגורמים מטעמו של הרב אפילו אסרו את כניסתם", אומרת ישראלית המעורה בקהילה בגונדר. "אגב, אחרים יגידו שאשר הצליח לסכסך ולפלג את הקהילה לקרע שקשה לאחות".

"לפעמים קורה ששני אחים מפולגים - אחד תומך באשר, והשני בח"כ נגוסה וברב ולדמן", אומר ג', צעיר מגונדר, שעלייתו אושרה אך בוטלה ימים ספורים לפני שיצאה לפועל. "לדעתי, אף אחד לא באמת רוצה לעזור לנו, לכל אחד יש אינטרסים. הרב ולדמן, למשל, תמיד רוצה שנהיה כפופים למה שהוא מחליט. אני לא מקבל את זה. אני לא דואג לכבוד שלי אלא לאחים שלי, שרוצים להגיע לארץ הקודש ולהתאחד עם המשפחה. בגלל ויכוחים כאלה ופוליטיקות המשפחה שלי ואני לא הצלחנו לעלות אחרי שקיבלנו אישור עלייה. בסופו של דבר, כל זה פוליטיקה".

בניגוד לטענות הללו, לדברי הרב ולדמן אין כל פילוג בתוך הקהילה. "ברוך השם, הקהילות, הן באדיס והן בגונדר, מאוחדות", הוא אומר. "בעבר היו ניסיונות לפלג. אינני יכול לשפוט אנשים שחיים כל כך הרבה שנים בין ייאוש לתקווה ולעתים נאחזים בדברי סרק שנאמרו על ידי אנשים חסרי אחריות. אני נדהם כל פעם מחדש מחוסנם של האנשים ומדבקותם בדרך היהודית והציונית - וכל זאת במסגרות של קהילות יהודיות תוססות ומאוחדות. זכיתי בזכות גדולה וכמובן גם באחריות כבדה להיות במשך שנים רבות רב ומנהיג לעשרות אלפי אנשים בקהילות הללו".

תגובות:

ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "סוגיית איחוד המשפחות עם העולים מקרב הפלשמורה עולה בדיונים רבים ומעמיקים, על ידי כל הדרגים המקצועיים וכן על ידי צוות השרים המיוחד לנושא, שיתכנס בקרוב פעם נוספת. בצוות צפויה להתקבל החלטה בנושא. ממשלת ישראל העלתה רבים מקרב הפלשמורה, ונבחנת עלייתם של נוספים. כל אמירה אחרת אינה נכונה ונובעת אך ורק מתוך מניעים זרים".
 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "התקציב הנוכחי כולל תקציבים המשקפים את יישומן המלא של כלל החלטות הממשלה הקיימות בדבר העלאת קהילת הפלשמורה. ככל שיתקבלו החלטות ממשלה על העלאה של קבוצות נוספות, הן יתוקצבו במלואן, כפי שהיה עד היום. עלות הקליטה של אוכלוסייה זו בארץ תלויה במספר האנשים המגיעים, ובאופן הקליטה שלהם. על כן, בלי החלטות מדיניות נוספות קשה להעריך את העלות התקציבית כרגע".
 

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "שר הפנים אריה דרעי, עובדי רשות האוכלוסין וההגירה וכן יועץ השר לענייני אוכלוסין והגירה פועלים אך ורק על פי החלטות הממשלה". 
 

מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "מר טדי פקדה נציג רשות האוכלוסין באתיופיה לא קיבל החלטות על דעת עצמו, והרשות בכלל פעלה על פי החלטת הממשלה. מעבר לכך אין לנו מה להוסיף".
 

מהסוכנות היהודית נמסר בתגובה: "הסוכנות היהודית אינה קובעת את מדיניות העלייה לישראל, אלא מבצעת את החלטות הממשלה ומעלה ארצה כל מי שזכאותו לעלייה אושרה על ידי משרד הפנים ומשרד הקליטה החליט להעניק לו סל קליטה עם הגעתו לישראל. עד סוף 2013 משרד הפנים קבע את הזכאות לעליה מאתיופיה לישראל. בראשית 2014, עם סגירת מתחם העלייה בגונדר, החליט משרד הפנים להסמיך את נציגי הסוכנות לבצע בשטח את בדיקת הזכאות לעלייה על פי חוק השבות. על אף שהתהליך התנהל כחוק ובאופן מסודר, החליט במקרים מסוימים משרד הפנים לחזור בו מהענקת הסמכות לנציגי הסוכנות ולדחות את אישורי העליה שהעניקו, ברשות ובסמכות. על הסיבות לשינוי העמדה יש לשאול ישירות את משרד הפנים. ראוי לציין שחלק מהמשפחות ערערו על החלטה זו של משרד הפנים והשיגו אישור עליה ארצה לאחר מכן".
 

בעניין חקירת המשטרה נמסר כי "בעקבות ההאשמות נגד אחד מנציגי הסוכנות באתיופיה, הוקמה ביוזמת הנהלת הסוכנות היהודית ועדת בדיקה בראשותו של מבקר הסוכנות, רו"ח סטיבן סתיו. כל החומר שנאסף בבדיקה, לרבות הדוח המסכם, הועברו לידי משטרת ישראל. ככל הידוע לנו, נציג הסוכנות לא זומן לחקירה בעניין זה. יש לנו סיבות טובות לחשוב שההאשמות בהן מדובר מושמעות על ידי גורמים אינטרסנטיים, ובהם עובד שפוטר לאחרונה לאחר שנמצא אשם בהתנהגות לא הולמת"

מהמשטרה נמסר בתגובה: "עם קבלת התלונה במשטרה נפתחה חקירה ובוצעו מגוון פעולות חקירה. לאור העובדה שחקירת המקרה מצריכה חיקורי דין בחו״ל ופעילויות חקירה מורכבות אחרות הטעונות אישור מטעם הפרקליטות, תיק החקירה הועבר לפני כשנה לאישור הפרקליטות באשר להמשך מהלכי החקירה הנדרשים במטרה להגיע לחקר האמת. למותר לציין כי כל תלונה המתקבלת במשטרה נחקרת ונבדקת במקצועיות וביסודיות, תוך ביצוע מגוון פעולות חקירה, בהן: גביית עדויות, ביסוס חשדות, איסוף ראיות, חקירת המעורבים, שימוש באמצעים מיוחדים וכיו״ב. כמו בחקירה זו, כך גם בכל חקירה משטרתית אחרת - העיקרון המוביל הוא חתירה לחקר האמת, כשממד הזמן חשוב גם כן, אך לא יבוא לעולם על חשבון איכות החקירה ותוצריה. תיק החקירה מצוי כיום בפרקליטות, לכן בכל הנוגע לסטטוס המעודכן שלו כיום עלייך לפנות לפרקליטות".
 

מהפרקליטות נמסר כי הנושא עדיין מצוי בחקירה.
 

פנטהון הפנה אותנו לתגובת הסוכנות היהודית. 
 

עו"ד רון לוינטל מסר בשם פנטהון: "משנת 2015 כשסיים את תפקידו באתיופיה הוא לא קשור לעלייה מאתיופיה בשום דרך. כך שאינו יכול למשוך בשום חוט".